נשות ההלכה המבקשות הכרה ממלכתית בידע התורני שלהן, דוחות את פשרת השר לשירותי דת, מתן כהנא, להקים עבורן מערך בחינות במשרדו, והן דורשות לגשת למבחני הסמכת הרבנים שעורכת הרבנות הראשית - בדיוק כמו הגברים. בעקבות חשיפת מתווה כהנא ב"ידיעות אחרונות", לפיו תימנע האפליה בתחום זה באמצעות מסלול עוקף רבנות, שאינו כרוך בעימות איתה - הודיעו הנשים לבג"ץ כי הן מתעקשות להיבחן דווקא במערך הקיים.
המשמעות: בקרוב יידרש בית המשפט להכריע בסוגיה הרגישה בעצמו, במה שנראה כעוד התנגשות חזיתית בלתי נמנעת בין הדת למדינה. הרב הראשי, יצחק יוסף, כבר איים בעבר כי אם בג"ץ יכפה על הרבנות לבחון נשים - ייפסקו המבחנים כולם, גם לגברים, כדי להימנע מכך.
השר כהנא הציע בחינות זהות לאלו שמקיימת הרבנות, הן מבחינת היקף החומר והן מבחינת המעמד המשפטי של התעודה שתינתן למי שיעבור אותן בהצלחה, אך העותרים - עמותת עתים, ארגוני הנשים מרכז רקמן וקולך, ושש נשות הלכה - טענו בהודעה לבית המשפט כי מדובר בפשרה מסורבלת וקשה ליישום.
הם הסבירו את התנגדותם בכך שגם אם המתווה ייצא לפועל - לא ניתן יהיה להבטיח שרשויות המדינה אכן יכירו בתעודות שינפיק המערך המתוכנן, אלא הדבר יהיה תלוי "ברצונו הטוב של כל משרד ממשלתי בנפרד". ומאחר שהסמכת הגברים לרבנות מקבילה לתואר ראשון, ומקנה לבעליה זכויות שונות, הרי שאי הכרה בידע התורני של נשים מהווה "אפליה קשה" לרעתן.
"שיכירו בידע שלנו"
בהודעת העותרים נכתב כי התחושה היא שמדינת ישראל מוכנה להשקיע משאבים אדירים ביצירת "מערך ורוד" זה, רק בכדי ש"ניתן יהיה להמשיך ולקיים מערכת ממשלתית שלמה האוסרת על נשים ליהנות משירותיה", ולשמר את התפיסה לפיה "בעולם התורה הן שוות פחות".
עוד העירו: "זה עולם הפוך. כלל נקוט בידינו שעל המדינה מוטלת החובה להשקיע תקציבים בכדי להגביר את השוויון ולמנוע אפליה, אך כאן אנו עדים למציאות שבה מדינת ישראל מבקשת להשקיע משאבים רבים רק כדי לשמר את האפליה.
"מדוע שנשות ההלכה, שהכשרתן, ידיעותיהן וכישוריהן אינם נופלים מאלה של עמיתיהן הגברים, ייאלצו להסתפק ב'פירורים' אלה, שאינם מעניקים להן לא מעמד, לא הכרה ולא הטבות כלכליות זהות?" תהו העותרים. הם הזכירו כי לא מדובר בעניין תיאורטי, משום שישנה פגיעה מוחשית ביכולת ההשתכרות והקידום המקצועי של נשות הלכה, בכבודן ובמעמדן הציבורי-חברתי, הנמשכת מדי יום. "מרביתן סיימו זה מכבר ללמוד את החומר הרלוונטי למבחנים התורניים", הסבירו, "והן תאלצנה ללמדו בשנית ככל שמועד בחינות עתידי ממשיך ונותר בלתי ידוע".
אחת העותרות, אביטל אנגלברג, הוסיפה והמחישה, בשיחה עם ynet, את גודל האבסורד: "במקום להשקיע כסף בהקמת מערך חדש, הרבה יותר פשוט לקחת עוד חדר, לכתוב עליו 'מבחני נשים' ולתת לנשים את אותם שאלונים באותה מסגרת". לדבריה, "כל הדיון הוא על קרדיטציה של ידע. הרי הידע קיים. אנחנו לומדות ונבחנות אם ירצו ואם לא. כל מה שאנחנו רוצות זה הכרה בידע שלנו, שכבר קיים".
הרב שאול פרבר, יו"ר ארגון עתים, אמר: "יצאנו להביא צדק לעותרות. כל שהן מבקשות זה להכיר בידע התורני שלהן. אין שום סיבה להפלות נשים ולמנוע מהן להיבחן בבחינות הללו. לא נסכים לפרס ניחומים בדמות מערך בחינות שונה במשרד ממשלתי".
