הרב הראשי דוד לאו בריאיון לאולפן ynet לקראת פסח
(צילום: אלכס גמבורג, ירון ברנר)
הרב דוד לאו, הרב הראשי לישראל, אומר בריאיון לאולפן ynet כי מדובר ללא ספק בתקופה קשה לישראל. לדבריו, "אני לא יכול לדבר על זה יותר מדי בגלל המגבלות שלי, מכיוון שאני נשיא בית הדין הגדול, אבל כן דיברתי על דבר אחד שכואב לי, שמשמעותי לי מאוד. מדי בוקר אני פותח את התפילה ומבקש: 'ריבונו של עולם, תעזור לי שנראה כל אחד מעלות חברינו ולא חסרונם, ושנדבר'. כשאני אומר את המשפט הזה, זאת אומרת שאני מודע לכך שלשני יש חסרונות. רק בואו נסתכל גם על המעלות של האחר, לא רק על החסרונות, ויתרה מזו – בואו נדבר. נדבר אחד עם השני, בלי תנאים, בלי דרישות... אלא פשוט לדבר ולמצוא ביחד דרך, כי אני מאמין שבסופו של דבר, המדינה יקרה לכולנו".
עוד אומר הרב לאו: "אני מדבר הרבה עם הנשיא בכל התקופה הזאת בניסיונות למצוא דרך כלשהי, דרכים כלשהן לגישור. אז אתמול אחרי הצהריים כשדיברנו אמרתי לו שאני זוכר שלפני שלוש שנים, שרנו כולם ביחד באותה שעה במרפסות: 'והיא שעמדה לאבותינו ולנו' – איך שרנו בשמחה, איך שרנו בהתלהבות. אנחנו קצת התרחקנו מהביחד, ויש בשיר שורה שהייתי מבקש שניקח אלינו לתשומת לב: 'שלא אחד בלבד עמד עלינו לכלותינו'. כאשר אנחנו אחד, אף אחד לא יכול עלינו. כשאנחנו לא אחד בלבד, אז זה לכלותינו, אנחנו לא מחזיקים מעמד. בואו נזכור – כוחנו באחדותנו, אחידות זה דבר אחד ואחדות זה דבר אחר".
"כאשר אנחנו אחד, אף אחד לא יכול עלינו. כשאנחנו לא אחד בלבד, אז זה לכלותינו, אנחנו לא מחזיקים מעמד. בואו נזכור – כוחנו באחדותנו"
אולי תדבר לא רק עם הנשיא, דבר גם עם ראש הממשלה בהקשר הזה. לך תדע, אולי זה יעזור, אולי תזכיר לו את הדברים האלה.
"את הדברים הללו אני אומר לכל מי שמוכן ורוצה לשמוע, ואני משתדל להגיע לכולם, לכל אחד ואחד. אני מדגיש אבל עוד פעם – אחדות ואחידות הם שני דברים שונים. בואו נהיה אחד, בואו נחזור להיות ביחד ונמצא את הדרך. בואו נדבר בלי רעשי רקע, בלי תלונות אחד על השני, אלא ננסה להכיר בעובדה שלכולנו המדינה יקרה. לארץ הזאת יש מספיק צרות מסביב, היא לא צריכה להוסיף מבית. למצוא דרך ביחד זו הרי משמעות הלילה המיוחד הזה. זה ליל הסדר, לילה שבו כולנו בסופו של דבר נסב כל אחד עם משפחתו, עם רעיו, עם האנשים שקרובים שאכפת לו מהם. הוא יכול להתלונן על 'מי יחזיר את הסבתא', אבל בסופו של דבר זה לילה אחד ומיוחד, ליל יום הולדת של העם היהודי. אז כדאי שנחגוג אותו יפה".
"אפשר לחזור לנורמליות"
אתה מודאג מהקרע הזה? ניתן לטפל בו, ניתן לתקן אותו?
"בוודאי. אני אופטימי מטבעי ואני מאמין. אם אני מסתכל גם אחורנית, שלוש שנים אחורה לאותה תקופה של קורונה, הרי באמת התרחקנו מאוד אחד מהשני. היינו גם בביקורות אחד על השני, כל אחד זרק על האחר בוץ ואמר 'אתה פוגע בבריאות', 'אתה מסכן חיים', והנה עברנו את הכול ואנחנו ממשיכים הלאה את המסע. אז אני אופטימי".
אם נשכח רגע מהמריבות האלה, מה מיוחד בפסח הזה? בשנה הזו?
"בפסח הזה, אני רוצה לקוות שמה שמיוחד זה שאנחנו מסביב קצת יכולים לראות שאפשר לחזור לנורמליות. יש למשל יהודי מאוקראינה, שמצליח למרות הכול לקיים חיים יהודיים באוקראינה. בשיחה לפני כן, שמעתי על יהודים שיוצאים לנפוש בטורקיה – כלומר אנחנו בסופו של דבר נמצאים כחלק מהעולם, העולם איתנו ואנחנו איתו, ואפשר וצריך לחיות חיים נורמליים. צריך רק לזכור דבר משמעותי – כל שנה זה עובר. בשנה הראשונה כשעם ישראל היה בגלות במצרים, הם עשו סדר ואז אבא היה אומר לבן שלו: 'שמע, הלילה נצא ממצרים, הלילה זה יקרה'. הבן הסתכל על אביו במבט קצת ספקני: 'מה, זה באמת יקרה?' אבל שנה אחרי זה במדבר, האבא היה אומר לבן: 'אתה זוכר שאמרתי לך לפני שנה? עבדים היינו לפרעה ויוציאנו השם משם'. יצאנו. וזה סדר שנמשך לאורך כל הדורות. אנחנו חוליה נוספת, ואנחנו ממשיכים.
"נחגוג עוד מעט 75 שנות עצמאות, אז אני זוקף ראש בגאווה ואומר לעצמי: ברוך השם, הבן שלי ישאל אותי, גם הנכד ישאל אותי, טוב שכך – ואנחנו יכולים להחזיק את עצמנו מחוץ לסערות היומיום, להביט במבט רחב יותר על העולם ולהגיד: 'עם ישראל חי'. בוא ניתן לו את האפשרות לזה".
