בוגרת אולפנת חורב: "פחדתי שלא אתקבל כי אני 'דרעי'"
(צילום: שמוליק דודפור)
אולפנת חורב עמדה במרכז סערה ציבורית בימים האחרונים, בעקבות פרסום סרטון שערורייתי שהכינו תלמידות לכבוד פורים והואשם בגזענות בוטה כלפי עדות המזרח. הסערה החינוכית חרגה מגבולות המגזר הדתי-לאומי, הסרטון המדובר גרר גינויים חריפים במערכת הפוליטית, ואפילו ראש הממשלה נתניהו טרח להגיב.
שתיים מבוגרות האולפנה שמוצאן בעדות המזרח, חן דרעי ורחלי כהן, התייחסו הבוקר (יום ב') לפרשה בריאיון באולפן ynet. "אני חייבת לציין שעד לרגע שהתפרסם הסרטון לא הרגשתי את אותן תחושות כלפי בית הספר, שאהבתי ללמוד בו, הרגשתי שהרמה האקדמית ממש טובה אבל אף פעם לא הרגשתי לגמרי שייכת. ואז פתאום, אחרי 15 שנה, אני רואה את המופע המאכזב כל-כך הזה ומתהפכת לי הבטן", העידה דרעי.
הסרטון עורר אצלה תחושה קשה: "אני מרגישה שלא משנה מה יקרה ומה אעשה, תמיד אנחנו לא נהיה חלק ולא נהיה שייכות, ויתייחס אלינו כאילו אין לנו בעצם מה לתרום ומה להוסיף. כאילו אנחנו בעצם קבוצה אוריינטליסטית עם מנהגים חמים ונחמדים ומצב רוח. התחושה הזאת היא תחושה מאוד-מאוד קשה".
"אם האולפנה הייתה מזרחית": הסרטון השערורייתי של תלמידות חורב
לדבריה, "קשה במיוחד לראות איך הצוות החינוכי, שראה 'בלאק פייס' ומופע שאין עין שיכולה להישאר אדישה אליו, היה אדיש לזה והעביר את זה כמשהו מצחיק שאפשר לעשות עליו דאחקות. זאת אכזבה גדולה מאוד, ולדעתי היא נובעת מבורות עמוקה וחוסר יכולת של המגזר שלנו, ובעצם של החברה שלנו, ללמוד על השונה – ולהבין שיש לאנשים אחרים משהו לתרום לנו ולחיים שלנו".
דרעי, שלמדה כאמור באולפנה בשנות התיכון, מתחה ביקורת על האליטיזם בחברה הדתית: "יש רעיון פנימי שלפיו 'אנחנו מחזיקים את הכול, אנחנו העגלה המלאה והכול אצלנו מושלם', ואי אפשר לדבר על הדברים שאחרים יכולים להביא לשיח ולשולחן".
חן דרעי: "זאת אכזבה גדולה מאוד, ולדעתי היא נובעת מבורות עמוקה וחוסר יכולת של המגזר שלנו, ובעצם של החברה שלנו, ללמוד על השונה – ולהבין שיש לאנשים אחרים משהו לתרום לנו"
בדיעבד זה מחזיר אותך אחורה, את נזכרת פתאום באירועים שקרו? תחושות שהיו אז ואולי נמוגו עם השנים?
"אני חייבת לציין שזה בדיוק ההבדל בין המיקרו-אגרסיביות שבעצם כל מזרחי חווה פה במדינת ישראל לבין מופע האימים הזה שצפינו בו. יש משהו שהוא ישר בפנים, ואתה אומר: אוקיי, זה לא בסדר – ויש את החיים עצמם. אנשים הם לא רעים, הם לא מתכוונים להרע לך. אתמול חבר סיפר לי שהם קראו לבחור המזרחי אצלם בשכבה 'הבדואי', והם חשבו שזה בחביבות ומחיבה, אבל חוסר ההבנה וחוסר היכולת לראות את הפסול בהתנהגות הזאת או ברמזים האלה – זה מה שכל כך כואב.
"זה בעצם מה שבאמת חושבים עליי כשאומרים לי 'דרעי חכמה', כאילו זה לא מובן. יש רתיעה מהיותך משכילה, מהיותך הישגית, שאת לא איזו מאמא במטבח שכל היום מכינה סירים. לבן שלי יש עיניים כחולות, אז כולם אומרים 'יש לך ילד שנראה אשכנזי'. כאילו לא כל יהודי מקנס במרוקו עם עיניים כחולות וירוקות ובהירי עור, כאילו זה שייך לפיסת אדמה מסוימת מאוד".
"מבחינה אישית לא חוויתי אפליה"
רחלי כהן, שסיימה את לימודיה באולפנה בשנת 2014, סיפרה: "הופתעתי מאוד מהסרטון הזה, והתאכזבתי לראות אותו, אבל אני יכולה לומר שלאורך שנותיי במוסד הלימודים הזה – ואני מדברת בשם החוויה שלי, ובשם החוויה של חברותיי לכיתה – אף פעם לא חווינו אפליה על רקע עדתי, אפילו לא קצת. זה לא משהו שהיה בשיח אפילו, ובגלל זה התאכזבתי מאוד לראות את הסרטון והופתעתי".
"דיברתי גם עם חברותיי לכיתה שהאחיות שלהן הן חלק מהבנות שכתבו את התסריט של הסרטון הזה", ציינה, "זה באמת סרטון גרוע מאוד וחבל שהוא יצא, אבל אני מקווה שזה יעורר שיח חיובי שיהיה אפשר ללמוד ממנו".
כהן הוסיפה וסיפרה כי "חברת הסגל שמופיעה בסרטון היא זאת שקיבלה אותי לבית הספר, בהמון אהבה. תמיד היה כבוד הדדי, וזה פשוט לא היה השיח".
רחלי כהן: "הסרטון הזה הוא קשה, אבל בעיניי לא משקף את הרוח של האולפנה ואת הערכים שלה. זה בית ספר מצוין. אני מקווה מאוד שמדובר בנפילה נקודתית, שהם רק ילמדו ממנה"
היו כאלה שסיפרו שבכלל לא הייתה אופציה להתפלל בנוסח עדות המזרח במוסד הדתי שבו למדו. אצלכן זה היה אחרת?
"אצלנו התפללו בנוסח אשכנזי, וזה משהו שנכון לגבי כל המגזר, ואני חושבת שלא רק בציונות הדתית. באותן שנים זה לא משהו שהפריע לי, זה לא משהו שהבדיל בינינו, אלא מצאנו את הדרך להכניס את השירים שלנו. תמיד כשהיו שבתות אולפנה, הבנות המזרחיות היו מביאות את השירים שלהן ואת השמחה שלהן".
היום בדיעבד זה לא נראה לך מוזר שאת באה ללמוד במקום שבו יש גם אשכנזיות וגם מזרחיות, והנוסח הוא רק של צד אחד?
"זה לא מוזר כי זאת האולפנה. כמו שהן עשו בסרטון, זאת אולפנה שמשתקפת כאולפנה אשכנזית, כי זה הנוסח שלה. ככה זה עובד במגזר הדתי, אם הולכים לבית ספר שמוגדר כבית ספר מזרחי אז הנוסח יהיה רק מזרחי, ולהפך. אני מבינה שכלפי חוץ זה נשמע חריג, אבל זה משהו מקובל בתוך המגזר הדתי".
היום אתן כבר נשים בוגרות ויש לכן פרספקטיבה להסתכל בה על מוסד הלימודים הזה. הייתן שולחות את הבת שלכן ללמוד שם?
רחלי: "אני אדבר בשם עצמי כרגע – הסרטון הזה הוא קשה, אבל בעיניי לא משקף את הרוח של האולפנה ואת הערכים שלה. שמעתי את הרב עודד מייזליש, הרב של בית הספר, שלקח אחריות, ואני מקווה מאוד שהם ילמדו מכאן והלאה. חבל שזה מכתים את השם של בית הספר, זה בית ספר מצוין. אני מקווה מאוד שמדובר בנפילה נקודתית, שהם רק ילמדו ממנה".
חן: "יש לי אהבה גדולה לבית הספר ולמדתי שם הרבה, ובאמת יש שם מצוינות אקדמית שאי אפשר להטיל בה ספק, אבל לא מדובר בעיניי במוסד חינוכי. אני חושבת שכל חברותיי מסכימות איתי. אני חושבת שהיכולת להתייחס בגיחוך לתמונות של רבנים כמו הרב עובדיה יוסף, זה לא משהו שעובר גם מבחינה הלכתית-תורנית".
לדברי דרעי, את התרופה לבעיות שהפריעו לה היא מצאה במחוזות אחרים: "אני מוצאת את עצמי היום הרבה יותר ביהדות יותר ליברלית, יותר שוויונית, גם כאישה שלומדת תורה ורוצה להיות חלק מעולם התורה. בחורב חינכו אותנו שאנחנו שוות בהכול חוץ מלימוד התורה, שגברים יכולים ללמוד גמרא ונשים לא יכולות ללמוד גמרא. והמסרים האלה מחלחלים, גם לנשים. יש פה דיכוי כפול – יש פה גם את היותנו נשים וגם את היותנו מזרחיות".
"עצם העובדה שמחנכים אותנו למצוינות אקדמית, ויצאו שופטות, עורכות דין ורופאות מבית הספר, זה מצוין – אבל אני חושבת שיש כאן קריאה חינוכית שנוגעת לכלל מערכת החינוך הישראלית, שנמצאת במשבר גדול כל כך", היא העירה. "אין הערכה כלפי המורים והמחנכים, והנה יש מורים שרואים 'בלאק פייס' ולא יודעים לקרוא לזה בשמו. זו נראית לי תעודת עניות, וצריך לעשות בדיקה עמוקה – איך מחנכים את הדור הבא, איך הופכים את החינוך למשהו שאנשים רואים בו ערך, כדבר חשוב".
