באחת הפסגות הנידחות של הר דב הצפוני והפראי, סמוך למשולש הגבולות עם סוריה ולבנון, ממש באמצע המובלעת הצבאית המפורסמת שאזרחים לא נכנסים אליה - מסתתר מקום קדוש לעם היהודי: האתר שבו נכרתה ברית בין הבתרים. דווקא באחד המקומות המסוכנים והמתוחים ביותר בישראל כיום, התרחשה על פי המסורת המקראית, הברית המהווה את העוגן ההיסטורי, הדתי והמוסרי לשיבת העם היהודי לארצו.
לרגל חג הסוכות ורגע לפני שמחת תורה, אז אנחנו מסיימים את התורה ומתחילים מחדש, קיבלנו אישור נדיר ויוצא דופן מצה"ל לבקר בהר הבתרים שבו, על פי המסורת, התקיימה הברית המכוננת בין האל לאברהם אבינו (אז עוד אברם). הברית המוזכרת בספר בראשית (פרק ט"ו) משרטטת את מפת ארץ ישראל המובטחת לזרעו של אברהם אבינו, "מנהר מצרים עד הנהר הגדול, נהר פרת", ומנבאת כי לאחר שיגלו צאצאיו של אברהם למצרים, ישובו אליה וירשו אותה.
פעם טיילו פה בחופשיות
"וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי ה' אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאוּר כַּשְׂדִּים לָתֶת לְךָ אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת לְרִשְׁתָּהּ. וַיֹּאמַר אֲ-דֹנָי ה' בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה. וַיֹּאמֶר אֵלָיו קְחָה לִי עֶגְלָה מְשֻׁלֶּשֶׁת וְעֵז מְשֻׁלֶּשֶׁת וְאַיִל מְשֻׁלָּשׁ וְתֹר וְגוֹזָל. וַיִּקַּח לוֹ אֶת כָּל אֵלֶּה וַיְבַתֵּר אֹתָם בַּתָּוֶךְ וַיִּתֵּן אִישׁ בִּתְרוֹ לִקְרַאת רֵעֵהוּ וְאֶת הַצִּפֹּר לֹא בָתָר. וַיֵּרֶד הָעַיִט עַל הַפְּגָרִים וַיַּשֵּב אֹתָם אַבְרָם".
בימי הביניים היו נציגי הקהילה היהודית של העיר צפת, עולים להתפלל באתר המקודש. ואולם בשל המצב הביטחוני והפוליטי בסוף המאה ה-19, המסורת היהודית המקודשת של העלייה להר הבתרים הופסקה.
בשנת 1969, כשנתיים לאחר מלחמת ששת הימים וכיבוש החרמון, פשט כוח של לוחמי גולני על ג'אבל רוס (שמו הערבי של הר דב) וחיסל 50 מחבלים שהתבצרו בשטח הפראי. מאז יש נוכחות קבועה של צה"ל בהר דב, והדרך לעלות לרגל ולהתפלל באתר הקדוש, נפתחה מחדש ליהודי הארץ, והחלה אופנה סוחפת של עליית המונים אל ההר.
בשנת 2000 נסוג צה"ל מלבנון, והר דב חזר למצב הצבירה הקבוע שלו, שטח הפקר פראי ומסוכן במרחק נגיעה מהאויב, שהכניסה לאזרחים אליו אסורה ומסוכנת. היום הוא משמש כמגרש משחקים אכזרי בין צה"ל לחיזבאללה.
בשעת בוקר מוקדמת אנחנו מגיעים לגדר המערכת בגבול הלבנון. מעל קיבוץ דן אנחנו חוברים לצוות לוחמי מסייעת גבעתי של גדוד רותם, בפיקודו של סרן עדי גנאם, מ"פ גזרת הר דב. הש"ג החמוש והעירני פותח לנו את שער הברזל הכבד אל עולם נסתר וערפילי של מסורות עתיקות, טבע פראי, נופים מרהיבים ומסה מרוכזת של אדרנלין, שרק החיילים ביחידות הקרביות ששירתו בהר - מכירים. סרן גנאם נותן לנו תדריך יציאה קצר, לפני שאנחנו נכנסים למובלעת הצבאית של הר דב.
הש"ג פותח לנו את שער הברזל הכבד אל עולם נסתר וערפילי של מסורות עתיקות, טבע פראי, נופים מרהיבים ומסה מרוכזת של אדרנלין, שרק החיילים ביחידות הקרביות ששירתו בהר מכירים. סרן גנאם נותן לנו תדריך יציאה קצר
"רכס הר דב הוא אחת הגזרות הכי מסוכנות והכי מורכבות באזור הצפון", הוא מתריע. "אסור לאזרחים להיכנס לכאן ללא תיאום מראש. לאחר תיאום, הכניסה היא בליווי אבטחה מלאה עם כוח שמסוגל לתת מענה לכל תרחיש ולכל אירוע שיקרה".
משולש הגבולות
אנחנו נוסעים בשיירה צבאית לאורך אחד הכבישים הכי יפים והכי מפותלים בארץ, מטפסים לגובה והאוויר הופך מעט יותר קריר. לפתע, באמצע שום מקום, באחד העיקולים שנראה ממש דומה לזה שקדם לו, נעצר הג'יפ של המ"פ בפתאומיות. מסתבר שהגענו לשביל ההליכה המוביל להר הבתרים. תדריך יציאה נוסף, מדווחים בקשר על תחילת תנועה רגלית - ואנחנו מתחילים בצעידה מהירה ונרגשת במסע הנדיר להר הבתרים.
במהלך הצעדה הארוכה במעלה ההר, דרך שדות קוצים זהובים וחורשות מוצלות של אלונים, אני לומד להכיר את רב סרן יוסף מנחם, גולנצ'יק קשוח והרב הצבאי של אוגדה 91. כיוון שאנחנו צועדים בתוך יער סבוך, קשה להעריך היכן אנחנו בדיוק על המצוק - והלוחמים צועדים בשקט ובמהירות וללא דיבורים מיותרים.
לרב הצבאי יש באפוד סכין פלסים ענקית המעוטרת בסמל העץ של גולני, וספר תנ"ך צה"לי קטן - והוא מעודד אותי להמשיך בקצב ההליכה: "עוד 5 דקות הליכה נהיה בנקודה, ויש שם מה לראות - לא סתם נבחר המקום הזה לברית בין הבתרים".
אני יודע שאנחנו בדרך לאתר קדוש, אבל גם הדרך עצמה היא מאוד מיוחדת, הציפורים מצייצות ובקטעים נדירים ללא צמחייה עבותה פורץ הנוף המדהים של משולש הגבולות בין לבנון, סוריה וישראל. על השביל להר הבתרים יש טבע קסום ושקט, אין כאן אנשים ויש סימנים רבים לפעילות של חיות בר.
עוד כמה צעדים ואנחנו מזהים מבנה אסלאמי קדום. דלת הכניסה אליו היא מצפון, ועל משקוף הדלת - כתובת ערבית בת יותר מאלף שנה. החיילים מחפשים צל ושותים מים, והרב הצבאי מוציא את ספר התנ"ך
לפתע גנאם, המ"פ שצועד בראש הכוח, נעצר ומצביע על כיפות אבן מסתוריות של מבנה ישן, המציץ דרך צמרות העצים. עוד כמה צעדים ואנחנו מזהים מבנה אסלאמי קדום. דלת הכניסה אליו היא מצפון, ועל משקוף הדלת - כתובת ערבית בת יותר מאלף שנה. החיילים מחפשים צל ושותים מים, והרב הצבאי מוציא את ספר התנ"ך ומצטט פסוקים מפרשת לך לך, הקושרים את אברהם אבינו למקום.
אלפי שנים לאחר ההבטחה
"וַיְהִי הַשֶּמֶשׁ לָבוֹא וְתַרְדֵּמָה נָפְלָה עַל אַבְרָם וְהִנֵּה אֵימָה חֲשֵׁכָה גְדֹלָה נֹפֶלֶת עָלָיו. וַיֹּאמֶר לְאַבְרָם יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה. וְגַם אֶת הַגּוֹי אֲשֶׁר יַעֲבֹדוּ דָּן אָנֹכִי וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל. וְאַתָּה תָּבוֹא אֶל אֲבֹתֶיךָ בְּשָׁלוֹם תִּקָּבֵר בְּשֵׂיבָה טוֹבָה. וְדוֹר רְבִיעִי יָשׁוּבוּ הֵנָּה כִּי לֹא שָׁלֵם עֲוֹן הָאֱמֹרִי עַד הֵנָּה".
"הכול מתחיל בספר בראשית. אחרי המרדף של אברהם אחר ארבעת המלכים", הוא אומר. "הקרב מתרחש ממש פה, למטה בדן. לאחר הניצחון, אברהם פונה לאלוהים בשאלה: 'במה אדע שארשנה'? כלומר, הוא לא בטוח בהבטחה. איך אני יודע שארש את הארץ הזאת? הוא רוצה איזושהי הוכחה חד-משמעית, משהו פיזי, ופה הקדוש ברוך-הוא עובר בין הבתרים ומבטיח לאברהם - 'גר יהיה זרעך בארץ לא להם, ועבדום וענו אותם 400 שנה, וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנוכי. ואחרי כן יצאו ברכוש גדול, ואתה תבוא אל אבותיך בשלום'. והוא מפרט לו בהמשך גם את הגבולות שיהיו לאותה ארץ. לפי המסורת, הכול קרה כאן".
כדי לצפות בנוף של ארץ כנען המקראית, אותה הבטיח האל לאברהם, אנחנו עולים על גג המבנה העתיק. הנוף המרהיב של הרי הגליל והשבר הסורי-אפריקאי מתגלים לנו, ואיתם ההבנה מדוע דווקא כאן זיהו הקדמונים את האתר המקודש. "אתה יכול לראות מהחרמון את דרך עמק שניר, רכס הרי נפתלי, ודרומה - את כל ארץ ישראל היפה, וזה מבטא את המילים לזרעך נתתי את הארץ הזאת", הרב מצביע על המרחבים.
הנוף המרהיב של הרי הגליל והשבר הסורי-אפריקאי מתגלים לנו, ואיתם ההבנה מדוע דווקא כאן זיהו הקדמונים את האתר המקודש. "אתה יכול לראות מהחרמון את דרך עמק שניר, רכס הרי נפתלי, ודרומה - את כל ארץ ישראל היפה"
לאחר אלפיים שנות גלות, לעמוד עם חיילי צה"ל במקום המשוער שבו הבטיח האל לאברהם לרשת את הארץ, זה ללא ספק אירוע חגיגי. גם הרב הצבאי נרגש מהנוף ומהאווירה: "זה מרומם ונפלא להיות כאן", הוא אומר. "אני חושב שיש בידיי את הזכות הגדולה לשלב גם את ההגנה על עם ישראל היקר, וגם לאחוז בארץ במלוא מובן המילה".
הבריכה הנסתרת
"וַיְהִי הַשֶּמֶשׁ בָּאָה וַעֲלָטָה הָיָה וְהִנֵּה תַנּוּר עָשָׁן וְלַפִּיד אֵשׁ אֲשֶׁר עָבַר בֵּין הַגְּזָרִים הָאֵלֶּה. בַּיּוֹם הַהוּא כָּרַת ה' אֶת אַבְרָם בְּרִית לֵאמֹר לְזַרְעֲךָ נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת מִנְּהַר מִצְרַיִם עַד הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר פְּרָת. אֶת הַקֵּינִי וְאֶת הַקְּנִזִּי וְאֵת הַקַּדְמֹנִי. וְאֶת הַחִתִּי וְאֶת הַפְּרִזִּי וְאֶת הָרְפָאִים. וְאֶת הָאֱמֹרִי וְאֶת הַכְּנַעֲנִי וְאֶת הַגִּרְגָּשִׁי וְאֶת הַיְבוּסִי".
מאחורי המבנה העתיק יש בריכת מים קסומה, המהווה את אחד הסמלים הבולטים במסורת הזיהוי העתיקה של הר הבתרים. מדובר בבריכת מים טבעית וייחודית לאזור הר דב, אשר אליה מתנקזים מי השלגים המופשרים מפסגת החרמון הסמוכה. אם עוצמים את העיניים, ניתן לשמוע את הבהמות של הצליינים הקדומים שותות ממנה.
בגלל שאנחנו נמצאים במובלעת צבאית ואזרחים לא מורשים להסתובב כאן, הטבע הוא חזק ופראי, וקשה לפספס גזעי עצים כבירים ומרשימים של עצי אלה קשישים בני מאות ואולי אלף שנים. הרב הצבאי מסביר כי "העץ העתיק והמרשים הזה הוא אחד משלושת סמלי המקום, והוא מוכיח שיש פה משהו קצת חריג בנוף. כשאתה מצרף אותו עם בריכת המים והמבנה העתיק - אנחנו בהחלט יכולים להבין מדוע אבות-אבותינו שיערו שזה המקום שבו נכרתה הברית בין אברהם אבינו לקדוש ברוך-הוא".
לצאת משיעור התנ"ך - לארץ התנ"ך
תחת הצל המבורך של עץ האלה הענק, מוציאים לוחמי המסייעת של גבעתי, שמאבטחים אותנו בנאמנות, גזייה קטנה מאחד התיקים, ומכינים לנו קפה ריחני ומפנק. סמל מתן חסין מגבעתי אומר לנו: "אני מרגיש פה מצוין, יש כאן נוף מדהים וגם אפשר להתחבר קצת ליהדות".
אביעד שרעבי ממסייעת רותם, מוסיף כי הוא "מתרגש לראות את כל המקומות שקדושים לנו, מקומות שרק שומעים עליהם משיעורי התנ"ך בבית הספר. ואנחנו הלוחמים של ההר - יוצאים ורואים אותם מול העיניים, כיף גדול להיות פה".
הרב מנחם אומר כי "בתוך גזרת הגליל, הר דב הוא המושא הכבד והמאתגר ביותר, וצה"ל מתייחס אליו ברצינות. גם מבחינה היסטורית זכינו שדווקא בגזרה הזאת יש לנו אבן דרך של למעלה מ-4,000 שנה, עם סיפור תנ"כי מדהים, שמסביר לכולנו כמה חשוב לשמור על המקום הזה ולהגיע לפה, לדבר על הר הבתרים ולראות את הנוף המופלא של הארץ המובטחת".
"העץ העתיק והמרשים הזה הוא אחד משלושת סמלי המקום, והוא מוכיח שיש פה משהו קצת חריג בנוף. כשאתה מצרף אותו עם בריכת המים והמבנה העתיק - אנחנו בהחלט יכולים להבין מדוע אבות-אבותינו שיערו שזה המקום שבו נכרתה הברית"
לסרן גנאם, המ"פ של גזרת הר דב, יש לו"ז צפוף ומשימות רבות ולפני שהוא מריץ אותנו במורד ההר לרכבים, והחוצה מהמובלעת הצבאית אל גדר המערכת. "נמשיך לאבטח את הר דב ולא ניתן לאף אחד לפגוע בריבונות של מדינת ישראל", הוא מבטיח.
אזהרה: הביקור בהר הבתרים ללא תיאום עם כוחות הצבא הוא אסור ומסוכן. משולש הגבולות בין ישראל, לבנון וסוריה הוא אזור צבאי וסכנת תקיפה וטרור היא מוחשית ומציאותית. אין בפרסום הכתבה המלצה לציבור לבקר במקום.
פורסם לראשונה: 03:29, 22.09.21