"התפילות בסיגד הביאו אותנו לירושלים", אומר אפרים לאווי (35) מכרמיאל. לאווי מתהדר בתואר מכובד: הקייס הראשון של העדה האתיופית שנולד בישראל. הוא עצמו בן לשושלת של קייסים, והיה ה"צבר" הראשון שעבר הכשרה לכהן כקייס בארץ. כיום משמש לאווי, נשוי ואב לחמישה, כמנהיג הרוחני של קהילת יוצאי אתיופיה בכרמיאל.
"עברתי מסלול שגרתי כמו כל ישראלי - גן, בית ספר, צבא. לא היו לי תוכניות להיות קייס, אבל לאבא שלי, שעלה מאתיופיה דרך סודן, היה חשוב שאכיר את השורשים והמורשת שלנו", מספר לאווי. "הוא עצמו היה קייס, כמו סבא שלי וסבא רבה שלי".
כשהיה בן 13 הכריז עליו אביו כממשיך שלו, ובכל זאת בחר לאווי להמשיך במסלול הישראלי המקובל: "אחרי התיכון התגייסתי לצבא, אך בשנה הראשונה בשירות הבנתי שצבע העור שלי עושה אותי שונה, ושאני רוצה להמשיך את הדרך ואת הערכים שספגתי בבית. הרגשתי שאני חייב להגשים את המשימה הרוחנית שאבי הטיל עליי - להיות קייס".
"התפילות בסיגד הביאו אותנו לארץ הקודש"
החל מהערב (ד') ולאורך מחר, יציינו בני העדה את חג הסיגד שאותו חגגו באתיופיה במשך דורות. החג מסמל את ערגתם ואת אהבתם לציון, חלום שחלק גדול מהם הצליחו להגשים עם עלייתם לישראל. קייס אפרים מאמין כי הקהילה האתיופית חייבת לזכור מאין באה, ולערוך את יום הסיגד כפי שציינו אותו באתיופיה. "הסיגד היה היום הכי מקודש לנו", הוא מסביר. "חשוב לשמר את היום הזה על טקסיו הדתיים, כי התפילות הן מה שהביאו אותנו לארץ הקודש".
6 צפייה בגלריה
הקייס אפרים לאווי, על רקע מושא השאיפות שני בני העדה לאורך דורות: ירושלים
(צילום: שרון צור)
"יום הסיגד מתחיל כמו יום כיפור - בתענית, בצער ובבקשת מחילה מהקדוש ברוך-הוא", אומר הקייס לאווי. "פעם התפללנו להגיע לירושלים, והיום אנחנו מתפללים שנצא מהמגפה, שיוחזרו החיילים השבויים, ולאחדות העם ובניית בית המקדש השלישי".
לטענתו, יוצאי אתיופיה במדינת ישראל עברו תהפוכות. "משנות ה-80 ועד היום חוותה הקהילה את כל סוגי האפליות ואת כל גילויי הגזענות שאפשר לחוות, החל מהפן הדתי, דרך זה החברתי וכלה בבריאותי, וכיום הקהילה מכירה בזהות העצמית שלה, במורשת ובמסורת. הצעירים חוזרים לשורשים, שבים למקורות ורוצים להיות בצד של מקבלי ההחלטות ומובילי הדעה".
הערב הוא יהיה עם משפחתו ועם ילדיו וילמד אותם את התפילות. "אנחנו צמים ואני מספר על החג", הוא אומר. "מחר, על הבוקר, נעלה לירושלים ובצהריים יתחילו החגיגות". לדבריו, "חג הסיגד הוא לא רק של הקהילה שלנו, אלא החג של עם ישראל. הוא מסמל אחדות וחיבור האחד לשני".
הגדת הסיגד
במסגרת השאיפה לחיבור מבית ומחוץ, יזמו חברי קהילת "חברים בטבע" בגדרה את סדר הסיגד – הגדה, ממש ברוח ליל הסדר. השנים הרבות שחלפו מאז חגגו קהילת ביתא ישראל את הסיגד בכפרים באתיופיה, טשטשו בקרב חלק מהדור הצעיר את האותנטיות, ולצד השאיפה להפוך את החג לנחלת הכלל - נולדה ההגדה המיוחדת.
בין חברי הקהילה - יוצאי אתיופיה, ישראלים וותיקים, דתיים וחילונים, וכולם נרתמו למשימה שארכה עשר שנים, במהלכן חקרו, ראיינו ולמדו את המסורת, המנהגים והטקסים - עד שלבסוף איגדו את כל אלה להגדה אחת. החוברת, שכולה בשפה העברית, מיועדת למשפחות ולקבוצות באשר הן, וכוללת בתוכה גם ברקודים לסריקה, לכל המעוניין לשמוע את הברכות בשפת המקור - אמהרית.
העמותה פועלת ברחבי הארץ במסגרת של קהילות משותפות - משפחות צעירות של יוצאי אתיופיה ובני המקום עוברות לשכונות, מתגבשות כקהילה המודעת לזהותה, ולוקחות אחריות חברתית-חינוכית. ביחד הם קורמים חיים משותפים. בפעילות העמותה תומכת ומסייעת גם קרן שח"ף.
יובי תשומה, מיוזמי ההגדה ויו"ר עמותת "חברים בטבע", עלתה לישראל בגיל 5 דרך סודן, במסגרת "מבצע משה". היא נישאה לניר כץ ולהם ארבעה ילדים. "הרגע הזה שבו עשר שנים של עבודה משותפת, חקירה של תרבות המקור שלי, של ההיסטוריה שלי ושל קהילה שלמה הופכים להגדה שמונחת על שולחן החג - הוא רגע עוצמתי עבורי, שמסמל את ישראל האמיתי,ת כפי שאני והקהילה שלי חלמנו לחיות בה", אומרת תשומה, שהשיאה משואה בטקס יום העצמאות הממלכתי בהר הרצל.
חגיגות קהילתיות ברחבי הארץ
כמידי שנה, מחר (יום ה') תיערך עצרת התפילה המרכזית בארמון הנציב בירושלים, בהשתתפות נשיא המדינה, יצחק הרצוג, שרת העלייה והקליטה, פנינה תמנו שטה, קייסים ובכירים נוספים. האירוע יהיה פתוח לאלפי מבקרים ומתפללים מקרב קהילת יוצאי אתיופיה והקהל הרחב, ובסיומו יישבר הצום.
כחלק מהניסיון להנחיל את הסיגד לישראלים, השתתפו השבוע מאות מתלמידי עפולה בשיעורי מורשת. "הסיגד הוא החג החשוב ביותר של בני העדה האתיופית", אומר גם דני דסטה, חבר מועצת העיר. "מקורו בימי עזרא ונחמיה, ומשמעותו כיסופים לירושלים".
בשכונת שרת שבלוד נרתמו לחגיגה תושבי השכונה, בני הקהילה האתיופית. מחר, בעיצומו של החג, תתקיים בגן שגיא שבעיר חגיגה אותנטית וססגונית במיוחד: דוכני אוכל מסורתיים, דוכני אומנות וריקודי העדה, במסגרת פרוייקט "שכונות בשינוי" שמפעילה קרן שח"ף בתמיכת המשרד לשוויון חברתי ועיריית לוד. החוגגים יוזמנו לכתוב את משאלות ליבם על פתקים, ומארגני האירוע מבטיחים כי כל פתק ופתק יגיע במשלוח אקספרס עד לכותל.
ד"ר חיה ג'משי, מנכ"לית קרן שח"ף, אומרת כי "חג הסיגד הוא ביטוי לרב-תרבותיות בחברה הישראלית, והוא מהווה הזדמנות עבור כולנו להיחשף לתרבות ייחודית ולהכיר בחשיבות של קהילת יוצאי אתיופיה".
