כשהרצל לקס כתב את הרומן שלו "בימים ההם – סיפורה של אסתר", הוא כלל בו פרק מיוחד על המלחמה בין היהודים לעמלק, לאחר צאת בני ישראל ממצרים. למרות שעל פי חז"ל, המן היה מצאצאי עמלק, לכאורה לפרק הזה אין קשר ישיר למגילת אסתר, שהרי מדובר באירועים שקרוב לאלף שנים מפרידות ביניהם. בפרק הזה מתואר בצורה גרפית כיצד הלוחמים העמלקים חטפו מאות יהודים חפים מפשע, רצחו את הגברים, אנסו את הנשים באכזריות, הרגו ללא טיפת רחמים גם תינוקות, כרתו איברים והתעללו בגופות.
"היו כאלה ששאלו בציניות אם אני נביא", אומר לקס, "כי הספר רק מתפרסם עכשיו, אבל כתבתי אותו לפני שנה. הייתה לי בשעתו קבוצת ביקורת והיו כאלה שממש הסתייגו מהפרק הזה ומהתיאורים הקשים שנכללים בו, למרות שהם לא המצאה שלי אלא מבוססים על פרשנות חז"ל למעשי עמלק. אבל אחרי הטבח בשמחת תורה, גם מי שהסתייג מהפרק הזה, התקשר כדי לומר לי שאני חייב להשאיר אותו כמו שהוא".
לקס מסביר כי התיאור המפורט של הטבח נועד להמחיש ולהבהיר את הסיבה לאיבה העמוקה השוררת בין העם היהודי לעמלקים, ואת הציווי האלוהי למחות את זכר עמלק, אשר הוזכר גם על ידי ראש ממשלת ישראל ונשיא המדינה לאחר הזוועות שביצעו המחבלים הפלסטינים ב-7 באוקטובר. "זה לא רק שורש גזרת השמד של המן בימי אסתר ומרדכי. שפיכת הדם היהודית הזו בידי עמלק היא לפי גדולי הפרשנים שורש לכל שפיכת הדם היהודית בידי שונאי ישראל לאורך הדורות", הוא אומר.
לדבריו, "אחת השאלות שהטרידו אותי במשך שנים, במהלך קריאת מגילת אסתר, היא למה גם אחרי שאחשוורוש הפך את גזרת השמד של המן ונתן ליהודים רשות להכות בשונאיהם, היהודים היו צריכים להילחם באויבים. מי העז לחשוב או ליזום פגיעה ביהודים כאשר ברור שהמלך מגבה אותם, שהמלכה יהודייה ושמרדכי היהודי הוא המנהל בפועל של האימפריה? התשובה לשאלה הזו היא שבאמת אף אחד לא העז לצאת מול היהודים. הם פשוט יצאו וחיסלו את כל השונאים והאויבים שלהם שהתחבאו מפניהם. זה לקח ברור לכולנו מאז ועד היום – חייבים לרדוף אחרי האויבים ולפגוע בהם, גם במנהרות או במקומות שבהם הם מתחבאים, כי אחרת הם יפגעו בנו ברגע שהם יוכלו".
תעלומת השנים החסרות
לקס בן ה-48, נשוי ואב לשלושה, תושב אורנית, התחנך בישיבת "נתיב מאיר" ולמד כלכלה באוניברסיטת בר-אילן. תקופה מסוימת עבד כעיתונאי שסיקר את שוק ההון, ובמשך שנים רבות עבד כחתם. "לפני שנתיים הרגשתי שעם כל הכבוד לזה שאני עובד קשה ומתוגמל, די הזנחתי את המשפחה שלי. אשתי גם עשתה שינוי בקריירה והפכה לאחות, ולכן החלטתי להקדיש את עצמי לבית", הוא מספר. "אחרי שנה אינטנסיבית כעקר-בית ומורה פרטי, רציתי להגשים חלום ולכתוב ספר ראשון. ישבתי מול המחשב, וממש התפללתי לסיעתא דשמיא (סיוע מהשמיים, י"ט). ופתאום, רומן היסטורי שלא חלמתי שאכתוב, נבע ממני החוצה בכמה שבועות. את החודשים הרבים שלאחר מכן הקדשתי לעריכה וליטושים".
למה רומן על מגילת אסתר?
"פורים הוא החג האהוב עליי. כבר יותר מ-20 שנים, בחודש שלפני פורים אני לומד לעומק את מגילת אסתר, המדרשים והפירושים עליה ואת מסכת מגילה בתלמוד הבבלי. למעשה לקחתי נושא עמוס בחומר של עיון תורני, וממנו יצרתי רומן ספרותי, בשפה לגמרי עכשווית וקולחת, שלא רק מתאר את תקופת המגילה ומציג את סיפור פורים בצורה מגובשת, סדורה ומעניינת, אלא גם מדלג בין נקודות זמן חשובות שקשורות למגילה, ובהן גם המלחמה של שאול ושמואל בעמלק ובמלך אגג שהמן היה מצאצאיו, חורבן בית המקדש הראשון, הנביאים ירמיהו ודניאל, תחילת הקמת בית שני ועוד".
אם יש דבר שממש מקומם אותו זה הזלזול של רבים מההיסטוריונים במגילת אסתר ובדרך שבה חז"ל תיארו את אותה תקופה. "הבעיה מתחילה ב'שנים החסרות'. זה המונח שמתאר פער בין הכרונולוגיה המקובלת במחקר ההיסטורי לכרונולוגיה המקראית והיהודית. חז"ל אמרו שמלכות פרס ומדי נמשכה 52 שנים שבמהלכן שלטו ארבעה מלכים, וההיסטוריונים טוענים שתקופה זו נמשכה כ-210 שנה שבהן שלטו 12 מלכים", מסביר לקס. "אז קודם כול, לא התיימרתי לכתוב מחקר, אלא רומן היסטורי שמבוסס על נקודת המבט היהודית – 'משה אמת ותורתו אמת' וחז"ל צדקו".
אבל חז"ל לא הכריעו למשל אם אסתר הייתה נערה יפה או קשישה מכוערת, ואם היא רק גדלה אצל מרדכי או בעצם הייתה אשתו.
"נכון, ובספר בחרתי במדרשים שמסתדרים עם פשט המגילה. הגיוני יותר שכאשר המלך מחפש מלכה חדשה, הוא מחפש נשים צעירות, נאות ולא נשואות. אבל רבים מהמדרשים, כמו גם רבים מהתיאורים בספר, מתיישבים עם מחקרים רבים, שהאזכור שלהם מופיע בסוף הספר".
הרצל לקסועדיין, יהיו שיגידו שזה לא מסתדר עם התיאורים של ההיסטוריון היווני הרודוטוס.
"למה לא לשאול הפוך – למה הרודוטוס לא מסתדר עם ספרי התנ"ך האחרונים ועם מה שכתבו חז"ל? מי שיבדוק ויחקור יגלה מי מהצדדים אמין יותר. האמת היא שהסתירות המשמעותיות והקושיות הקשות נמצאות ועולות דווקא בכתבים היווניים הקדומים. גם הרודוטוס וגם אחרים לא היו היסטוריונים במובן המחקרי, אלא מספרי סיפורים, שחיו שנים רבות אחרי האירועים, חלקם אפילו לא ביקרו מעולם בפרס או בבבל, והחליטו על מה ואיך לכתוב משיקולי רייטינג. אבל הכי חשוב לזכור הוא שפרט למקורות היהודיים אין היסטוריה מתועדת וסדורה מהתקופה הפרסית, אלא תיעוד שנכתב שנים רבות מאוחר יותר".
4 צפייה בגלריה
מסיבת פורים בירושלים. אסתר שכנעה את החכמים להוסיף את החג ללוח השנה
(צילום ארכיון: אלכס קולומויסקי)
הוא מעיר כי "צריך לזכור שתמיד היו שליטים מגלומנים, כמו אלכסנדר מוקדון, שפשוט השמידו ארכיונים ומבחינתם ההיסטוריה מתחילה בהם. ברור שהיה תיעוד מאותה תקופה, אבל הוא פשוט הושמד או אבד. עד היום לא נמצא אפילו ספר אחד של תולדות מלכי פרס ומדי, כמו ספר מלכים או דברי הימים שלנו, למרות שדי ברור שהיה כזה.
"עם זאת, אני מתבסס הרבה גם על מחקרים של היסטוריונים מכובדים כמו ראולינסון ואולמסטד, וגם על חוקרים ישראלים. לדוגמה, במגילה נכתב שהמן מציע לאחשוורוש 'עשרת אלפים כיכר כסף' והמלך עונה לו 'הכסף נתון לך'. ההסבר הפשוט הוא שהמלך ויתר על הכסף, אבל מניתוח שלי עולה שזה סכום שבערכים של היום שווה כ-80 מיליארד דולר. אז למה שאחשוורוש יוותר על סכום כזה? ההסבר של הבלשנית ד"ר תמר עילם גינדין הוא שניתוח המשמעות של המילים 'הכסף נתון לך', היא 'המחויבות שלך מקוימת' ולא ויתור על הכסף. ברור שיש בספר פרטים שעליהם היא וחוקרים אחרים יחלקו, אבל כאמור, זו עמדת חז"ל, יש לה לגמרי על מה להסתמך ומעבר לכך – זה רומן ולא ספר שמתיימר להיות מחקר".
הקרב על הפיכת פורים לחג
בתלמוד הבבלי מתואר ויכוח בין אסתר לחכמים היהודים שהתנגדו להפיכת פורים לחג. גם האירוע הזה מתואר בספר בצורה מרתקת, ואנחנו לא נחטא בעוון הספוילר אם נגלה שפורים אכן הפך בסוף לחג. "אסתר המלכה לא רק הצילה את העם משואה", מדגיש לקס, "היא גם הצילה את העם מהמשך הגלות ומהתבוללות, כי היא עומדת מאחורי בניין בית המקדש השני. הוויכוח שלה עם החכמים, וההחלטה להפוך את נס ההצלה לחג, הייתה בפורים של שנת 3409 לספירת היהודים, ובאלול של אותה שנה החל להיבנות המקדש".
אז למה חכמים התנגדו לחג הפורים?
"ביהדות יש כלל של 'בל תוסיף', אסור להוסיף מצוות מעבר למה שנקבע בתורה. אסתר ביקשה לקבוע חג חדש, עם מצוות ייחודיות לו. זו הייתה דרמה תורנית והלכתית של ממש, ובסופה חכמים הסכימו גם להכניס את מגילת אסתר לתנ"ך וגם להפוך את פורים לחג מן המניין. זה גם מה שסלל בהמשך את האפשרות להפוך את חנוכה לחג. זו בעיניי עוד דוגמה לעוצמה ולמשמעות האדירה שהיו לאסתר המלכה בתולדות עם ישראל. הסיפור של האישה יוצאת הדופן הזו – מלכה, מושיעה, נביאה ומנהיגה לאומית ודתית – הוא סיפור שאני גאה מאוד לספר".
לקס שיבץ בספר תמונות שנוצרו באמצעות תוכנת הבינה המלאכותית Midjourney. תמונתה של אסתר המלכה נוצרה בהשראת יצירותיו של האמן הצרפתי הנודע גוסטב דורה. את תמונת המן הרשע יצר לקס באמצעות פקודת BLEND – שילוב של תמונות אדולף היטלר, יחיא סינוואר, בוגדן חמלניצקי וכהן דת מאגי, היות שהתזה שלו בספר היא שהמן היה כהן גדול של הדת המאגית/זורואסטרית שהייתה שלטת במדי ובפרס. את הספר לא ניתן להשיג ברשתות ובחנויות הספרים, אלא רק באתר האינטרנט של המחבר (חפשו בגוגל או בפייסבוק: "בימים ההם – סיפורה של אסתר").
