קבר אחים התגלה בחצר בפולין
(צילום: שמוליק דודפור)
את הימים האחרונים העביר הרב אברהם קריגר בחצר אחורית ומוזנחת של בית, במה שהייתה פעם עיירה יהודית עד לפלישת הנאצים לפולין בשנת 1939. הוא וחבריו לארגון הבינלאומי "שם עולם" הגיעו לוויסלוויצה, או בשמה היהודי ויסלוביץ, כדי להקים בה קבר ומצבה ל-60 יהודים תושבי המקום, 20 מתוכם ילדים, שנרצחו על ידי הנאצים ונקברו בקבר אחים, כפי שנחשף אתמול (יום ד') ב-ynet.
"תוך איסוף העדויות במקום", מגלה הרב קריגר, בריאיון לאולפן ynet, "התברר לנו שהקבר הזה – שהוא תגלית בפני עצמה – כלל איננו היחיד, ויש באותו מתחם עוד קברים קטנים יותר, שבכל אחד מהם קבורים שניים, שלושה וארבעה אנשים".
הרב קריגר, יו"ר הארגון שארגן את המבצע, מסביר כי "לאחר שקבר האחים הגדול נסתם, לא הסתיימה מלאכת הרצח של הנאצים. בכל פעם שנתפסו יהודים, הביאו אותם לחצר הזאת ורצחו אותם. לכן קשה מאוד לאתר את אותם קברים".
"הפולנים דווקא משתפים פעולה"
79 שנים היה המקום מוזנח, ואיש לא ידע מה מסתירה האדמה. העיירה שבה חיו ערב השואה כ-1,500 עד 2,000 יהודים - נכחדה בשואה, ורוב תושביה נרצחו. ממאות שנות יהדות נותר כיום רק בית הכנסת, המשמש כמוזיאון. בעקבות מידע שהגיע לשליחי "שם עולם" על קבר האחים, החלה סדרת בדיקות, ושני קשישים שגרים בעיירה תיארו את מיקומו המשוער של הקבר. השליח ביקש אישור מבעליו של השטח, ובעזרת מכשור טכנולוגי אותר קבר האחים.
הרב אברהם קריגר, יו"ר הארגון שניהל את המבצע מישראל, מספר היום כי "הסיפור הזה מתגלגל כבר תקופה ארוכה. אחד התושבים במקום התחיל לעלות על עדויות שיש קבר בחצר האחורית. הבאנו מכשיר שנקרא גיאו-רדאר כדי למקם בדיוק את קבר האחים הזה". מוקדם יותר סיפר הרב כי "בסורק רואים עצמות אדם, וגם כל העדויות של אנשי העיירה הלא-יהודים החיים בה, העידו שיהודים נרצחו וגופותיהם הושלכו לבור".
שנת הקורונה הייתה הזדמנות לשליחי "שם עולם" ברחבי אירופה, לאתר מידע חדש ויוצא דופן בשטח. מרבית הספריות והארכיונים בפולין נסגרו בשל המגפה, והשליחים מצאו עצמם מחפשים מידע בדרכים חדשות ויצירתיות. הם הגיעו לבתיהם של מקומיים, חפשו ממצאים בשטח, ערכו סיורים בעיירות נידחות, ויצרו קשרים עם תושבי עיירות שבהן חיו יהודים בתקופת השואה.
"התלבשנו על הנושא הזה של חשיפת מקומות עלומים שבהם נרצחו יהודים", מספר הרב קריגר. "כרגע הקמנו בשיתוף פעולה עם הרשות המקומית תשתית שמגדרת את המקום, הצבנו שם אתמול שלט, ואנחנו מקימים עם העירייה אנדרטת זיכרון, מצבה שיוזכרו בה חלק מהשמות שידועים לנו.
"הצלחנו להצליב מידע מול הרשות לחקר הפשעים נגד העם הפולני, ולאתר את שמותיהם של חלק מגופות היהודים הנמצאות באותו קבר - ומספר הקהילה שכתוב ביידיש. בין השאר, מצאנו את שמותיהם של שלוש משפחות, המגיעות לכעשרים נפשות יחד עם הסבים, ההורים והילדים. מדובר בגופות של בני משפחת שמעון לנג וילדיו, משפחת גרשון פיש וילדיו ומשפחת פיוול מנדל וילדיו".
הסיפור המצמרר הזה קורה על רקע מה שמתרחש בין ישראל לפולין בימים אלה. איך הפולין משתפים פעולה עם זה?
"אנחנו לא מרגישים שום שינוי מצד הפולנים, ולהפך. האמירות שנשמעות מאנשים מן השורה וגם חוקרים ששאנחנו נפגשים איתם פה, הן שלא ניתן לפוליטיקה ולפוליטיקאים לקלקל את מערכת היחסים שבאיזשהו אופן נרקמה בינינו - בין העם היהודי שמחפש את סיפור הזיכרון - למי שמחפשים באיזשהו מקום מחילה על תפיסת העמדה שלהם במלחמת העולם השנייה. בשטח אנחנו רואים זאת על ידי עזרה ונכונות מלאה לחשוף ולעזור לנו להגיע לכל המקומות הללו".
היסטוריה שנגדעה
בעיירה היהודית ויסלוביץ, במחוז חלם, חיה קהילה שוקקת במשך מאות בשנים, ופעלו בה מסגרות דתיות, חינוכיות וציוניות. עם פלישת הנאצים בשנת 1939 הוקם בעיירה "גטו פתוח" שהתנהל כגטו לכל דבר, אך היה נפתח ונסגר בשעות מסוימות לצרכים מוגדרים. היהודים נלקחו לעבודות כפייה קשות ומשפילות, נכסיהם הוחרמו וכבר בשבועות הראשונים נספו כמאה תושבים.
בשנת 1941 כבר רוכזו היהודים בגטו סגור, וב-1942 גורשו למחנות עבודה והשמדה. במקביל נכרו שני בורות בעיירה, ששימשו כקבר אחים בכל פעם שהנאצים הוציאו להורג משפחה יהודית מקומית או יהודים בודדים. בשלהי המלחמה הוצעדו היהודים שנותרו בעיירה למחנות השמדה, ונרצחו על גדת הנהר בוג.
אלפי היהודים שחיו בעיירה נרצחו תוך זמן קצר, ובכך נגדעה שושלת המשפחות וזכר העיירה. רק בודדים שרדו. מאז ועד היום, לאורך השנים, ידועה ויסלוביץ כעיירה שנכחדה בתקופת השואה וכמעט שלא נותר ממנה זכר, מלבד בית הכנסת שנשמר ומשמש כאמור כמעין מוזיאון.
