הסרטון הזה, שכבר הפך לוויראלי, ממחיש יותר מכל את האווירה ברחבי העולם: בעקבות הדיווח על זינוק של 60 אחוזים בתלונות על אנטישמיות בהולנד, יצא כתב באתר חדשות הולנדי, כשכיפה לראשו, להסתובב באמסטרדם, באזורים שבהם ריכוז המוסלמים גבוה. חמוש במיקרופון הוא החל לשאול עוברים ושבים מה הם חושבים על יהודים, ומה דעתם על המצב.
נדמה שגם הכתב, שאגב אינו יהודי כלל, נדהם מעוצמות השנאה שבהן נתקל. "יהודים זה סרטן", ענו לו כמה מהאנשים. "לשחרר את פלסטין", אמר לו אחד מהם. אדם אחד חטף לו את המיקרופון, והיו מי שכיסו בידיהם את עדשת מצלמתו. צעירה שאליה ניגש וביקש לראיין אותה לגבי שנאת יהודים באמסטרדם, הסתלקה מהמקום מבלי להשיב לו. זוג מוסלמי קם והלך, לאחר שהתיישב על הספסל לידם. היו מי שצעקו לעברו "חמאס, חמאס", וכמה בעלי חזות ערבית ניסו אפילו להכות. "אתם יהודים, אתם רוצחים", אמר לו מוסלמי שרכב על אופניים.
כשמעיינים בדוח האנטישמיות השנתי של אוניברסיטת תל־אביב ו"הליגה נגד השמצה", שפורסם אתמול (יום א'), ערב יום השואה, מתברר שהולנד אינה חריגה. על פי הדוח, בשנת 2023 נרשם זינוק של עשרות אחוזים במספר התקריות האנטישמיות במדינות המערב, לעומת שנת 2022. עיקר הגידול במספר התקריות אירע אחרי 7 באוקטובר והמלחמה שפרצה, אבל גם בתשעת החודשים הראשונים של 2023, לפני פרוץ המלחמה, נרשם גידול במספר התקריות ביחס לתקופה המקבילה ב-2022 ברוב המדינות שבהן ריכוזי יהודים גדולים: ארצות־הברית, צרפת, בריטניה, אוסטרליה, איטליה, ברזיל ומקסיקו. "7 באוקטובר גרם להשתוללות של שריפה שכבר התפשטה", נכתב בדוח.
קצת נתונים: בשנת 2023 תיעדה "הליגה נגד השמצה" 7,523 (ולפי הגדרה חדשה ורחבה יותר 8,873) תקריות אנטישמיות בארה"ב, לעומת 3,697 ב-2022. מספר התקיפות שתועדו גדל מ-111 ל-161, ומספר מקרי הוונדליזם זינק מ-1,288 ל-2,106.
בצרפת מספר התקריות גדל כמעט פי ארבעה מ-436 ב-2022 ל־1,676 ב-2023 (מספר התקיפות הפיזיות כמעט הוכפל מ-43 ל-85); בבריטניה מ-1,662 ל-4,103 (מספר התקיפות הפיזיות כמעט הוכפל מ-136 ל-266); בגרמניה מ-2,639 ל-3,614; בברזיל מ-432 ל-1,774 (יותר מפי ארבעה); בדרום־אפריקה מ-68 ל-207; במקסיקו מ-21 ל-78; בהולנד מ-69 ל-154; בבלגיה מ-34 ל-70 ועוד. באוסטרליה נרשמו בחודשים אוקטובר ונובמבר 2023 לא פחות מ-622 תקריות אנטישמיות – זינוק עצום לעומת 79 התקריות שאירעו בתקופה המקבילה ב-2022.
בגרמניה נרשמו 2,249 תקריות אנטישמיות ב-100 הימים הראשונים לאחר 7 באוקטובר - מספר כפול מהממוצע השנתי בשנים האחרונות. העלייה בהתקפות האנטישמיות הפכה את חיי היהודים בגרמניה לחיי מסתור, יהדות כמעט ואינה זוכה לחשיפה בחללים ציבוריים ואילו התקשורת כמעט פסקה מלדווח על התקריות. מספרים דומים ומדאיגים נמצאים גם בשאר רחבי היבשת, מפורטוגל וספרד, דרך יוון ועד לסקנדינביה.
בארצות-הברית, עוד הרבה לפני המלחמה בעזה, זעקו הכותרות על כך שתופעת האנטישמיות "שוברת שיאים". ב-2022 תיעד ה־FBI זינוק של 1,122 מקרי פשיעה אנטישמיים במדינה, ובשנת 2023 (ומסתמן שגם בשנת 2024) יהודים היו הקורבנות השכיחים ביותר של פשעי שנאה בארה"ב.
סטיגמות על יהודים עדיין מושרשות בלא מעט חלקים של החברה האמריקאית - למשל, 19% עדיין מאמינים שהיהודים שולטים בוול סטריט. מה שקורה כיום בקמפוסים ברחבי המדינה הוא תופעה שבאמת ובתמים מדירה שינה בבית הלבן - אבל תופעה זו מורכבת בהרבה יותר מאשר שנאת יהודים בלבד, ונוגעת בסוגיות אמריקאיות כבדות משקל של עליונות גזעית, זכויות מיעוטים וחופש הביטוי.
"השנה היא לא 1938, גם לא 1933", אמר פרופסור אוריה שביט, "ראש המרכז לחקר יהדות אירופה בימינו" באוניברסיטת תל־אביב וראש "מכון ארוויון קוטלר". "אבל אם המגמות הנוכחיות ימשיכו, המסך עלול לרדת על האפשרות לקיים חיים יהודיים במרחב הציבורי במערב – לענוד מגן דוד, ללכת לבית כנסת או למרכז קהילתי, לשלוח ילדים לבית ספר יהודי, להקים תא סטודנטים בקמפוס, או לדבר עברית".
על אף שעיקר הגידול התלול ב-2023 לעומת 2022 נרשם בחודשים אוקטובר-דצמבר, הרי שעל פי הדוח גילויי שנאה בוטים הושמעו במדינות שונות עוד לפני שישראל יצאה למבצע הקרקעי בעזה, בכלל זה בקמפוסים של אוניברסיטאות מובילות, ועל כן אין לראות בגל השנאה תגובה רגשית למלחמה.
עם זאת, ריבוי הקליפים מישראל ועזה הביא לעלייה של כמעט 7,000 אחוזים בדברי שנאה, הסתה ותגובות בעלי אופי אנטישמי ביו-טיוב. ברשתות חברתיות אחרות, בעיקר בטיקטוק, המספרים גדולים פי כמה. מדובר בתנועת מלקחיים שמפרה אחת את השנייה: הצפייה והחשיפה לתכנים ברשתות החברתיות דוחפת אנשים רבים, בעיקר צעירים, לפעולה אקטיבית במרחבים ציבוריים, ואילו מי שפעיל ברחובות דואג להעלאת תכנים ברשתות החברתיות.
מדוח נוסף שפרסמה אתמול ההסתדרות הציונית העולמית לרגל יום השואה עולה שמאז פרוץ המלחמה תועדו ברחבי העולם יותר מ־10,000 אירועים אנטישמיים. "ערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה תשפ"ד, והסיסמה הנצחית – 'לעולם לא עוד', מתערבבת לה עם מציאות בלתי־נתפסת של טבח 7 באוקטובר והזינוק החד באירועים אנטישמיים ברחבי העולם", אמר יעקב חגואל יו"ר ההסתדרות הציונית העולמית. "כשמנהיגים מלבים שנאה, כשמדינות מממנות טרור, כשסגל אקדמי בכל העולם תומך בשנאת יהודים, נראה לרגע שהמשפט 'לעולם לא עוד', נותר בגדר סיסמה".