קטע מהמופע
(בימוי והפקה: נועם גרשלר, בימוי צילום ועריכה: אילן טיילר, עריכת סאונד ומיקס: יובל סגל)
כשהמנהל האמנותי של פסטיבל העוד, אפי בניה, פנה ליוני רכטר בבקשה שילחין את פרקי אבות לאירוע מיוחד במסגרת הפסטיבל, למוזיקאי הוותיק והמוערך היה ידע מועט מאוד בתורה שבעל פה ובמשנה בפרט. "זה התחיל כירייה בחשכה", מספר רכטר. "כאדם חילוני, שאף פעם לא למד יהדות בצורה מסודרת, לא ידעתי הרבה על פרקי אבות".
אחרי עיכוב ממושך בגלל הקורונה, המופע "תמונות מוזיקליות מפרקי אבות" התקיים בתיאטרון ירושלים בנובמבר 2021 – וכעת משחרר רכטר לציבור הרחב קטע מצולם ראשון מתוך המופע החד-פעמי ההוא, שבו תוכלו לצפות כאן ב-ynet.
כמעט שנתיים עבד רכטר על היצירה המורכבת והשאפתנית שבוצעה באותו ערב, הבנויה מ-12 "תמונות מוזיקליות" בסגנונות מגוונים – החל מבארוק, דרך גוספל וג'אז וכלה במוזיקת רוק. הטקסטים הקדומים פגשו את המוזיקה העכשווית למופע שאורכו 70 דקות. על הבמה היו שישה נגנים, מקהלה בת 18 זמרים וזמרות בשם האנסמבל הקולי הישראלי, בניהולו של יובל בן-עוזר, ושלושה סולנים – אביתר בנאי, אסתר רדא ורכטר עצמו.
בניגוד למסכתות אחרות במשנה, שעוסקות בדינים ובהלכות, מסכת אבות מתמקדת בענייני מוסר ודרך ארץ. היא גדושה באמירות של התנאים – חכמי המשנה – שהפכו לפתגמים מוכרים ולמטבעות לשון.
"'דע מאין באת ולאן אתה הולך' – זו אמת שמכה בך בעוצמה. זו אמירה חזקה בעיניי. זה לא אומר שאני אדם מאמין – אני לא יודע אם אתן דין וחשבון בפני מישהו – אבל הצניעות הזו, הקטנות או האפסות של האדם מול הטבע ומול המוות, דיברה אליי"
רכטר היה נאמן לטקסט המקורי שהשתמש בו, ולא השמיט מעבר למילות קישור. עם זאת, את המשניות הוא לא שר בהכרח במלואן או לפי הסדר המקורי (חוץ מהמשנה הראשונה במסכת, "משה קיבל תורה מסיני" וכו', שמופיעה בהתחלה). מדובר במעין הבזקים, פניני חוכמה שמפציעות בזו אחר זו, דרך הפרשנות המוזיקלית העשירה שניתנה להן.
אהבה שאינה תלויה בדבר
העיכוב שגרמה המגפה אפשר לרכטר לעבוד על המופע בצורה רצינית וללמוד את הנושא לעומק. בהתחלה פגש את הסופר חיים באר, שגדל בבית דתי, כדי להבין מהם הגבולות הדתיים בהלחנה של פרקי אבות.
"הוא אמר לי שאלה דברי חכמים ולא נביאים, ואפשר לעשות בהם מה שאני רוצה", מספר רכטר. "פגשתי גם את הרב דוד מנחם ממבשרת ציון שנתן לי סקירה, אבל הלימוד הרציני ביותר היה לי בקבוצת לימוד בהרצליה, שהעביר אדם בשם סיני ישראלי. החברים לקבוצה לא היו אנשים דתיים, אבל הם לומדים שם פעם בשבוע פרקי אבות. חלק מהמפגשים היו בזום לאורך התקופה הזו. באתי כדי להבין קודם כול את ההקשר הטקסטואלי, התרבותי וההיסטורי. מעבר ללימוד גם קראתי על זה הרבה".
יש משנה או אמירה במסכת אבות שמלווה אותך באופן מיוחד?
"יש הרבה. יש אמירות שמדברות על הכוח של העשייה מול ההתפלספות והלימוד. 'כל ימַי גדלתי בין החכמים, ולא מצאתי לגוף טוב אלא שתיקה; ולא המדרש הוא העיקר, אלא המעשה' (פרק א', משנה י"ז). זו אמירה מעניינת מאוד. זה מזכיר לי את הסרט 'פרסונה' של הבמאי אינגמר ברגמן, שיש בו דמות של אישה שלא מדברת. אצלנו המלל הוא מרכזי, ולא תמיד דברי חוכמה נשמעים. זה דבר שלקחתי איתי. אלה דברים שחשוב לשים אליהם לב בתקופה הזו, ואת זה אני אומר כאדם חילוני לגמרי".
לאחר רגע של מחשבה מונה רכטר אמירות רבות נוספות מהמשנה שנגעו לליבו. "'כל אהבה שהיא תלויה בדבר – בטל דבר, בטלה אהבה. ושאינה תלויה בדבר – אינה בטלה לעולם' (ה', ט"ז). אני מתחבר לזה, זה קורא לך ללכת עם האמת שלך. אהבתי גם את 'דע מאין באת ולאן אתה הולך ולפני מי אתה עתיד ליתן דין בחשבון' (ג', א').
"'מאין באת – מטִפה סרוחה, ולאן אתה הולך – למקום עפר רִמה ותולעה'. זו אמת שמכה בך בעוצמה. זו אמירה חזקה בעיניי. זה לא אומר שאני אדם מאמין – אני לא יודע אם אתן דין וחשבון בפני מישהו – אבל הצניעות הזו, הקטנות או האפסות של האדם מול הטבע ומול המוות, דיברה אליי. הכוונה היא לא שאין טעם לחיים, אלא לזכור לשים את עצמך במקום הנכון. בעיניי זה רק מגדיל ומאדיר את החיים".
"'כל ימַי גדלתי בין החכמים, ולא מצאתי לגוף טוב אלא שתיקה; ולא המדרש הוא העיקר, אלא המעשה' – זו אמירה מעניינת מאוד. אצלנו המלל הוא מרכזי, ולא תמיד דברי חוכמה נשמעים. אלה דברים שחשוב לשים אליהם לב בתקופתנו, ואת זה אני אומר כאדם חילוני לגמרי"
הוא מציין גם את "אם אין אני לי – מי לי" (א', י"ד), "וכמובן, 'הכֺל צפוי והרשות נתונה' (ג', ט"ו). זה משפט סתום ולא ברור, עם סתירות, והצמדתי אליו משפט שאומר אחרת – 'לא עליך המלאכה לגמור, ולא אתה בן חורין להיבטל ממנה' (ב', ט"ז). אחד הדברים הבולטים שראיתי במשנה הוא שיש מקום לריבוי דעות ולוויכוחים".
היו דברים בטקסט המשנאי שקוממו אותך? במשנה ה' בפרק א' למשל נאמר "אל תרבה שיחה עם האישה".
"את זה כמובן לא הלחנתי. מצאתי גם טקסטים שקוממו אותי, בהחלט. גם מאלה שכן הלחנתי יש כאלה שאני לא שלם איתם, אבל לקחתי אותם כי הם התאימו ליצירה, וחשבתי שאני צריך לקחת גם דברים שאני לא מסכים איתם לגמרי. אבל לא לקחתי משהו שממש נוגד את השקפת עולמי. יש דברים שלא רלוונטיים לעולם שלנו, ואולי שייכים לעולמות אחרים".
דברים של מוסר
רכטר בן ה-70 – שיופיע ב-24 ביוני בזאפה אמפי שוני בבנימינה – נחשב גם היום לאחד המוחות המבריקים במוזיקה הישראלית, והלחין לאורך הקריירה קלאסיקות כמו "עטור מצחך", "שוב היא כאן", "יש אי שם", "זו אותה האהבה", "שיר אהבה סטנדרטי", "הילדה הכי יפה בגן", "כל עוד", "נגיעה אחת רכה" ועוד. פרקים נוספים מתוך המופע "תמונות מוזיקליות מפרקי אבות" צפויים להתפרסם בדף הפייסבוק של האמן. לצד הקטעים צולם גם סרט תיעודי קצר על ההכנה למופע. אף שהאירוע בפסטיבל העוד הוגדר כחד-פעמי, הוא מקווה לחזור ולהופיע עם החומרים האלה.
"היה לי חשוב לקחת נגנים מעולם הרוק והג'אז. בדרך כלל יצירות כאלה שהלחנתי היו עם נגנים קלאסיים, של מוזיקה קלאסית. כאן הפרצוף של היצירה הוא יותר רוק-ג'אזי מאשר קלאסי", הוא אומר. "עם זאת, כן יש קטעים קלאסיים. הפרק שמתפרסם עכשיו מתחיל במוזיקה בארוקית, שמזכירה מוזיקה ליטורגית".
תהליך החזרות היה ארוך ומסובך. לאורך תקופה נפגש רכטר בנפרד עם כל אחד ממרכיבי היצירה (סולנים, נגנים ומקהלה) מספר פעמים, ורק בעשרת הימים האחרונים לפני המופע הם התאחדו לחזרות משותפות. "עם אביתר (בנאי, ש"מ) נפגשתי כעשר פעמים לקראת המופע", לדבריו. "הוא התרגש מאוד, סיפר לי שהוא מלמד את פרקי אבות. היו לנו שיחות מעניינות. גם לאסתר רדא זה לא היה זר כמו שהיה לי".
בכל פעם שאמן מוכר עוסק בטקסטים מהמקורות היהודיים, יהיו כאלה שיתלוננו על "הדתה".
"קודם כול, יש במקורות שלנו דברים כל כך יפים, שאין שום סיבה שדתיים וגם חילונים לא ילמדו אותם. גם תהילים ושיר השירים, למשל. פרקי אבות אלה דברים של מוסר. חוץ מזה, זה לא דבר שאני יזמתי, אלא פנו אליי וביקשו ממני. לא השתניתי מבחינה דתית, אבל העמקתי והועשרתי מזה, וזה עשה לי טוב".
