יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, כשמו כן הוא. יום שבו עם ישראל זועק יחד "יזכור". הזיכרון המהדהד של אחינו ואחיותינו, בנינו ובנותינו, האהובים והגיבורים, אשר מסרו נפשם על קדושת השם בחייהם ובמותם. אנו מתייצבים וזוכרים את נשמתם, ובטוחים שזיכרונם הטוב גם עולה לפני הקדוש ברוך הוא לטובה.
חז"ל הקדושים מספרים על אחד מחכמי התלמוד, רב יוסף, שזכה לראות גילוי ממה שמתחולל בשמיים, במדורי גן עדן. הוא חזר וסיפר ששמע קול קורא: "הרוגי מלכות אין כל בריה יכולה לעמוד במחיצתם". כלומר, ישנו מדור מיוחד "על כנפי השכינה", מדור שבו שוכנות נשמותיהם של אלו שמסרו את נפשם להציל יהודים.
3 צפייה בגלריה
מצבות בבית העלמין הצבאי בהר הרצל בירושלים. זיכרונם הטוב עולה לפני הקדוש ברוך הוא לטובה
(צילום: שלו שלום)
בחזרה להלוויה הראשונה בהר הרצל
הרוגי מערכות ישראל, ללא יוצא מן הכלל, הם כאלו שמוגדרים בכלל אלו שמסרו נפשם על קדושת השם. הם הגיבורים שקפצו אל תוך האש, והכול כדי להגן עלינו, אחיהם אוהביהם.
לא רק את הנפטרים הקדושים זוכרים אנחנו ביום זה, אלא גם את אלו שממשיכים למסור נפש בחיים. בני משפחות השכול הגיבורים, שהקריבו את היקר מכול, מתוך אהבה גדולה לעמנו, לארצנו ולתורתנו. גם את מאות הפצועים המיוסרים חייבים אנו לזכור, וגם את הלוחמים הנחושים שעדיין ממשיכים להילחם בגבורה את מלחמת המצווה
השנה, למרבה הצער, הזיכרון טרי וחד. הכאב לופת. למרבה החרדה דם ישראל עדיין נשפך כמים. סיפורי מסירות הנפש העוצמתיים, שמתהלכים בכל מקום, מלמדים את כולנו לאיזה עם קדוש אנחנו שייכים. עם שכל בניו ערֵבים זה לזה. אלפים ורבבות צעירים ומבוגרים נותנים את חלקם, מזנקים לכל הקורא לעזרה ומוסרים נפש כפשוטו. הזיכרון מעורר את הכאב. עַל אֵלֶּה אֲנִי בוֹכִיָּה, עֵינִי עֵינִי יֹרְדָה מַּיִם.
3 צפייה בגלריה
הרב הראשי יצחק יוסף. האויבים מבקשים להכרית את עמנו ובעיקר להכחיד את המהות שלנו
(צילום: חיים צח, לע"מ)
לא רק את הנפטרים הקדושים זוכרים אנחנו ביום זה, אלא גם את אלו שממשיכים למסור נפש בחיים. בני משפחות השכול הגיבורים, שהקריבו את היקר מכול, מתוך אהבה גדולה לעמנו, לארצנו ולתורתנו. גם את מאות הפצועים המיוסרים חייבים אנו לזכור, וגם את הלוחמים הנחושים שעדיין ממשיכים להילחם בגבורה את מלחמת המצווה.
אך הזיכרון היהודי מעולם לא נועד רק כדי לכאוב ולדמוע. יש לנו מטרה קדושה. אנחנו חייבים לזכור ולהזכיר לעצמנו, שוב ושוב, את הצוואה הגדולה שאחינו ובנינו ציוו לנו במותם.
לא בכדי הם מסרו את חייהם. הארץ אשר אנחנו יושבים בה אינה סתם טריטוריה חסרת משמעות. זוהי ארץ אשר עיני ה' אלוקינו בה. זו הארץ שעליה חלמנו דורי דורות. ארץ שניתנה לנו כדי לשבת בה ולהתקדש. בלימוד תורה, בשמירת מצוות, באהבת אחים ובכל מידה טובה.
האויבים שקמים עלינו לכלותנו מבקשים להכרית את עמנו ובעיקר להכחיד את המהות שלנו – בנים אהובים למקום. משימתנו היא ללחום באומץ כדי להפר את מזימתם, ולא פחות מכך להתאמץ ולהתקדש, להוסיף עוד חיילים לתורה ולמצוות, להיות ראויים להקרבה הגדולה שהקריבו אחינו עבורנו. בנפילתם ציוו לנו את החיים והמשמעות האמיתית.
לצד כל מעמדי הזיכרון, יש באפשרותנו להשיב מעט טובה לנשמתם של אותם קדושים. להוסיף התנהגות טובה, עוד שמירת הלכה, עוד התחזקות והתלכדות בתורה, ועוד הרבה אהבת ישראל.
השנה, לצד פרקי המשנה שנלמד לטובת הנשמות, נוסיף גם פרקי תהילים להשבת אחינו החטופים הנתונים בצרה ובשביה – שהמקום ירחם עליהם ויוציאם מאפלה לאורה במהרה ובזמן קריב.
נתפלל גם בעד כל אותם פצועים מיוסרים ובעד המשפחות היקרות שעולמן חרב עליהן, שהקדוש ברוך הוא ייתן להם כוח ותוקף להתחזק בבריאות הגוף והנפש, לחזור לאיתנם ולראות טוב כל הימים.
ובעת שאנו מכריזים "יתגדל ויתקדש שמיה רבא" נחשוב גם על הנפטרים, ולא פחות מכך על קרן ישראל. נבקש מהקדוש ברוך הוא שיקדש שמו ברבים, יעשה נקמה באויבים וייתן לנו תקומה גדולה וניצחון מזהיר, ובעטרת ישועה נתעטר.
• הראשון לציון הרב יצחק יוסף הוא הרב הראשי לישראל
