שאלה:
בשל בעיות פוריות קיבלה האישה תרומת זרע מגוי, אולם קרובי משפחה רבים אינם יודעים את הדבר. כעת מבקשים ההורים לערוך אירוע של פדיון הבן.
האם בן בכור לאמו, שנולד מתרומת זרע של גוי, צריך פדיון? אם כן, מי פודה אותו?
תשובה:
עיקר הדין הוא שהאב פודה את בנו. כדברי השולחן ערוך: "מצוות עשה לפדות כל איש מישראל בנו, שהוא בכור לאמו הישראלית, בה' סלעים" (שולחן ערוך, יורה דעה, שה א).
גם אם האב איננו יהודי והאם יהודייה, צריך לפדותו. וכך נכתב: "השפחה שנשתחררה וכותית שנתגיירה כשהן מעוברות, וילדו, אף על פי שהורתו שלא בקדושה, הואיל ונולד בקדושה חייב, שנאמר: 'פטר רחם בישראל', והרי פטרו רחם בישראל" (שם, סעיף כ). כלומר, גיורת שילדה אחרי שהתגיירה ונולד לה בן בכור, צריך לפדותו.
במקרה כזה עולה השאלה, מי חייב בפדיון. הרמ"א כותב: "ואין האב יכול לפדות על ידי שליח. וגם אין בית דין פודין אותו בלא האב" (שם, סעיף י), ולכן לדעתם צריך לעשות כפי שעושים כאשר ישנו אב שלא פדה את בנו: "כשיגדיל חייב לפדות עצמו. ויש מי שכתב דכותבין לו על טס של כסף שאינו נפדה, ותולין לו בצווארו, כדי שידע לפדות עצמו כשיגדיל" (שם, סעיף טו).
כלומר, שרק האב יכול לפדות את הבן, ואם האב לא פדה, או שאין אב שיפדה – רק הבן יכול לפדות את עצמו, כשיגדל, ולכן תולים לו תכשיט על צוואר, שבו יהיה כתוב שהוא בכור שלא נפדה.
אולם פוסקים רבים חולקים על מסקנה זו, וכותבים שאפשר לפדות על ידי שליח, או שבית הדין יפדו. כך למשל, כותב אחד ממפרשי השולחן ערוך: "אבל ודאי שהאב יכול לפדות על ידי שליח, וכן הבית דין יכולים לפדותו בלא האב, אם עבר האב ולא פדאו או אם מת האב קודם שנפדה" (ש"ך שם ס"ק יא).
יש פוסקים אחרונים, שכותבים כי במקרה כזה, מכיוון שיש מחלוקת בין הפוסקים - בית הדין יפדה את הילד בזמנו, אבל ללא ברכה, וכשהילד יגיע לגיל מצוות, יפדה את עצמו שוב ללא ברכה (ע' ציץ אליעזר א, כח, ז).
התשובה בתמצית:
לשאלתנו, האב הביולוגי אינו יהודי. הבעל של היולדת הוא יהודי, אבל איננו האב. האנשים אינם מודעים לעובדה שהתינוק נולד מתרומת זרע, ולכן כל שינוי בפדיון הבן, עלול לגרום לבושה ולמבוכה גדולה לאם ולבעלה.
לכן, נראה לומר כי במקרה עדין זה, ניתן לסמוך על הפוסקים הסוברים שבית דין יכולים לפדות את הילד במקום שאין אב. זאת ועוד, מכיוון שבית הדין איננו דורש דיינים סמוכים, אלא נציגות של הציבור שדואגת לציבור – בעל האישה, שהוא האב המאמץ, יכול בהחלט להיחשב כשליח ציבור לעניין זה, מכיוון שיש לו חובות על גידול הילד, והוא אפוטרופוס מלא ואחראי על חינוכו כמו אב ביולוגי.
בצירוף כל הסיבות הנזכרות, וכדי למנוע עגמת נפש ובושה, אפשר שהאב המאמץ – בעל היולדת – יפדה את הילד (משיב: הרב שמואל שפירא, רבה של כוכב יאיר).
- לבירורים ושאלות אפשר לפנות למענה הטלפוני של צהר בענייני בהלכה. ימים א'-ה', בין השעות 19:00-23:00, בטלפון 1-800-200-377.
