האם אפשר להיות גם ספרדים, גם מרוקאים, גם יהודים וגם לחיות תחת השפעה צרפתית? הסיפור של יהודי צפון מרוקו, בעיקר מאזור טנג'יר, הוא אחד המורכבים והמעניינים בקרב יהודי האזור.
לדברי ד"ר אביעד מורנו, חבר סגל במכון בן-גוריון באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, האקדמיה הלאומית הישראלית ללאדינו ונציג האקדמיה הספרדית המלכותית בישראל, רוב יהודי טנג'יר וצפון מרוקו הם צאצאים של מגורשי ספרד אשר התבססו באזור לאחר הגירוש והקימו קהילות יהודיות דוברות ספרדית.
"היהודים בצפון מרוקו שימרו ופיתחו את השפה הספרדית-יהודית שהביאו מספרד גם מאות שנים לאחר שגורשו מחצי האי האיברי, והם תיבלו אותה ברכיבי לשון מקומיים ערביים ואמזיע'ים", אומר מורנו. "בכך הם היו שונים מקהילות יהודיות אחרות במרוקו שלא שימרו שפה ספרדית, גם אם הגיעו מספרד. האזור עצמו עבר גלגולים רבים, וכאשר ספרד כובשת את האזור נציגיה פוגשים את היהודים הללו שמדברים את השפה שהם מזהים כשפתם – ויש ניסיון להטמיע אותם ולהשתמש בהם כסוכני מודרניזציה, לצד סקרנות רבה כלפי הלשון ששימרו ורצון לחבר אותם מחדש למורשת הספרדית היהודית שלהם".
כמה אנשים מנתה הקהילה?
"בשיא שלה מעריכים החוקרים שהיו כ-30 אלף יהודים שחיו בצפון מרוקו. בסוף המאה ה-19 ובמחצית הראשונה של המאה ה-20, רובם היו מרוכזים בטנג'יר שהייתה עיר מרכזית מבחינת מסחר והשפעה, אבל היו גם קהילות בטטואן, בלראצ'ה וביישובים נוספים שגם בהן דיברו בניב ספרדי מיוחד הנקרא חכיתיה, המערב מילים מספרדית, עברית וערבית ומהווה דיאלקט צפון-אפריקאי מדובר של לאדינו. מאמצע המאה ה-19 הייתה גם השפעה צרפתית בעקבות פתיחת שני הסניפים הראשונים של בית הספר של 'כל ישראל חברים' בעולם, בטנג'יר ובטטאון. כמו במקומות רבים, הצרפתית זכתה ליוקרה ויהודי האזור למדו גם את השפה הזאת, אבל עדיין השפה של הבית והלב נשארה הספרדית או החכיתיה".
הגירה לדרום אמריקה
פול דהאן מקדיש את חייו לתיעוד ואיסוף של החיים היהודים שהיו במרוקו. ברשותו אוסף של אלפי פריטים, תמונות ומסמכים הממחישים את ההיסטוריה של היהודים באזור. לדבריו, "היהודים בקהילת טנג'יר היו נפרדים משאר הקהילות היהודיות במרוקו. המורשת הספרדית שלהם השתמרה לאורך מאות שנים, וגם כאשר יהודי מרוקו היגרו מהמדינה – חלק לישראל וחלק למקומות אחרים – חלק מיהודי טנג'יר בחרו להגר למדינות דוברות ספרדית בדרום אמריקה, ויש אפילו כאלה שסגרו מעגל וחזרו לספרד".
7 צפייה בגלריה
קבר הרב שלום עמנואל מויאל, שנשלח לברזיל להיות רב ליהודים שהיגרו ממרוקו
(צילום: באדיבות ד"ר אביעד מורנו)
בהמשך להגירה, מציין ד"ר מורנו כי חלק ממנהיגי יהודי טנג'יר היו חלוצי הארגון הציוני במרוקו והוציאו לאור את העיתונים הציוניים המרוקאיים הראשונים, דווקא מפני שהיגרו למקומות אחרים שאינם ישראל. "הסיפור של ההגירה הוא כמובן מוטיב יהודי חוזר, וחלקו הגדול נבע מהזדמנויות עסקיות ופרנסה. כאשר יהודים החלו להגר לדרום אמריקה ומצאו שם הזדמנויות, זה משך אחרים לבוא אחריהם. גם בתוך מרוקו היו כל הזמן תנועות, וחלק מיהודי צפון מרוקו עברו לקזבלנקה, שם היו אפשרויות חדשות להתבסס מבחינה כלכלית", הוא מסביר. הציונות הזו לא דחפה בהכרח את היהודים לעלות לישראל, אלא נשזרה בתוך הזהות האתנית של המהגרים בקהילותיהם בעולם, לצד זיקתם החזקה לספרד.
איפה הם נמצאים היום?
"אפשר למצוא קצת שאריות של הקהילה הזאת בדרום אמריקה, אבל עקב הקריסה הכלכלית של ונצואלה, ובכלל החולשה של המדינות באזור, רבים מצאצאי הקהילה היגרו למיאמי – שם מתייחסים אליהם בתור 'לטינוס' מאחר שהגיעו מדרום אמריקה, אך בפועל הם בכלל לטינוס-יהודים-מרוקאים. יש גם צאצאים של הקהילה כמובן בארץ, אבל גם בקנדה, בצרפת ובמקומות נוספים. לגבי טנג'יר עצמה, יש קהילה קטנה מאוד שנותרה במקום, אך יש לא מעט שעוברים במקום או מבקרים ולכן לעיתים יש מניין לתפילות בבית הכנסת המקומי, אבל זה לא דבר קבוע".
מחפשים תמונות ומסמכים למרכז מורשת חדש
בימים אלה הולך ומוקם בטנג'יר מרכז מיוחד אשר ישמר את המורשת של הקהילה היהודית שהייתה במקום. עבור המרכז כבר נמצא מיקום פיזי גדול, ובימים אלה אוספים החוקרים חומרים שכוללים תמונות, מסמכים ותיעודים שונים שישמשו לתצוגות.
לדברי דהאן, "הרעיון של המרכז בטנג'יר הוא לשמר ולהציג את ההיסטוריה היהודית הייחודית של המקום. למרוקו מגיעות אלפי קבוצות של תיירים ישראלים שצמאים להתחבר שוב לשורשים וללמוד על המורשת שלהם. אנחנו נערוך במקום תערוכות ונציג את כל ההיבטים של החיים היהודיים – מסורת, שפה, מנהגים, מאכלים ותרבות. אם יש יוצאי צפון מרוקו שמחזיקים בתמונות, במסמכים או בחפצים פיזיים, אנחנו נשמח להעבירם לצוות החוקרים ולצרף אותם לארכיון שמקימים במרכז החדש. הערך המוסף הוא לא רק להציג את ההיסטוריה, אלא גם לנפץ סטריאוטיפים על יהודי מרוקו ולתת גם לחוקרים ולאנשים מחוץ למרוקו הצצה למורשת היהודית".
ד"ר מורנו מוסיף כי "המרכז לא מכוון רק ליהודים אלא גם לקהילה המוסלמית של מרוקו. יש עניין רב בסיפור היהודי במרוקו, והסיפור של צפון מרוקו מעורר סקרנות רבה במיוחד. הגירה זה הסיפור של מרוקו, והיא מתעניינת מאוד במהגרים ובחיבור לשורשים בקרב הקהילה שהייתה חלוצת ההגירה המרוקאית במאה ה-19 ומשמרת תרבות אנדלוסית, שמרוקאים רבים מזהים בה את שורשיהם. זאת עוד דרך של המרוקאים להתחבר להיסטוריה היהודית של המקום".
המרכז גם ישתף פעולה עם אוניברסיטאות ומכוני מחקר בישראל ובמרוקו, במטרה לקדם מחקר נרחב על הקהילה בקרב חוגים ומחלקות שונים. הוא צפוי לקדם שיתופי פעולה מחקריים, כנסים בין-לאומיים וחילופי סטודנטים בין האוניברסיטאות.
"אנו – מוזיאון העם היהודי" מקדיש בימים אלה סדרת מפגשים ליהדות מרוקו בעריכתה של רבקה אדרת: "ממערב למזרח – סיפורם של יהודי מרוקו, מבטים חדשים". במפגש הקרוב (22.5) ד"ר אביעד מורנו ופול דהאן יקדישו מפגש למרוקו עם טוויסט היספני ויספרו על הקמתו של מרכז המחקר החדש בטנג'יר
