אוניברסיטת הומבולדט בברלין עלתה לכותרת, לאחר שבועות של הפגנות פרו-פלסטיניות סוערות ואלימות, שבמהלכן השתלטו המפגינים על מספר מבנים וכיתות, ואיימו שלא להתפנות עד שהאוניברסיטה תיענה לדרישותיהם להפסיק את כל קשריה הכלכליים והאקדמיים עם ישראל. בהוראת ראש העיר פינתה המשטרה את המתבצרים, לא לפני שפוליטיקאים רבים ביקרו את נשיאת האוניברסיטה ואת הפרופסורים על אוזלת היד שלהם בטיפול ובניסיון שלהם להידבר עם המתבצרים.
כמו במשחק פוקר, החליטה ג'רלדין ראוך, נשיאת האוניברסיטה הטכנית בברלין, להשוות את אוזלת היד של אוניברסיטת הומבולדט ולהעלות את מפלס האנטישמיות. בחשיפה ב"יודישה אלגמיינה", עיתון יהודי המתפרסם בגרמניה, התגלה כי ראוך סימנה לייקים לפרסומים אנטישמיים ואנטי-ישראליים שהתפרסמו ברשת.
רק לפני שבועיים, לאחר הפגנות פרו-פלסטיניות סוערות עם קריאות אנטי-ישראליות חריפות שהאשימו את ישראל ברצח עם והגדירו אותה כמדינת אפרטהייד בקמפוס שלה, וקריאות קצובות של "פאק יו ישראל", התבטאה ראוך כי תנקוט עמדה נחרצת נגד כל גילוי של שנאת יהודים והסתה נגד ישראל. "אנחנו לא נסבול שום סוג של אנטישמיות ואנחנו נהיה שם עבור הסטודנטים היהודים, כמו גם עבור הסטודנטים הפלסטינים שמאבדים בני משפחה מדי יום", אמרה ראוך.
אבל שיטוט קצר של כתבת העיתון גילה כי ראוך סימנה לייק לציוץ שבו נראה ראש הממשלה בנימין נתניהו עם צלב קרס על חזהו, באיור של מפגינים טורקיים. ראוך גם סימנה לייקים לפוסטים ברשתות החברתיות שהאשימו את ישראל בביצוע רצח עם בעזה.
אם זה לא הספיק, הרי שראוך מיהרה למחוק את החשבון שלה ב-X (טוויטר לשעבר), מה שגרם לרבים להאשים אותה בניסיון לטשטש ראיות ("יודישה אלגמיינה" הציג צילומי מסך מהציוצים, שעליהם סימנה ראוך לייקים).
היום (יום ד') התנצלה ראוך על הלייקים שסימנה. "סימנתי לייק לתכנים ב-X שהתייחסו למצב בעזה וברפיח ושהיו בהם תכנים או כותבים אנטישמיים", היא כתבה. "אני רוצה להרחיק את עצמי באופן ברור מהתוכן והכותבים של הציוצים הללו". ההתנצלות הזו נשמעת אבסורדית, לנוכח העובדה שראוך טענה כי לא שמה לב לאיור של נתניהו עם צלב קרס על חזהו, ועשתה לייק רק בגלל הכיתוב שקרא להפסקת אש. גרוע מכך, מתברר שנשיאת האוניברסיטה הטכנית בברלין משוטטת בחשבונות X בעלי תוכן פרו-רוסי מובהק, שצייצו שוב ושוב את תמיכתם בחמאס.
אופה ינסן, האחראי לנושא האנטישמיות באוניברסיטה הטכנית, שמונה על ידי ראוך למורת רוחה של המועצה המרכזית של יהודי ברלין (שה"יודישה אלגמיינה" שייך אליה), אמר כי ניהל שיחה אינטנסיבית עם נשיאת האוניברסיטה והם הסכימו שמדובר בטעות וכי התמונה של נתניהו היא אנטישמיות אגרסיבית ומלאת שנאה.
עם זאת טען ינסן כי "מבחינה מדעית, הציוצים כי ישראל מבצעת רצח עם או פשעי מלחמה, אינם אנטישמיות ב-100%, גם לנוכח העובדה שההאשמות כאלו נדונות כעת בבתי משפט בינלאומיים". העמדות הללו של ינסן גרמו למחלוקות בינו ובין המועצה המרכזית של יהודי ברלין, מכיוון שהוא נחשב למתנגד להגדרה המחודשת של אנטישמיות, ובתוכה נכללת גם ביקורת קיצונית כלפי ישראל.
אגב, רק ביום שני האחרון הביעה המועצה המרכזית של יהודי ברלין את התנגדותה למינוי של חוקר האנטישמיות ינסן לתפקיד. במוצעה טענו כי המינוי מגלה התעלמות וחוסר אמפתיה כלפי הסטודנטים היהודים באוניברסיטה. גורמים יהודיים בגרמניה האשימו את ינסן כי הוא לא מכיר בסכנה האנטישמית האסלאמיסטית במדינה, לאחר 7 באוקטובר, וכי הוא מפחית בערכם של תנועת ה-BDS והסיסמה "מהנהר ועד הים, פלסטין תהיה חופשית".
"אפשר להבין סטודנטים יהודים שמרגישים לא בטוחים בקמפוס", אמר פליקס קליין, הנציב הפדרלי למלחמה באנטישמיות, "איך אפשר להאשים אותם כשנשיאת האוניברסיטה מסמנת לייקים להצהרות אנטישמיות שמדגישות עד כמה הקמפוסים אינם מקום בטוח עבורם?"