לאחרונה העניק מנהל המזון האמריקני (FDA), בפעם הראשונה, אישור לחברה המפתחת מוצרי עוף מתורבת שמוצריה בטוחים למאכל. מדובר בפריצת דרך נוספת לקראת הענקת אישורים דומים לחברות המייצרות בשר ומוצרים מתורבתים, לקראת תחילת שיווקם לציבור הרחב. גם כאן, בישראל, התחום נמצא בתנופה גדולה, כאשר ישנן כיום למעלה מעשר חברות גדולות המייצרות בשר ועוף מתורבתים, לצד גופים נוספים המייצרים מוצרים מתורבתים כגון ביצים, חלב, דבש ועוד.
במקביל להתפתחות הטכנולוגית, ניצבת כתמיד השאלה ההלכתית, ורבנים יושבים על המדוכה בשאלה אם תהליכים אלה הם בגדר בשורה לעולם הכשרות – או שמא סכנה. השחיטה דורשת שלבים רבים, דוגמת בדיקת הסכין (מצד הדין, 12 פעמים לכל סכין); דאגה שהבהמות והעופות לא יקבלו חיסונים בדרכים בעייתיות (העלולות להפוך אותן לטריפות); בחירת שוחטים יראי שמיים, הגבלת קצב השחיטה (קצב שחיטה בשחיטת עופות לא מהודרת, יכול להגיע ל-17 עופות בדקה, לשוחט אחד); בדיקת הריאות וסימני טריפה, בדיקת צומת הגידים ועוד.
ככל שההכשר מהודר וטוב יותר, כך יבוצעו שלבי הבדיקה בצורה רצינית ומעמיקה יותר, מה שבפועל הופך את התהליך לארוך וליקר יותר. כך, לדוגמה, קצב השחיטה ירד לקצב של בערך 13-10 עופות בדקה בשחיטה מהודרת, ובשר יקבל את החותמת "חלק" (כלומר, כשר למהדרין) רק לאחר שיתברר שהריאה של הבהמה "חלקה" (ולא נגועה במחלה).
בהקשר זה, הבשר המתורבת יהווה בשורה של ממש, ויאפשר הידור בכשרות והנגשתה לקהלים רחבים יותר, תוך קיצור התהליך וחיסכון בעלויות. כך, ניתן יהיה להושיב יחדיו את גדולי הרבנים, מכל הזרמים והעדות, ולהסכים על שחיטה אחת שממנה ייצרו מספיק בשר לכל מדינת ישראל, לשנים רבות. מציאות זו תאפשר להנגיש בשר מהודר לכולם, כמו גם לארח ולהתארח ביתר קלות, גם למי שמקפידים על שחיטה מסוימת. כל זה אמור להוזיל את מחיר הבשר הכשר והמהודר.
פרט לכך, כמובן יהיה בכך שינוי עולמי, שכן ניתן יהיה לספק בשר מבלי לשחוט בעלי חיים. התורה התירה לנו לאכול בעלי חיים בתנאים מסוימים, ולכן אנחנו בטוחים שיש לפנינו פתרון מוסרי שאין בו כל פגם ערכי. אולם ברור במקורות שלנו, שכאשר ניתן לצמצם את שחיטת בעלי החיים – יש לעשות זאת, ולא להרבות בשחיטה מיותרת.
שאלות הלכתיות חשובות
ייצור הבשר המתורבת מעמיד בפנינו שאלות הלכתיות חשובות, שאנו דנים ועוסקים בהן שנים רבות. למשל, האם יהיה ניתן לאכול בשר מתורבת של חיות שאינן כשרות? התשובה היא שהדבר אסור, שכן בשר מתורבת אמנם גדל במעבדה, אבל הוא עשוי מתא גזע של החיה שגם לאחר התהליכים במעבדה שומר על זהותו המקורית. פרט לכך, אם נייצר בשר מתורבת של חיה טמאה, הרי שהתוצאה שלו זהה לבשר הטמא, וממילא לא נאכל דבר שכזה, כשם שלא נעלה על הדעת לאכול בשר אדם (מבשר מתורבת), למרות שהוא בסך הכול עשוי מתא גזע.
ניתן יהיה להושיב יחדיו את גדולי הרבנים, מכל הזרמים והעדות, ולהסכים על שחיטה אחת שממנה ייצרו מספיק בשר לכל מדינת ישראל, לשנים רבות
שאלה נוספת שעולה נוגעת לדינו של בשר מתורבת, שאת תאי הגזע שלו הוציאו מתוך פרה חיה (בביופסיה): האם יש כאן בעיה של אבר מן החי (האיסור לאכול חלק מבעל החיים שניטל ממנו בעודו חי)? בתשובה שכתב לאחרונה הרב הראשי לישראל, דוד לאו, הוא פסק כי הדבר מותר. יש הסבורים אחרת, וכנראה יהיו דרכי ייצור שונות לבשר המתורבת, עם הכשרים ברמות שונות.
דבר זה משפיע גם על השאלה אם יהיה ניתן לאכול בשר מתורבת מכל חברה בעולם. האם יוכל מטייל שומר כשרות לקנות בשר מתורבת בהודו, למשל? תיאורטית הדבר עשוי להיות אפשרי, אבל המציאות מורכבת, ויהיה צורך בהכשר גם שם. אולם, כאמור, צפוי כי ההכשר יהיה הרבה יותר מצוי, לפחות בכשרות רגילה, כיוון שיהיה הרבה יותר קל להעניק הכשר באופן זה, מאשר במציאות הדורשת שחיטה.
ושאלת השאלות – האם הבשר יהיה פרווה או בשרי? יש מקום לדון האם יהיה בשרי (וכך סבור למשל, הרב אשר וייס), או פרווה, או שיהיה איסור רק משום מראית עין (ומעין זאת בדבריו של הרב הראשי, דוד לאו). בכך יש עוד לדון באריכות, ולמעשה לא נתיר בישול של בשר מתורבת עם חלב, אבל אולי תהיינה הקלות בפרטים מסוימים.
אנחנו דנים בנושאים אלה ואחרים בבית המדרש "מדע תורתך" מבית המרכז האקדמי לב – ובארגון "סולמות", שם יושבים רבנים ותלמידי חכמים הלומדים בעומק ש"ס ופוסקים, ומתוך כך סוללים מסילות לבירור דעת ההלכה בסוגיות מדעיות עתידיות.
הרב יוסף צבי רימון עמותת סולמותהאישור האמריקני לבשר מתורבת הוא, כאמור, שלב חשוב במהפכה גדולה שאנו נמצאים על סיפה, ובקרוב נוכל לראות בשר, עוף, ביצים, חלב ומוצרי מזון מתורבתים נוספים שיעלו על המדפים. לא רק שהתפתחויות מדעיות וטכנולוגיות אלו אינן סותרות את ההלכה, אלא הן חלק מהתפתחות עולמו של הקדוש ברוך-הוא.
ראוי ונדרש שההלכה לא תהיה רק בעמדת תגובה למצב הקיים, אלא שתהיה שייכת ומחוברת להתפתחויות המדעיות בעולם, המקדמות את האנושות. ההתפתחויות המדעיות מרגשות ויכולות לקדם את העולם, אולם עם זאת, חשוב שנזכור כי הן עלולות גם להרוס את עולמנו, ולכן להלכה תפקיד חשוב מאין כמוהו לנתב אותן כך שיובילו לבניין עולם.
- הרב יוסף צבי רימון הוא ראש הישיבה ורב המרכז האקדמי לב ויו"ר סולמות
