אקסודוס היא אוניית המעפילים המפורסמת בהיסטוריה הציונית. שמה העברי הוא "יציאת אירופה", אבל, כך מתברר, היו על סיפונה גם כ-50 עולים צעירים מצפון-אפריקה, שסיפורם כמעט ולא סופר. בחודש הבא יתקיים בבית הפלמ"ח כנס מעפילי אקסודוס ראשון בנושא קבוצת הצעירים ממרוקו, תוניסיה ואלג'יריה שהייתה על האונייה.
בודדים מבין עולי אקסודוס יוצאי צפון אפריקה חיים בינינו. שלמה בוסקילה בן ה-92, יליד קזבלנקה, הוא אחד מאותם נערים. "עד גיל 17 חייתי עם המשפחה שלי, ואז הפלגנו אני ועוד 7-6 חברים על ספינה בדרך למרסיי בצרפת, כדי להצטרף למסגרת ציונית שתכשיר אותנו לעלות לארץ ישראל ולהצטרף לקיבוץ", נזכר בוסקילה. "נסענו לעיר טולוז, עברנו את ההכשרה ביולי 1947 והסוכנות הודיעה לנו שאנו נעלה על אוניית מעפילים של 'העלייה ב''. נסענו לעיר סט בדרום צרפת, ועלינו על אונייה ענקית של 4,500 עולים".
"שבעה ימים נמשך המסע לחיפה, ורק על האונייה הבנו שרוב העולים הם ניצולי שואה, שורדי מחנות הריכוז הקשים באירופה", מספר בוסקילה. "כשהגענו לחיפה, הבריטים העלו אותנו על שלוש אוניות בריטיות – 1,500 עולים בכל אונייה - והודיעו לנו שמחזירים את האוניות למקום שממנו יצאו, לנמל שבדרום צרפת. משם הגענו להמבורג. אני אישית עליתי רק אחרי 11 חודשים לארץ באונייה, ועם דרכון שקיבלתי מהמוסד בצרפת. הגעתי שישה ימים אחרי הקמת המדינה, וכבר בחיפה גוייסתי לפלמ"ח ונלחמתי בדרך בורמה ובאזור לטרון".
למה סיפור עליית יוצאי צפון-אפריקה באקסודוס לא מוכר?
בוסקילה: "המספר שלנו היה זעום, לא היינו ניצולי שואה והגענו מבתים מסודרים, ולכן לא דובר עלינו. זה ברור והגיוני שהמיתוס הוא בעצם על ניצולי השואה שהיו על האונייה, ולא על הצעירים מצפון-אפריקה. היינו קבוצה מגובשת של דוברי צרפתית, יוצאי צפון-אפריקה על האקסודוס".
תיקון היסטורי
מיכאל איילון (94), גם הוא יליד קזבלנקה, זוכר את ההפלגה הקשה. "כמעט ולא היה מה לאכול, אבל על האקסודוס קרה לי הדבר הכי טוב בחיים", אומר איילון, "הכרתי את אשתי חווה שהייתה ניצולת שואה מהונגריה. היא הגיעה עם השומר הצעיר ואני עם הצופים, התחלתי לדבר איתה עם הידיים, דיברתי איתה עברית כי למדתי במרוקו - ואשתי ידעה מעט עברית מהשומר הצעיר".
הבת רותי אקר (69) משלימה את הפרטים: "אבא ואמא נישאו שלוש שנים לאחר שהכירו על האקסודוס. אמא הייתה בקיבוץ געש ואבא היה בקיבוץ נווה אילן, ואמא חיפשה אותו הרבה זמן כי רצתה את הקשר איתו. החליפו לאנשים את השמות ולכן היה קשה לה לאתר אותו. חשוב לנו לשמר את הפרק ההיסטורי הזה, מאוד חשוב שיזכרו שהיו מעפילים ציונים מצפון-אפריקה, כי אנשים חושבים שעל האונייה היו רק ניצולי שואה ממזרח אירופה".
אריה איתמר (82) תושב קיבוץ בית-ניר, היה רק ילד בן שמונה וחצי כשעלה על האונייה, וכתב ספר על עליית אקסודוס דרך הפריזמה של הילדים. איתמר מרכז את הפרויקט של הקבוצה הצפון-אפריקאית. "אני בן של שורדי שואה, פליטים שנמלטו מאודסה לאסיה התיכונה. למיטב ידיעתי מבין יוצאי צפון-אפריקה על האקסודוס נותרו רק ארבעה בחיים. זה סיפור גבורה שלא סופר. הם לא היו ניצולי שואה, אלא בחורים צעירים, והייתה לנו הערצה לבחורים האלה. חבל שזה לא תועד מבחינה היסטורית, וכעת אנו מתקנים זאת".
