13 צפייה בגלריה
חגיגת פורים בגן הילדים היהודי בבגדד, עיראק, 1927
(המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, אנו – מוזיאון העם היהודי, באדיבות שאול סחייק)
עבורכם תחפושות הן הזדמנות ליציאה מהשגרה, כאב ראש בלתי נגמר, אווירת פורים שבוע לפני החג – והוצאה כספית נאה. אבל יש מי שעבורם תחפושות הן סיבה למחקר אנתרופולוגי, עם מסקנות המלמדות על חיי היהודים היסטורית וגיאוגרפית. ההיסטוריון חיים גיוזלי, מנהל אגף מאגרי מידע במוזיאון "אנו", עושה סדר בארון התחפושות היהודי, לרגל פרויקט מקוון בשם "אלבום התחפושות הגדול", ובו צילומים של תחפושות משנת 1900 ועד ימינו.
13 צפייה בגלריה
צעירה בתחפושת פורים, ירושלים, 1938
(המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, אנו – מוזיאון העם היהודי, אוסף משפחת מבורך)
"בחקר ההיסטוריה יש שיטות שונות", מסביר גיוזלי. "אחת הדרכים היא ניתוח אנתרופולוגי – מסתכלים איך מתנהגים בטקסים. פורים, לצורך העניין, הוא סוג של טקס. הילדים הם חלק מהאירוע – והתחפושות שלהם מבטאות עולם מסוים. לכן תערוכת התחפושות מאפשרת להבין מה היה מצב החברה בכל תקופה, ואיך היא ביטאה את עצמה.
"כך, למשל, העשורים הראשונים שלאחר קום המדינה היו מאופיינים באידיאולוגיה חזקה, ולכן הרבו להתחפש לחיילים ושוטרים. המציאות שיש בה חייל ושוטר יהודי הסבה גאווה, ולכן תחפושת כזו קרובה גם לליבם של הילדים וההורים – וגם לסביבה".
13 צפייה בגלריה
ילד מחופש לחייל בחיל הים, ישראל, שנות ה-60
(המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, אנו – מוזיאון העם היהודי, באדיבות אורי פסטינגר)
גיוזלי מזכיר כי "כיום הילדים בוחרים את התחפושות, אבל בעבר סביר שברוב המקרים ההורים בחרו את התחפושת, וראו בה משהו חינוכי. בעבר היה מקובל יותר לבחור בתחפושות של דמויות מהתנ"ך ככלל ומגילת אסתר בפרט, כגון אסתר המלכה, אחשוורוש ומרדכי. התחפושות האלו הרבה פחות נפוצות היום. ניתן להניח שהדבר נועד בשעתו לקרב את הילדים למסורת, לסיפורי התנ"ך, ולגבש אצלם זהות יהודית, עניין שהיה חשוב במיוחד בחו"ל". במגזר החרדי התחפושות של דמויות מהתנ"ך ומהמגילה נותרו פופולריות גם כיום.
13 צפייה בגלריה
ילדי משפחת סבעון בתחפושות פורים, אלג'יר, אלג'יריה, 1923
(המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, אנו – מוזיאון העם היהודי, באדיבות רות שחר-סבעון)
מתנה מהדוד מאמריקה
המצב הכלכלי הקשה לאחר הקמת המדינה, השפיע גם על התחפושות. "בשנות ה-50 וה-60 אורח החיים היה צנוע והמגבלות הכלכליות השפיעו על החג", מספר גיוזלי. "באותן שנים רואים תחפושות רבות שנתפרו בבית, ולא נקנו כפי שמקובל כיום. לפעמים אלתרו בעזרת בגדים קיימים, ואפילו רואים באחת התמונות נעליים שנחתכו בחלקן הקדמי, כדי שהילד שגדל יצליח להכניס את הרגל לנעל. זה השתלב עם השאיפה להתחפש למבוגרים, ולכן במקרים מסוימים הלבישו בפורים את הילד בבגדים של האחים הגדולים או של האבא".
13 צפייה בגלריה
צעירים מחופשים בפורים, סופיה, בולגריה, 1930
(המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, אנו – מוזיאון העם היהודי, אוסף ד"ר חיים מזר)
לדברי גיוזלי, התחפושות שיקפו למעשה את המצב הכלכלי של המשפחה, וגם את האופנה של אותה תקופה. "בנות רבות התחפשו ל'גברת'. לכן האמא והבת חשבו איזו שמלה, נעליים, תכשיטים ואולי גם כובע נחשבים יפים. כשמנתחים תחפושות של בנות משנות ה-60 וה-70, מבינים את האופנה של אותה תקופה ואת מושגי היופי, ובהמשך פחות".
מתי עלו לארץ התחפושות מחו"ל?
"הראשונים לאמץ את האופנה של תחפושות מוכנות מחו"ל היו מי שהיו להם קרובים בארה"ב, למשל. הם שלחו לישראל תחפושות שהיו מקובלות שם, כמו קאובוי, אינדיאני או מקסיקני. בעשורים האחרונים הדבר הבולט ביותר בתחפושות, שרובן ככולן מיובאות, היא השפעה של כוכבי תרבות מהטלוויזיה, הקולנוע, היוטיוב והאינסטגרם, מה שיוצר אחידות מסוימת בפורים".
כפרי בבולגריה, בדואי בישראל
מתברר שגם תחפושות הן עניין של גיאוגרפיה. "בגולה היו יהודים שלבשו בפורים בגדים מסורתיים של מקומיים. בבולגריה, למשל, יהודים לבשו בפורים לבוש מסורתי של כפריים בולגרים, ואלה בגדים שכמובן לא נלבשו במהלך השנה. גם בארץ היה מקובל להשתמש בתחפושות אתניות. כאן התחפשו לבדואים, או לדמויות מהעולם המזרחי – האמיתי או הדמיוני.
13 צפייה בגלריה
כשהתחפושות הפכו לגאווה עדתית: מחופשים לחכם ספרדי ורעייתו. מרכז קהילתי ספרדי בת'ורהיל, אונטריו, קנדה, 2018
(המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, אנו – מוזיאון העם היהודי)
"כיום נלבשות תחפושות אתניות כסוג מסוים של הבעת גאווה. לדוגמה, ילד שהוא בן לעדה התימנית, ילבש בפורים בגדים מסורתיים של יהודים מתימן, וכך גם לגבי יוצאי צפון אפריקה".
יש תחפושות שעברו שינוי?
"מכיוון שפורים הוא חג של שמחה, תמיד היה מקובל להתחפש לדמויות מצחיקות. בעבר היו רבים שהתחפשו לליצנים. בעקבות השפעת הקולנוע, רבים התחפשו לצ'רלי צ'פלין. עם השנים, הדמות שלו נעלמה, אז בוחרים בדמויות משעשעות חדשות".
13 צפייה בגלריה
ילדים בתחפושות פורים, ישראל, שנות ה-50
(צילום: רולף מ' קנלר, המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, אנו – מוזיאון העם היהודי)
עד כמה קיבלה הפוליטיקה ביטוי בפורים?
"יש תצלום משנות ה-60 של בני נוער בקיבוץ, מחופשים לבולשביקים. אני מניח שהיום בני נוער רבים לא יודעים מה זה. אבל אם חופרים עמוק, לעולם האידיאולוגי, מבינים שבאותה תקופה היו פילוגים בתנועה הקיבוצית, וזה היה נושא משמעותי לאותם אנשים. התחפושות הייתה ועודנה דרך נוספת להביע את העולם שלהם. בשנים האחרונות יש גם כאלה שמתחפשים לדמויות ציבוריות מהעולם הפוליטי".
כמו של הרב עובדיה יוסף?
"התחפושת של הרב עובדיה נובעת מהרצון להיות דומה. אבל תמיד יש גם את השאלה – מי בחר את התחפושת, האם זו יוזמה של של הילד שרוצה לחקות, או של ההורה שרוצה שהדמות תהיה מודל לחיקוי".
13 צפייה בגלריה
קבוצת חברי קיבוץ מעיין צבי מחופשים למקהלת בולשביקים
(המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, אנו – מוזיאון העם היהודי, באדיבות אורלי חורין)
המיזם מוצג באתר האינטרנט של "אנו – מוזיאון העם היהודי". למעלה מ-1,500 פריטים מוצגים במוזיאון, שהושק בשנת 2021, לצד 40 סרטים בהפקה מקורית ומיצגים אינטראקטיביים המותאמים גם לילדים.
13 צפייה בגלריה
גאווה ציבורית, לאומית ואישית: נערה מחופשת לחיילת, תל אביב, 1956
(המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, אנו – מוזיאון העם היהודי, באדיבות דפנה עולמי)
מה היעד שלך?
"שאנשים ימשיכו לתעד תמונות של תחפושות, של ילדים וגם של מבוגרים. ההווה של היום הוא ההיסטוריה של מחר. זה מאפשר לחוקרים לקבל תמונה טובה מאוד על העולם התרבותי, על היכולת הכלכלית, על האידיאולוגיה ועל תפיסת החיים שלנו".
13 צפייה בגלריה
חגיגת פורים בקהילה היהודית של ניירובי, קניה, 2018
(המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, אנו – מוזיאון העם היהודי)
13 צפייה בגלריה
פורים בקהילת "דור תקווה" – קהילה אורתודוכסית מודרנית בצ'רלסטון, ארה"ב, 2018
(המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, אנו – מוזיאון העם היהודי)
13 צפייה בגלריה
חגיגת פורים בקהילה היהודית של ניירובי, קניה, 2018
(המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, אנו – מוזיאון העם היהודי)
13 צפייה בגלריה
לומדים על מושגי היופי מהתקופה: נערה מחופשת לגברת, ישראל, שנות ה-60
(המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, אנו – מוזיאון העם היהודי, באדיבות רחל קליסר)
