בית המשפט העליון הוציא היום (חמישי) צו מוחלט, המורה כי על ועדת הבחירות לרבנות הראשית לקבוע מועד לקיום הבחירות בהקדם - ולא יאוחר מ-30 בספטמבר. כמו כן, הצו מורה כי בטרם עריכת הבחירות, על ממלאי מקום הרבנים הראשיים להשלים את המינויים החסרים לאסיפה הבוחרת בהתאם, אולם אין באי-השלמת מינויים אלה כדי לעכב את עריכת הבחירות, והן תיערכנה עם 140 בוחרים במקום 150.
בסוף יוני סיימו הרב יצחק יוסף והרב דוד לאו את תפקידיהם כרבנים הראשיים לישראל, ובחירות למי שיחליפו אותם בתפקידיהם טרם נערכו. מאז לשני התפקידים של הרבנים הראשיים מונו ממלאי מקום.
לתפקיד נשיא בית הדין הרבני הגדול מונה הרב אליעזר איגרא, מתוקף היותו הדיין הוותיק ביותר בהרכב. לתפקיד ממלא מקום נשיא מועצת הרבנות הראשית נבחר בהתחלה הרב יעקב רוז'ה, מתוקף ותיקותו במועצה, אלא שהוא פרש מכלל תפקידיו לאחר שלא הסכים למלא אחר הוראת בג"ץ למנות נשים רבניות כנציגות הרבנות הראשית לאסיפה הבוחרת את הרבנים הראשיים. אחריו מונה הרב יצחק רלב"ג, גם הוא מתוקף היותו חבר מועצה ותיק.
כחודשיים אחרי פקיעת כהונת הרבנים הראשיים - גם חברי מועצת הרבנות הראשית יפוזרו בחודש ספטמבר הקרוב, למעט אחד, וסמכויות המועצה והרב הראשי עשויות להשאר בידיו. אלא שמדובר ברב הצבאי הראשי, תת אלוף אייל קרים, העמוס בענייני המלחמה.
על פי החוק, הבחירות לרבנים הראשיים צריכות להיערך לפני פקיעת כהונת הרבנים המכהנים, אלא שההליך לא מקודם. בין היתר בשל מינוי נשים לגוף הבוחר. כעת מה שמאפשר לשני הצדדים לרדת מהעץ היא הפתח שהותיר בג"ץ לקיים את הבחירות גם ללא המינוי של נציגי הרבנות הראשית לגוף הבוחר.
בתוך כך, בג"ץ פרסם החלטה נוספת שעשויה להשפיע משמעותית על תוצאת הבחירות. הרב אליעזר איגרא יוכל להתמודד על תפקיד הרב הראשי, אף שהחודש ימלאו לו 70. על פי ההודעה "בית המשפט הבהיר כי בשל נסיבות העניין החריגות, מועמד שעמד מבחינת גילו בתנאים להתמודדות על תפקיד הרב הראשי במועד האחרון לקיום הבחירות על פי החוק, יהיה רשאי להתמודד בבחירות גם במועד הנדחות".
