יום השואה הבינלאומי: איך מתמודדים עם אנטישמיות מקוונת?
(צילום: חגי דקל)
מהשוואת הציונות לנאציזם – ועד להכחשת שואה: חלק נכבד מאירועי האנטישמיות וההסתה נגד יהודים עבר בשנים האחרונות לרשתות החברתיות. דו"ח מיוחד של התנועה למאבק באנטישמיות ברשת מציג תמונות קשות של הכחשת שואה, וגם חוסר נכונות לשיתוף פעולה על אף ההצהרות הפומפוזיות מצד מנהלי הרשתות החברתיות.
תיעוד תקיפת יהודים חרדים בלונדון
(צילום: ארגון שומרים)
הנתונים מתפרסמים בשעה שהיום (ה') – יום השואה הבינלאומי – מגיעים דיווחים על אירועים אנטישמיים קשים: בתחנת סאבוויי בקראון הייטס הותקפה אישה חרדית באלימות ובסיסמאות אנטישמיות, כשאף אחד מנוסעי הרכבת לא התערב כדי לסייע לה. אמש הותקפו שני גברים חרדים באכזריות בלונדון, כאשר גבר שחור התנפל עליהם ללא סיבה והחל להכות אותם באגרופים עד שנפלו. התקרית המזעזעת תועדה במצלמות ארגון "שומרים".
"בפועל האנטישמיות נתפסת כביקורת על ישראל, וכל התכנים שקשורים לכך לא יורדים מהרשת", מסביר תומר אלדובי, מייסד התנועה למאבק באנטישמיות ברשת, בריאיון לאולפן ynet. לדבריו, התופעה נכונה לכל הרשתות, כולל לינקדאין. כך, נמצאו למעלה מ-500 תכנים אנטישמיים שדווחו לרשתות מאז יום השואה הבינלאומי 2021, אך 2% בלבד הוסרו. "קשה להם להפריד בין אנטישמיות חדשה לאנטישמיות ישנה, אבל התמונות מדברות בעד עצמן והן קשות ובוטות מאוד", אומר אלדובי.
"אלו תמונות שחייבות לרדת, ולצערי זה לא יורד. אנחנו מצפים שלכל הפחות התכנים האלה, שגורמים לאנשים להאמין שאנחנו הפצנו את הקורונה, יוסרו. לאחר מכן נוכל לנהל דיון על תוכן שאולי לא בהכרח צריך לרדת, אבל תוכן כזה שוטף מוחות וחייב להיעלם".
600 אלף אזכורים – בחודש האחרון בלבד
על פי הדו"ח של התנועה למאבק באנטישמיות ברשת, בשלושת החודשים האחרונים בלבד אותרו יותר מ-2 מיליון אזכורים של תכנים המכילים האשטאגים של הכחשת שואה, כ-600 אלף מתוכם רק בחודש האחרון. עיקר התכנים הופצו בארה"ב ואחריה בריטניה, כאשר השפה הפופולרית ביותר הייתה אנגלית ואחריה ספרדית ואינדונזית.
התכנים ברשתות השונות חולקו לארבע קטגוריות, על פי ניטור ידני שעשו מתנדבי התנועה ברחבי העולם: הראשונה היא הכחשת השואה – טענה שהשואה היא שקר שהומצא על ידי היהודים, כדי שיקבלו אמפתיה על מנת לזכות במדינה ובעצמאות. בקטגוריה זו זוהו גם תכנים שטענו כי השואה התרחשה אך בממדים קטנים – וכי גורמים יהודיים בעלי אינטרס, השפעה וממון "ניפחו" אותה כדי לשכתב את ההיסטוריה. בין התכנים מזעזעים הושוו היהודים לסבונים, למנורות, וכן השוואה לפיצה או ללחם שנשרף בתנור, בפרפרזה על הקרמטוריום.
קטגוריה שנייה שנמצאה היא הצדקת השואה – תכנים המביעים תמיכה בשלטון הנאצי ובאדולף היטלר, וכן משבחים את פעולותיהם בטענה שהיהודים הם פרזיטים ומקור כל הרע בעולם. תכנים מסוג דומה כללו הערצה להיטלר ולנאציזם – וכן דרישה לעשות שואה נוספת, במטרה לצמצם את מספר היהודים בעולם וכדי לסיים את המלאכה שהתחיל היטלר.
הקטגוריה השלישית – השוואה בין השלטון הנאצי לשלטון הישראלי, תוך טענה כי מדינת ישראל מבצעת את השמדת העם הפלסטיני בשם הישות הציונית, והשוואתה לשלטון הנאצי על כלל היבטיו. תכנים מסוג זה כללו גם השוואה של הצורר הנאצי ליהודים מפורסמים, ובעיקר לבנימין נתניהו.
הקטגוריה האחרונה היא "בנאליזציה של השואה", שעיקרה בהשוואה בין הגבלות הקורונה ברחבי העולם – ובהן "התו הירוק" – לגטאות, למחנות ההשמדה ולטלאי הצהוב. בשונה מהתכנים האחרים שהוצגו בדו"ח, תכנים אלו גם זכו לפופולריות בקרב חלקים בציבור הישראלי, באופן אבסורדי.
"באוקטובר 2020 החליטו מספר רשתות חברתיות מובילות, בהן טוויטר, טיקטוק ומטא (פייסבוק ואינסטגרם), לשנות את המדיניות שלהן בכל הקשור להכחשת שואה, ולאסור על הפצת חומרים אלה בפלטפורמות שלהן", מזכיר אלדובי, ומביע צער על הפער שבין ההבטחות לקיומן, במיוחד ברשת הטוויטר. "עיקר התכנים הבוטים הם שם", הוא מסביר. "עיקר האיזכורים האנטישמיים ומכחישי השואה – בטוויטר. אנחנו משתפים פעולה עם כל הרשתות, הם גם מכשירים את המתנדבים שלנו. אנחנו שולחים להם חומרים דרך קבע, אך כמובן זה לא מספיק. יש הרבה שינויים שעוד צריך לעשות, ולא רק בטוויטר".
הוא מוסיף כי "בדיקתנו מעלה כי הרשתות השונות כמעט ואינן מסירות תכנים הקשורים בהכחשת השואה, וזאת לעומת אחוז ההסרה השנתי לאלפי התכנים האנטישמיים שניטרנו, שעמד בשנת 2021 על כ-25% – נתון שאף הוא, כאמור, איננו מספק כלל".
ויש גם מגמות חיוביות במאבק באנטישמיות
עם זאת, במרכז קנטור לחקר יהדות אירופה בזמננו, באוניברסיטת תל אביב, מפרסמים לראשונה סקירה מקיפה על מגמות חיוביות במאבק באנטישמיות וברדיקליזציה ברחבי העולם. למשל, חקיקה במספר מדינות בארה"ב, בעקבות גלי האנטישמיות האחרונים: במדינת ניו-יורק אסרו הצגת סמלי שנאה (כגון צלב קרס) על רכוש ציבורי, וקליפורניה קבעה כי יש להכיר במניעים של דת בפשעי שנאה, ולהדריך את כוחות המשטרה בנושא.
הדו"ח הוגש היום (ה') לנשיא המדינה, יצחק הרצוג, ובו הסקירה השנתית שכוללת המלצות לפעילות ולמדיניות שירחיבו את המגמות הלוחמות באנטישמיות. כל פרק בדו"ח מסתיים בסדרת המלצות לארגונים ולממשלות המבקשים להגביר את המאבק באנטישמיות. כך, למשל, ממליצים המחברים לפעול להקמת אתר אינטרנט אחד שירכז מידע והדרכה באשר לשיקום בתי קברות יהודיים באירופה, לקדם הוראת שואה בעולם הערבי במנותק מהקשרים אקטואליים, לכונן מנגנונים שיפקחו על האופן שבו ממשלות מיישמות התחייבויות באשר למאבק באנטישמיות – ולעודד מועדוני ספורט במזרח אירופה להצטרף לתוכניות למאבק בחוסר סובלנות דתית.
מחברי הדו"ח מציינים כי בבתי משפט ובבתי מחוקקים ברחבי העולם נרשמו התפתחויות מעודדות בנוגע למאבק באנטישמיות, ומונים, בין השאר, את פסיקת בית הדין האירופי לזכויות אדם בפברואר 2021, נגד חבר הפרלמנט הבולגרי, וולן סידרוב, מייסד מפלגת הימין הקיצוני אטקה, שהביע עמדות אנטישמיות בספריו שפורסמו לפני כ-20 שנה. עוד הם מציינים את הרחבת רשימת מעשי הפשע באיחוד האירופי, כך שתכלול פשעי שנאה כולל התבטאויות אלימות, ואת השקת "האסטרטגיה למאבק באנטישמיות ולטיפוח חיים יהודיים" של נציבות האיחוד האירופי.
עוד בשדה החקיקה: העברת חוק בפרלמנט של אוקראינה למניעת אנטישמיות ולנקיטת פעולות נגדה. החוק מגדיר אנטישמיות לפי הגדרת ה-IHRA, כוח המשימה הבינלאומי להנצחת זכר השואה, וקובע כי מי שיימצא אשם ייענש על פי החוק הקיים לפשעי שנאה.
מנקים את היציעים
גם בעולם הספורט נרשמו פעולות למאבק באנטישמיות בספורט – מהאיחוד האירופי וארגונים ארציים, דרך הקבוצות ועד לאוהדים. בין השאר, הכריזה ההתאחדות לכדורגל באנגליה כי היא מאמצת את הגדרת האנטישמיות של IHRA, וקבוצות כדורגל במדינה הלכו בעקבותיה. מועדון הכדורגל צ'לסי השיק אתר ייעודי – "אומרים לא לאנטישמיות", במטרה לנקות את יציעי האוהדים מהנגע. גם ההתאחדות לכדורגל באוסטריה אימצה את הגדרת האנטישמיות של IHRA.
בדו"ח מציינים פעולות לשיקום בתי עלמין בפולין, בסלובקיה, באוקראינה ובמדינות נוספות, בידי צעירים מקומיים המגלים את ההיסטוריה היהודית של היישוב שבו הם גרים. כפרויקט מוביל מצביעים בדו"ח על שיקום בית הקברות היהודי בוורשה, שהוקם בשנת 1806, בתמיכת משרד התרבות הפולני ובשיתוף עם רבנים ועם הקרן למורשת תרבותית.
ברמת החקיקה נערכו בשנה האחרונה מגוון פעולות והוקצו משאבים לא מעטים להגנה על קהילות יהודיות ולתוכניות הדרכה בנושא, לצד מינוי נציבים למאבק באנטישמיות, קידום חקיקה נגד גילויי אנטישמיות, ארגון כנסים בינלאומיים, הצהרות רשמיות, ואימוץ הגדרת האנטישמיות של IHRA, שאומץ מאז שנת 2015 בידי למעלה מ-800 גופים ברחבי העולם.
"משבר האנטישמיות בעולם מתעצם, אך המאבק העולמי נגדו מתעצם גם הוא", אמר הנשיא הרצוג. "אנו עדים ליוזמות רבות בעולם הנלחמות באנטישמיות, ועלינו לעודד ולטפח את המגמות החיוביות הללו. חיזוק האור חשוב לא פחות מהמאבק בחושך. אני מודה למרכז קנטור על המחקר המסור ועל עבודתו הנאמנה בניטור מצב האנטישמיות".
פרופ' אוריה שביט, ראש מרכז קנטור: "בדיון על האנטישמיות בכלל ומגמות של רדיקליזציה בפרט, נהוג בדרך כלל להתמקד בתופעות השליליות והמדאיגות. החלטנו שראוי לפרסם גם דו"ח שנתי שעניינו התפתחויות ופעילויות חיוביות ומעודדות. זאת משלושה טעמים: להכיר טוב למי שכבר פעילים; לדרבן ממשלות וארגונים נוספים ברחבי העולם ליזום פעולות דומות; ולקדם דיון בהצעות פעולה קונקרטיות לחיזוק ולשיפור התוכניות הקיימות".
