מחקר חדש שנערך בארצות הברית מצא קשר ישיר בין התבטאויות אנטישמיות להתבטאויות אנטי-ציוניות ברשת ובחיים האמיתיים, ומעיד על עומק הקשר בין שתי התופעות המדאיגות. נוסף על כך המחקר מראה כי לאופי הממשל האמריקני יש השפעה ישירה על כיוון ההתבטאויות כלפי יהודים ברחבי העולם או כלפי מדינת ישראל, ואת קיומו של מוסר כפול עמוק ביחס לישראל ברשתות.
המחקר שכותרתו "מטוטלת הקיטוב של האנטישמיות והאנטי ציונות" הוזמן על ידי קרן משפחת רודרמן ויוצג היום (רביעי) בכינוסה הראשון של השדולה ליחסי ישראל ויהדות ארה"ב בכנסת. המחקר בוצע בידי מכון המחקר Network Contagion Research Institute.
המחקר, שניתח כ-100 מיליון ציוצים בטוויטר בין התאריכים 1 בינואר 2020 ל-30 ביוני 2022, מצביע על עלייה ברורה בהתבטאויות בעלות אופי אנטישמי ואנטי-ציוני ברשת, כתגובה לאירועים בעולם האמיתי. אפקט ה"מטוטלת" שמוצג בו מראה כיצד נסיבות פוליטיות ושינויים בהנהגה בארה"ב מזיזים את המטוטלת לכיוונן של התבטאויות אנטישמיות או אנטי-ציונית. כך תחת שלטון רפובליקני, מחנה ששוליו הקיצוניים מתאפיינים באנטישמיות, נרשמה עלייה במספר הציוצים האנטישמיים. לעומת זאת כאשר המפלגה הדמוקרטית, שבשוליה הקיצוניים יש פלגים אנטי-ציוניים, נמצאת בשלטון, נרשמת עלייה בהיקף הציוצים האנטי-ציוניים.
בפועל אפשר לראות שכל דימוי ומונח אנטישמי או אנטי-ציוני זוכה לתהודה רבה יותר בהתאם לאקלים הפוליטי השורר באותו זמן, וכתגובה לאירועים המתקיימים במציאות. כך לדוגמה כאשר הסכסוך במזרח התיכון נמצא בכותרות ישנה עלייה בהתבטאויות אנטי-ציוניות, וכאשר ישנם אירועים המתדלקים תיאוריות קונספירציה כמו מגפת הקורונה, נרשמת עלייה בהתבטאויות אנטישמיות.
נוסף על כך, המחקר חשף מוסר כפול עצום נגד ישראל, כאשר טענות המובעות בטרמינולוגיה של זכויות אדם בטוויטר מכוונות כמעט אך ורק כנגדה, ומנציחות נרטיבים אנטי-ציוניים תוך שימוש בטרמינולוגיה אנטישמית מסורתית. בהתבסס על הגדרת העבודה של IHRA לאנטישמיות, המחקר מעריך כי קמפיינים ונרטיבים אנטי-ציוניים בטוויטר נגועים באנטישמיות, כאשר הם מציגים מוסר כפול ברור נגד ישראל, שיח שנאה זהה המשמש הן את האנטישמים ואת האנטי-ציונים, ומתאם חזק בין ההתבטאויות ותקריות אנטישמיות בעולם האמיתי. זאת תוך שימוש במונחים המביעים תאוות דם ועליונות גזענית.
שירה רודרמןצילום: איתי צבקרהדימויים והמונחים אשר נבדקו במהלך המחקר מתייחסים למוטיבים חוזרים המנציחים את האופן שבו תופעות אלה באות לידי ביטוי ברשת החברתית. במקרה זה, המחקר התמקד בציוצים אשר כללו מונחי מפתח וסלוגנים המתקשרים באופן ישיר לאנטישמיות, כמו "סדר עולמי חדש", ו-"גלובליסט", ובאשר לאנטי-ציונות, המיקוד כלל מונחים כמו "אפרטהייד", ו-"קולוניאליסטי".
"מוסר כפול"
מ-1 בינואר 2020 עד 20 בינואר 2021, כאשר השלטון בארה"ב היה ימני, המחקר מצא פי 6 יותר ציוצים אנטישמיים מאשר ציוצים אנטי-ציוניים – 12,500 ציוצים אנטישמיים בממוצע ליום, ו-2,000 ציוצים אנטי-ציוניים בממוצע ביום.
מנגד, החל מ-20 בינואר 2021 ועד 30 ביוני 2022, כאשר היה בארה"ב שלטון שמאל, המחקר מצא פי 3 ציוצים אנטי-ציוניים לעומת ציוצים אנטישמיים – 17,000 ציוצים אנטי-ציוניים בממוצע ביום, ו-7,000 ציוצים אנטישמיים בממוצע ביום.
בבחינת השימוש בדימויים ומונחים הנוגעים להפרות זכויות אדם ("אפרטהייד", "מתנחל", "קולוניאליסטי"), המחקר מצא כי בממוצע, ישראל מוזכרת פי 10 יותר מכל מדינה אחרת בעשירייה הראשונה של אלו המזוהות עם מונחים אלה בטוויטר (כולל ארה"ב, דרום אפריקה, הודו, ערב הסעודית, קלדוניה החדשה, קנדה, אינדונזיה, ניז'ר ובנגלדש).
שירה רודרמן, מנכ"לית קרן משפחת רודרמן: "המחקר שיזמנו חושף את מידת ההשפעה העצומה שיש לרשתות החברתיות והיכולת שלהן להשפיע על השיח הציבורי. מחקר זה התמקד בשיח האנטישמי והאנטי-ציוני והנכיח את הקשר בין השיח ברשת להשפעתו בעולם האמיתי. בנוסף, העובדה שישראל נמדדת באופן שונה משאר מדינות העולם ועל פי סטנדרטים בעלי מוסר כפול מצריכה מאיתנו להעלות את הנושא לסדר היום ולהתעקש על שינוי בזירה העולמית. סוגיה זו חוצה גבולות פוליטיים והשקפות עולם, וזו הזדמנות עבור נבחרי הציבור משני הצדדים לגנות ולהוקיע את התופעה כמקשה אחת ללא הבדל לכאן או לכאן".
