הוא נולד בשמש של קליפורניה ומת באפלה של המנהרה ברפיח: הירש גולדברג-פולין, בן 23 בהירצחו, תרם בחייו לחיבור בין ישראל ליהדות תפוצות יותר מאשר לא מעט מיזמים שמנסים לקרב את לבבות אחינו בתפוצות לארץ הקודש.
הירש גולדברג-פולין – האם יש שם יהודי יותר מזה? האם יש דבר יהודי וציוני יותר מאשר לעלות לארץ מתוך רצון להגשים את החלום לבנות את עתיד המשפחה בישראל? רייצ'ל וג'ון עלו לישראל, גידלו פה את ילדיהם ושאפו כל הזמן למזג את הערכים הטובים שהביאו מאמריקה ומהמורשת שלהם גם על האדמה המורכבת שמצאו כאן.
אי אפשר היה להישאר אדישים לקמפיין שהובילה המשפחה לשחרורו של הבן. אין דלת שהם לא דפקו עליה, אין אישיות שהם לא פגשו ואין קהל שלא בכה כששמע את הוריו, משפחתו וחבריו של הירש היקר מדברים עליו. אין זה מקרי שנשיא ארצות הברית ביידן דיבר הבוקר על התחושות הקשות שלו בעקבות הירצחו של הירש. הבחור הצעיר הזה ומשפחתו נכנסו ללב של כל מי שפגש אותם.
הנאום של רייצ'ל וג'ון, הוריו של הירש, בוועידה הדמוקרטית בארה"ב
יהודים רבים בתפוצות שמעו את משפחת גולדברג-פולין וראו את עצמם, ולא בכדי. הופעתם בוועידה הדמוקרטית האחרונה קיבלה כותרות ענק ותהודה רחבה. הם משפחה אמריקנית-יהודית טיפוסית, ורבים בתפוצות הרגישו שהם חלק מהם, ושהירש הוא חלק ממשפחתם הרחבה. בפעילותם חובקת העולם הצליחו רייצ'ל וג'ון לחבר בין המאבק הקשה והסיזיפי של משפחות החטופים וכל עם ישראל לבין יהודי התפוצות, שמצאו בהירש דמות שהיא אחת מהם. החיבור בין הישראלי ליהודי מעולם לא היה חזק יותר מאשר במקרה הזה.
מבחינתם של יהדות התפוצות אפשר היה להמשיך להתווכח עם ממשלת ישראל על הפוליטיקה, המלחמה ועתיד האזור, אבל דבר אחד היה מעל לכל ויכוח: הירש הוא גם הילד שלהם, והם נאבקו בכל האמצעים כדי שיחזור הביתה מתוך המנהרות של חמאס.
מותו של הצעיר החייכן והאהוב, שתמונתו התנוססה ברחבי הארץ, במגרשי הכדורגל והכדורסל, היא שוברת לב עבור כל יהודי בארץ ובעולם. אולי מתוך שברון הלב הזה נמצא עוד מסילות לאחינו בתפוצות, ונחזק את הקשרים גם בכאב וגם בבשורות טובות יותר.
אנחנו אוהבים אותך הירש, יהי זכרך ברוך.
