עו"ד שמעון נטף, דוקטורנט למשפטים באוניברסיטת קולומביה, הצליח לחגוג לאחרונה ניצחון קטן על הסטודנטים הפרו-פלסטינים בקמפוס: חרף תלונות שניסו לפגוע בחופש הביטוי שלו כתומך ישראל, האוניברסיטה החליטה לסיים את ההליך המשמעתי שנפתח נגדו ללא ענישה. "אני לא יודע אם ניצחתי את האוניברסיטה. ניצחתי את החמאסניקים שניסו להשתמש בהליכי המשמעת של האוניברסיטה כדי להתנכל אליי. אני לא היחיד", הוא אמר בריאיון היום (ב') ל-ynet.
הכול החל בעקבות תגובה עוקצנית שכתב על פוסט פרו-פלסטיני ברשת X בחודש שעבר. נטף הגיב על פוסט שבו נכתב: "היום סטודנט לתואר שני באוניברסיטת אל-אזהר ההרוסה בעזה הציג את התזה שלו באוהל ברפיח. הסטודנט מתכנן עכשיו לעשות דוקטורט בחינוך". בתגובה, תהה נטף בלעג מר: "דוקטורט שעוסק בשאלה איך לאנוס ילדות יהודיות?"
לפני כשבועיים הוא זומן לשימוע במחלקת המשמעת של האוניברסיטה (CSSI). במכתב הרשמי נאמר שהתקבלו נגדו תלונות בעקבות תגובה שפרסם ב-X. לאחר התייעצות עם המנחים שלו בדוקטורט, שכר נטף את שירותיו של עורך דין ניו-יורקי עם ניסיון בתחום וניסח כתב הגנה לקראת הדיון המשמעתי. במסמך פירט, בין השאר, את מחזות הזוועה בעוטף בימים הראשונים למלחמה, כפי שחווה באופן אישי בשירות המילואים.
- "אוקספורד זה מקום לא נעים ליהודים, ואין לנו איך לעזור לך" | קולות מאנגליה
"הגעתי לשימוע בזום מוכן", סיפר ברשת החברתית. "שאלתי את ה'שופטים' איזה כלל הפרתי בדיוק. הם השיבו 'הפליה'. שאלתי: 'הפליה נגד איזו קבוצה מוגנת? חמאס?' ולא הייתה להם תשובה טובה. השימוע היה מעיק והם ניסו כל הזמן להוציא ממני התנצלות. הדגשתי שאני רואה בהליך ניסיון השתקה של העיסוק באלימות המינית של חמאס".
בסוף השבוע הוא קיבל הודעה שהאישומים נגדו נדחו על הסף. "המסר מכל הסיפור? לסטודנטים הישראלים והיהודים באוניברסיטאות העילית בארצות הברית: אם פותחים נגדכם בהליכים משמעתיים בעקבות תלונות טקטיות של חמאסניקים – אל תיבהלו. צרו קשר. בשורות טובות", סיכם נטף.
"מה שבעיקר הפריע לי בפוסט ההוא זה שמתייחסים לאוניברסיטת אל-אזהר בעזה כאוניברסיטה לגיטימית, כאילו זו בסך הכול עוד אוניברסיטה כמו כל אוניברסיטה", הסביר נטף בשיחה עם ynet. "אנחנו יודעים היום שאוניברסיטת אל-אזהר הייתה מעוז טרור, שהיו שם מנהרות, חימושים של חמאס ומסמכים של חמאס. חמאס השתמש באוניברסיטה כבסיס טרור לכל דבר, ואני רפררתי בציוץ שלי לאלימות המינית של חמאס ב-7 באוקטובר. האם זה מה שלומדים שם? שאלתי. הציוץ הזה מאוד-מאוד הפריע לכמה סטודנטים באוניברסיטת קולומביה".
"הם ראו שכתוב בחשבון שלי ברשת החברתית שאני דוקטורנט באוניברסיטה והחליטו להגיש נגדי תלונות", ציין. "ראיתי שהיו שם עשרות תלונות. זאת שיטה. יש להם כנראה איזושהי קבוצת וואטסאפ והם אומרים לכולם להגיש תלונה נגד שמעון נטף. זה מה שקרה. אז האוניברסיטה פתחה נגדי בהליכים".
מה הם רצו? לסלק אותך?
"החמאסניקים בוודאי, ניסו לסלק אותי, אבל מבחינת האוניברסיטה זה עובד כך שקודם שולחים לך מכתב שעושים לך שימוע, ובשימוע מגיעים למסקנה אם להמשיך בהליכי משמעת שעלולים להגיע לעונשים קשים יותר, לדחות את הטענות או להסתפק באזהרה וכדומה. אני מכיר סטודנטים שנבהלו כל כך עד שהסכימו למין הסדר טיעון, שבו הם יקבלו איזושהי נזיפה שנכנסת לתיק האישי, וזה דרמטי, בתמורה לכך שהם יתנצלו ויגידו 'סליחה, לא התכוונו לפגוע' וכאלה".
אבל אתה, מה שנקרא, לא פראייר – ולא הסכמת לעסקת טיעון.
"לא. אז כתבתי כתב הגנה, התייעצתי עם עורך דין שהמנחה שלי ארגן לי. הוא עו"ד ממרכז ברנדייס, שזה ארגון זכויות אדם יהודי בארה"ב. ניסחנו כתב הגנה שכמעט כל מה שעשיתי בו זה לתאר את הדברים שראיתי בעוטף עזה במסגרת שירות המילואים שלי. אני משרת ביס"מ, הגענו לשם מ-8 באוקטובר בערך ועבדנו באופן רציף, אז יש לי ניסיון אישי. אני לא מדבר על דיווחים בעיתונות, אני מדבר מניסיון אישי, דברים שאני ראיתי. אני חושב שגרמתי להם לאי-נוחות רבה. הם לא הבינו שזה סוג הסטודנט שהם מתעסקים איתו, מישהו שאשכרה השתתף במלחמה חמישה חודשים, ונראה לי שהם קצת נבהלו.
"במהלך השימוע גם טענתי כמה טענות משפטיות משכנעות, ולא הסכמתי בשום פנים ואופן להתנצל. הם שוב ושוב ניסו לשכנע אותי: 'נו, מר נטף, מה אכפת לך, תתנצל, יש פה אנשים שנפגעו. למה ללכת ראש בקיר? בוא תתנצל, עובדה שאנשים פה שנפגעו, למה אתה טוען שאין מה להיפגע?' אמרתי: בוודאי שאנשים נפגעו, התכוונתי לפגוע – רק התכוונתי לפגוע בחמאסניקים, לא באף אחד אחר".
יש אנשים שאומרים שאולי לא צריך ללמוד באוניברסיטאות האלה. אם האווירה אנטישמית כל כך, אולי צריך ללמוד במקומות אחרים. מה אתה חושב על הטענה הזאת?
"אני חושב שצריך לשקול את זה ברצינות. כרגע אני במסלול שהתחלתי, אני לא חושב שזה חכם להפסיק אותו. לאוניברסיטאות האלה עדיין יש ערך של יוקרה מסוימת שאפשר להשתמש בה, וזאת המטרה שלי: לקבל את הערך הזה ולעשות בו שימוש בעזרת השם כאן בארץ. לטווח הרחוק אני כן חושב שצריך להתחיל לחשוב ברצינות מה בעצם הערך שהאוניברסיטאות האלה נותנות, ואולי אנחנו הולכים למקום שבו לא צריך לשתף עם זה פעולה, אבל לדעתי זה ייקח הרבה זמן. בסופו של דבר האוניברסיטאות האלה נותנות את החותמת הרשמית של היוקרה האקדמית בעולם כרגע, אי אפשר להתעלם מזה ואין דרך לא לשחק את המשחק. אין לי תשובה טובה, אבל זאת אכן בעיה".