(עריכה: יוסף בראומן ואלעד בן אלול)
כל מי שפוגש חב"דניק יודע שזו רק שאלה של זמן עד שהוא ימצא את עצמו עם תפילין כרוכות סביב ידו. זה יכול גם להיות נטילת ארבעת המינים, הדלקת חנוכייה או נרות שבת, אבל נדמה שהמטרה היא אחת – לעודד אותך לקיים מצוות, ובסופו של דבר "לחזור בתשובה". תארו לעצמכם כמה מופתע היה ד"ר אלעד בן אלול, כאשר חזר ממחקר ארוך באפריקה, ונתקל ביוטיוב בסרטון שבו רב חב"דניק עם זקן לבן ומגבעת מכריז: "Don't Be Religious, Be Intelligent" ("אל תהיה דתי, תהיה אינטליגנט").
"זה תפס את תשומת ליבי", מספר ד"ר בן אלול. "הרב מאניס פרידמן, שליח חב"ד במינסוטה שבארה"ב, הסביר שהעולם יהיה טוב יותר ללא דתות, שדתות הובילו למלחמות וגם להמון מתים בכיבושים מוסלמיים ובמסעות צלב. הדבר שמניע את רוב האנשים הדתיים, לדבריו, הוא הרצון לספק צורך אנושי – וזו בדיוק הסיבה שהיהדות במהותה איננה דת, ואסור לה להיות דת. תפקידם של היהודים הוא להעניק מעצמם לאל - ולא להשתמש בדת כדי לקבל הטבות רוחניות וגשמיות".
איך הסרטון ההוא השפיע עליך?
"באותו רגע התחלתי תהליך של התחברות אמיתית ליהדות".
3 צפייה בגלריה
"האבסטרקטיות הזאת של אלוקי אבותינו לא מחברת את הצעירים, אלא מנתקת אותם". ד"ר אלעד בן אלול
(צילום: יוסף בראומן)
לימים תרגם בן אלול הרצאות פופולריות של הרב פרידמן, ערך אותן וגם העניק להן בסיס אקדמי על סמך מקורות מארון הספרים החסידי והיהודי. התוצאה היא הספר "לא ביקשתי לבוא לעולם – להבין את תכלית בריאת האדם" (הוצאת ידיעות ספרים), שהגיע כעת לחנויות הספרים.
"המסגרות הדתיות יכולות להיות דכאניות"
ד"ר בן אלול (35) גדל בירושלים בבית "מסורתי לייט", כלשונו, ולמד בבית הספר הניסויי ובאקדמיה למוזיקה ולמחול. לאחר השירות הצבאי טס לבריטניה כדי ללמוד אנתרופולוגיה ועיתונות. "במסגרת עבודת הדוקטורט חקרתי איך הנצרות משפיעה על מעמד הביניים האורבני במערב אפריקה", הוא מספר. "הנצרות הפנטקוסטית מסמנת את התרבות האפריקאית השורשית כחלק מכוחות הרשע והשטן, ובכך יוצרת פיצול בזהות של אפריקנים מודרניים. שם הבנתי שהנוכחות של אלוקים בחיי היומיום בהחלט מעשירה ומחזקת, אבל המסגרות הדתיות עצמן יכולות להיות דכאניות מאוד".
(למה אסור להיות דתיים: סרטון של הרב מאניס פרידמן)
כחילוני ליברלי, מה היה היחס שלך ליהדות?
"לא היה לי אנטי, הייתה לי חיבה ואפילו כמיהה, אבל לא הבנתי איך זה רלוונטי אליי. היו לי כנראה שאלות שמעולם לא קיבלתי עליהן תשובות. חשבתי שזה נחמד שיש מסורת, כמו קידוש או פסח, טוב שזה סביבך, אבל כדי שזה יהיה משהו שאפשר למסור לו את כל נפשי – נדרשו תשובות והסברים".
מהר מאוד הוא הפך לצרכן אדוק של ההרצאות של הרב פרידמן, שמבאר את היהדות בשפה נהירה ופילוסופית, על פי כתביו של האדמו"ר הזקן, מייסד חסידות חב"ד - והרבי מלובביץ', האדמו"ר השביעי והאחרון של חב"ד.
"אלוקים זקוק לנו לא פחות משאנחנו זקוקים לו – זה החידוש של הרבי מלובביץ' לעולם", אומר בן אלול. "הרב פרידמן מסביר שתורת החסידות בכלל, ותורתו של הרבי בפרט, גורסת כי המצוות שלנו חיוניות עבור אלוקים והכרחיות להגשמת תוכניתו. הרב פרידמן גם לא מפחד לדבר על נושאים מורכבים כמו אהבה, אינטימיות, חינוך, פסיכולוגיה, חיים ומוות".
למה אלוהים מייצר מגפות
זמן קצר לאחר מכן פרצה מגפת הקורונה, והעולם כולו נכנס לסגר. בן אלול, מרצה לאנתרופולוגיה באוניברסיטת תל אביב, עבר ללמד בזום, ומצא את עצמו עם הרבה זמן פנוי. גם הרב פרידמן גילה את נפלאות הזום, ועם הכניסה לסגר הראשון, במרץ 2020, פרסם מביתו דברי חיזוק על המשמעות הרוחנית של הקורונה. בן אלול ערך את השיעור לכדי סרטון קצר ותרגם אותו לעברית, הוסיף לו מוזיקה וקטעי וידיאו, ופרסם אותו תחת הכותרת "מבט יהודי לווירוס הקורונה".
הרב פרידמן מתמודד בסרטון עם השאלה התיאולוגית – אם בורא העולם הוא טוב, מדוע הוא מאפשר מגפה ומוות? לטענתו, כל מה שקורה בעולם נעשה כחלק מרצונו של הבורא. "הקורונה היא לא אזהרה, לא עונש ולא יום הדין", מרגיע הרב. "המגפה תעבור ואנחנו נמצא את עצמנו בעולם נקי, בריא ואצילי יותר". הרב פרידמן אהב את הסרטון הערוך והעלה אותו לערוץ הפופולרי שלו ביוטיוב, שרשומים אליו למעלה מ-180 אלף מנויים.
(מבט יהודי לנגיף הקורונה: הרב מאניס פרידמן)
"זה היה ויראלי בטירוף. אנשים רבים צפו בסרטון ביוטיוב, אבל בפועל צפו בו הרבה יותר כי הוא הועבר בעיקר כסרטון בווטסאפ", מספר בן אלול. "כשראינו כמה זה הצליח, יצרנו עוד סרטונים במגוון נושאים, ואז החלטתי שאם יש כמיהה כזאת לזווית החדשנית של הרב, צריך לעבד את הגותו והרצאותיו לספר עברי משנה תודעה".
לפשט את המשמעות
בהקדמה לספר טוען הרב פרידמן כי הפסיכולוגיה משדרת מסר שלפיו אדם צריך לחשוף את צרכיו ולספק אותם. על כך מוסיף ד"ר בן אלול הערת שוליים שמנתחת את הצרכים של האדם, על פי פרויד, ויקטור פרנקל ומאסלו. כמו בעניין הדתות, פרידמן ובן אלול מייחדים את היהדות אל מול הפסיכולוגיה כתורה שאיננה עוסקת בצרכיו הלא-ממומשים של האדם, אלא בפוטנציאל האינסופי שלו להעניק.
תורתו של הרבי מלובביץ' מונגשת מחדש באופן ייחודי בספר, ומזכירה במקצת את עלון השבת הפופולרי "שיחת השבוע" של חב"ד, שבו קטעים מעובדים מתורתו של הרבי באופן מתומצת, רהוט ומרתק. במשך שנים ארוכות, את מלאכת ההנגשה המורכבת לא עשה ראש ישיבה או רב בכיר, אלא תושבת כפר חב"ד בשם צירל חיה לבנוני – שאפילו לא זכתה לקרדיט הולם, אלא חתמה בשם צ. לבנוני.
"הצורך בהנגשה של כתבי החסידות בשפה ברורה בוער יותר מתמיד", אומר ד"ר בן אלול בהתלהבות. "הבעיה שלנו, דוברי העברית, היא שאנו מסתפקים בחזרה על מונחים גבוהים כמו 'אור מקיף' או 'צמצום' מבלי להבין את המשמעות הפשוטה שלהם. דווקא רבנים מהפלג האמריקני של חב"ד, כמו למשל הרב פרידמן, הרב סיימון ג'ייקובסון והרב שאיס טאוב, מצליחים לרענן את הטרמינולוגיה החסידית משום שהם מוכרחים להסביר אותה בשפה אחרת. את השיטה הזו אני מיישם גם בספר החדש וגם בשיעורי התניא שאני מוסר. לעיתים אנשים אומרים לי, 'שנים למדתי תניא ורק עכשיו הבנתי את המשמעות'".
כריכת הספרהוצאת ידיעות ספריםדווקא כמי שחוזר בתשובה, איך אתה מסביר את תופעת היציאה בשאלה?
"מלמדים תלמידי ישיבה שהם צריכים לקום בבוקר, להניח תפילין ואז לבצע רשימה אינסופית של מצוות. זה כל כך מסובך ותובעני, ובו זמנית אומרים להם: 'הקדוש ברוך-הוא לא צריך את המצוות שלכם, לא באמת אכפת לו – הרי הוא מושלם'. זה יוצר משבר אמוני, כי אם לכל ההקרבה שלי אין באמת ערך בפני הבורא, אז אני לא באמת מתחבר אליו. האבסטרקטיות הזאת של אלוקי אבותינו לא מחברת את הצעירים, אלא מנתקת אותם. בדיוק בגלל זה שם הספר הוא 'לא ביקשתי לבוא לעולם'. המסר הוא שלא בחרנו להיות פה, ומכאן שכל צרכינו ועצם קיומנו הוא תוצר של רצון גבוה יותר".
