הזמר והיוצר החרדי נוּתִי ליברמן סומן כהבטחה גדולה במוזיקה הישראלית, אבל כעת הוא יוצא לפסק זמן. בפוסט חשוף שפרסם השבוע ברשתות החברתיות, הודה ליברמן שהוא נקלע לחובות גדולים – ולכן הוא נאלץ להשהות תוכניות גדולות שהיו לו, כולל הוצאת אלבום. "כבר שלושה חודשים לא שילמתי שכירות, אין לי ביטוח לאוטו ואין לי כסף לדלק", הוא מודה בשיחה כנה עם ynet.
"כל יום אני הולך להורים שלי לאכול ארוחת ערב", הוא מספר. "זה לא שאני חי על רכב יוקרה או משהו, אני חי פשוט. אני לא גר בתל אביב בדירה של 20 אלף שקל, אני גר בדירה של 3,000 שקל בחודש בביתר עילית. את החיים הפשוטים האלה אני לא יכול להרשות לעצמי יותר. אז אני שנייה עוצר, כדי לחזור לחיות חיים רגילים. לחזור להיות בן אדם רגיל לכמה חודשים. לחיות את מה שאנשים רגילים חיים, ולהביא קאמבק".
("ים של דמעות": להיט הפריצה של נותי ליברמן)
נותי ליברמן (המכונה Nussi), חסיד ברסלב, הצליח לפרוץ את גבולות המגזר בזכות הלהיט "ים של דמעות" המוקדש לקשר עם הוריו. "ים של דמעות הם שפכו עליי / ים של דמעות עליי ורק עליי / הם רצו לראות אותי מצליח, פורח, זורח, שמח, מאושר / לראות אותי שר / ושאהיה ילד טוב", הוא שר בפזמון. השיר נכנס לפלייליסט ולמצעד של גלגלצ, הקליפ שלו צבר קרוב למיליון צפיות ביוטיוב וליברמן כיכב בכתבות מחמיאות בכלי התקשורת הכלליים. בעקבות בחירתו להתמקד בטקסטים אישיים מקוריים ולא בהלחנת קטעים מהמקורות, הוא אף כונה לא פעם "חנן בן ארי החרדי".
אלא שדברים השתבשו בדרך. "התקופה האחרונה עוברת עליי מאוד קשה מכל הבחינות, הכול קורס עליי, לא יכול להרשות לעצמי כלום, מוזיקה זה תחום שכסף עף בו בלי חשבון", כתב ליברמן למעריצים ביום העצמאות. "יש לי חובות של מיליון וחצי שקל שהצטברו עם הזמן, לא התחלתי אפילו לכסות את זה, אבל לאט מאוד ועכשיו החלטתי להעלות שלב, לקחת עוד כמה צעדים קדימה. איבדתי את עצמי בדרך, אני רוצה להיות פה בשבילכם והכי חשוב בשביל אישתי, וזה אחד האתגרים הקשים ביותר – גם לנהל זוגיות וגם לנהל קריירה. הקריירה מצליחה אבל אני לא מסוגל להיות בחובות".
הוא הוסיף כי "מוזיקה זה לא מקצוע, זה דרך חיים. את המוזיקה לא עוזבים אף פעם, אבל את ההתחייבות שהתחייבתי בפניכם על אלבום ועל עוד דברים מעניינים אני נאלץ להשהות מכמה סיבות – א: עזבתי את המשרד שמייצג אותי כרגע. ב: אני נאלץ לטוס בקרוב לארה"ב כי יש לי שם מספר אירועים שנסגרו. ג: הבית לפני הקריירה ואני מעוניין להשקיע שם את כל כולי, כדי שביום שיהיו ילדים אוכל לעבוד רגוע לפרנסתם".
לא רק המצב הכלכלי מעיב על המוזיקאי בן ה-23, אלא גם התחושה שהוא רוצה להשמיע את קולו האישי האמיתי, ולא רק לרצות אחרים. "השיר 'ים של דמעות' – זה היה אני, זה היה נותי האמיתי. הבן-אדם הרגוע, השמח. מאז נכנסתי לבועה לא טובה ולא בריאה בכלל, שהפכתי לאיזה סלבריטאי. החלטתי שאני לוקח פסק זמן כדי לחזור לעצמי", הוא אומר.
אתה מרגיש שבשירים שיצאו מאז לא הבאת את האמת שלך?
"רוב השירים שיצאו מאז – יצאו כדי לרצות את המפיקים. אני אומר את זה הכי דוגרי שיכול להיות. פשוט עמדו עליי ולחצו: נותי, עוד שיר ועוד שיר (הם, מצידם, בחרו שלא להגיב; ש"מ). לא כל השירים יצאו מהמקום האמיתי שלי. השירים 'לונה פארק' ו'מילים' עוד יצאו ממקום אמיתי, אחר כך כבר איבדתי את עצמי. אני פשוט רוצה לחזור לעצמי ולכתוב מהמקום שלי, לא ממקום שלוחצים עליי. זה לא שעזבתי את המוזיקה, אני רק עוצר לכמה זמן. אני מודיע את זה לקהל רק כדי שלא יהיו יותר מדי ציפיות, אני אוהב את הקהל, הם הדלק שלי. אני לא אוהב לחץ, אני רוצה שישחררו אותי רגע, לחזור להיות בן אדם רגיל ולכתוב על מה שאנשים רגילים כותבים, ולא מה שסלבריטאים כותבים".
למה נוצרו חובות גדולים כל כך?
"החוב נוצר מזה שלקחנו ולקחנו, והוצאנו עוד שיר ועוד שיר, ועדיין לא הגיע מצב שנכנסו הופעות ואירועים בכמות שתוכל לכסות את זה. ניגשתי למפיקים ואנשים בארצות הברית, עשיתי עבודת שטח וראיתי שאני יכול להחזיק כמה וכמה חודשים עם הסכומים שאפשר להרוויח שם לבד. ניסיתי לדבר עם המפיקים, להציע להם ללכת בדרך הזו ולטוס לארה"ב. הם לא היו מעוניינים לשמוע, אז הייתי חייב להתנתק. הם אנשים טובים מאוד. דאגו לי למוזיקה יפה בחתונה שלי. אין לי עניין לצאת נגדם בפומבי".
"ההמלצה שלי לאמנים צעירים היא כזו: גם אם יבואו אליכם מכל הכיוונים אנשים שיציעו לכם שמיים וארץ, מנהלים ומפיקים, אל תסגרו חוזה בלי עורך דין מהצד שלכם שיבדוק שאתם יוצאים בסדר", הוא מציין, "אלה חוזים דרקוניים מאוד בתחום הזה, צריך להיזהר מאוד".
