ריאיון עם הזמר הגרמני ישראלי גיל עופרים אחרי התקרית האנטישמית בגרמניה
(צילום: משי בן עמי)
"כל יום אני חושב לעזוב את גרמניה ולבוא לארץ... יש לי ילדים, בן שש ובת ארבע, ואני לא רוצה שיעברו את מה שעברתי בילדות וגם היום. אני גדלתי פה, במינכן, וישבתי בסעודות שבת ליד סבתא וסבא של חברים, וראיתי את המספרים שמקועקעים להם על היד. אלה דברים שאי אפשר לשכוח. אז אומרים שזה היה לפני הרבה זמן – אבל לא, זה לא היה לפני הרבה זמן... האנטישמיות פה כבר לא מסתתרת".
הוא נולד בגרמניה, בנו של הזמר אבי עופרים שעשה קריירה בינלאומית, ובדומה לאביו פיתח שם קריירה מוזיקלית ובימתית ענפה והיה למעשה סיפור הצלחה יהודי ב"גרמניה האחרת". אבל בשבוע שעבר הבין הזמר גיל עופרים (39) שגרמניה הישנה עוד חיה ובועטת, גם בו – אמן ידוע במדינה – לאחר שהושפל בבית מלון, בגלל שענד מגן דוד, ואיש לא בא לעזרתו. בריאיון לאולפן ynet הוא מגולל את הרגעים הקשים – ואלה הלא פחות קשים שבאו אחריהם, עם תגובות נאצה אנטישמיות ברשת.
"ניסיתי לעשות צ'ק-אין במלון אחרי הופעה", הוא מספר. "עמדתי בתור, וכנראה משהו לא עבד עם המחשב, אז הצטבר תור ארוך, ומנהל הקבלה הוא יצא מהעמדה ללובי. פתאום אני רואה שהוא מקדם אנשים שממתינים מאחוריי. לא הבנתי למה. אחרי כמה דקות שאלתי אותו מה הסיפור – והוא השיב שהוא רוצה להקל על התור. אמרתי לו, 'אבל אני גם עומד בתור, כולנו עומדים בתור'. ואז אני שומע מישהו אומר מאחוריי, 'תוריד את הכוכב שלך'. חשבתי שאני לא שומע טוב.
"חולפת עוד רבע שעה, והוא לוקח אותי קדימה, שם לי את המסמכים של הצ'ק-אין ואומר, 'אם אתה מוריד את המגן דוד, סוף כל סוף אפשר לעשות את הצ'ק-אין'. מיד ביקשתי לדבר עם המנהל שלו, אך עם חיוך על הפנים הוא ענה, 'אני מצטער, אבל הוא היום לא נמצא'. יצאתי מיד. כזה דבר עוד לא קרה לי בגרמניה. אנטישמיות בוודאי שקיימת שם, אבל כל כך בוטה, בבית מלון, כזה דבר לא ראיתי".
"אני עמדתי שם עם המגן דוד שלי", עופרים אומר. "אני לא חובש כיפה, אני לא דתי, רק עונד מגן דוד וזהו. עוד יומיים קודם לתקרית הייתי בטלוויזיה, בגאלה למוזיקאי היהודי, גיורא פיידמן. שרנו יחד בטלוויזיה הגרמנית 'הבה נגילה', בתוכנית שהוקדשה ליהודים בגרמניה, ושאלו אותי גם על אנטישמיות במדינה. דיברתי על דברים שקרו לי בילדות וגם היום אפילו, לא חלפו יומיים - והנה קורה לי כזה דבר בלייפציג".
"הייתי לבד בסיפור הזה בלובי, ומה שהכי מטריד אותי זה שאף אחד לא פתח את הפה, אף אחד לא עזר לי, ואני בטוח ששמעו את זה. לא יכול להיות שלא שמעו. אבל ככה זה, יותר טוב לא לשמוע, לא לראות, לא להגיד שום מילה"
מאוחר יותר, יוסיף עופרים: "הייתי לבד בסיפור הזה בלובי, ומה שהכי מטריד אותי זה שאף אחד לא פתח את הפה, אף אחד לא עזר לי, ואני בטוח ששמעו את זה. לא יכול להיות שלא שמעו. אבל ככה זה, יותר טוב לא לשמוע, לא לראות, לא להגיד שום מילה".
"האנטישמיות כבר נוכחת וגלויה"
עופרים שחרר סרטון נסער לרשת בעקבות התקרית, שהפך ויראלי וגרר התעניינות רבה בתקשורת הגרמנית, אבל הוא לא אופטימי: "אני מרגיש שהאנטישמיות בגרמניה היא לא 'בעיה' יותר, אלא פשוט טרנד נוכח וגלוי. גם עכשיו, ב-2021, אפשר לכתוב מה שרוצים ברשת כי הכול אנונימי ולא יקרה שום דבר למי שמתלהם על יהודים, וזה עושה את זה קל. זה עושה משהו למדינה".
אילו תגובות אתה מקבל בעקבות הסערה שפרצה בגרמניה?
"אני מקבל הרבה סולידריות מכול העולם, גם מצד אמנים רבים, והרבה אנשים בגרמניה מצטערים, אומרים שזה לא ייאמן שזה קורה היום. אבל בו בזמן אני מקבל גם המון הודעות שטנה באינטרנט, דברים שאני לא רוצה להגיד כאן, וגורמים לי להרהר אם זה המקום הנכון לחיות בו ולגדל ילדים. האמת שכרגע אני לא יודע".
"אני מרגיש שהאנטישמיות בגרמניה היא לא 'בעיה' יותר, אלא פשוט טרנד נוכח וגלוי. גם עכשיו, ב-2021, אפשר לכתוב מה שרוצים ברשת כי הכול אנונימי ולא יקרה שום דבר למי שמתלהם על יהודים, וזה עושה את זה קל"
מה אתה אומר היום ליהודי או לישראלי שרוצה לבקר בגרמניה עם מגן דוד?
"כל יום שאני מביא את הילדים שלי לגן היהודי, או לבית ספר היהודי, עומדים שם שומרים ישראלים, שגרים כאן. יש מחוץ למוסדות גם משטרה גרמנית. ואני הולך תמיד חופשי עם המגן דוד שלי, שקיבלתי מאבא שלי עוד לבר המצווה. ושואלים אותי, 'תגיד, אתה לא פוחד? אתה לא חושב שזה קצת מסוכן לרוץ איתו?' תמיד עניתי, 'לא, למה שאפחד?' אני כבר לא יודע מה התשובה, אבל אני לא מוריד את המגן דוד, ממש לא. אני רק חושב אם עוד נכון ובסדר להיות כאן, ואני לא יודע. האמת שאני עדיין בשוק".
