שאלה:
האם אין בהיתר המכירה משום איסור "לא תחונם"? (מנחם, אשדוד).
תשובה:
ראשית, אסביר את שני המושגים שבשאלתך. היתר מכירה מאפשר עבודות מסוימות בקרקע בשנת השמיטה על מנת להמשיך ולשמור על המערכת הכלכלית של החקלאים היהודים בארץ ישראל בשנת השמיטה, על ידי מכירת הקרקע לגוי, מבחינה רשמית ואילו העבודה עצמה ממשיכה להתבצע על ידי היהודי בעל הקרקע המקורי.
היו מגדולי ישראל ובראשם החזון איש, שטענו כי יש בדבר איסור משום 'לא תחונם' שהוא פסוק הכתוב בתורה ומשמעותו, לא לתת חניה לגוי בקרקעות ארץ ישראל. בין השאר על ידי מכירת הקרקע לגוי. אולם הראי"ה קוק הסביר שאיסור זה לא חל על היתר המכירה מכיוון שכל מטרתו של היתר זה היא למנוע את השתלטותו של הגוי על קרקעותיהם של יהודים. בנוסף לכך, המכירה הינה לתקופה של שנה בלבד ועל כן איננה נכללת באיסור לא תחונם. רבים מגדולי ישראל סמכו ידיהם על היתר המכירה ועל כן יסודותיו ההלכתיים ברורים ומוצקים.
אמנם כדאי למהדר לאכול פירות בשנה זו מחקלאים המגדלים בדרכים שונות שאינן סומכות על היתר זה, כגון מארגון אוצר הארץ. אולם בכל מקרה אין לחזק את אויבי ישראל בשנה זו על ידי קניה מפירותיהם. יאכלו ענווים וישבעו.
