שבוע לפני שבת שמחת תורה, טסה אופליה רויטמן עם הקטור בעלה לקרקוב בפולין, שם הוא נפל ונפצע. לאחר מכן אושפז הקטור בבית החולים השיקומי עדי נגב – נחלת ערן. מהרגע שבו הקטור אושפז, אשתו אופליה הייתה מגיעה אליו בכל יום. ב-7 באוקטובר היא לא הספיקה לנסוע לבקר אותו, ונחטפה מביתה בניר עוז.
מספר ימים לפני שחרורה של אופליה בת ה-77 משבי חמאס, עוד בטרם ידע אם תופיע ברשימת המשוחררים, סיים הקטור את השיקום ונפרד מהצוות במרכז השיקומי. בדברי הפרידה המרגשים, שבהם הביע את תודתו והערכתו למקום שהיה לו בית בימים שבהם ביתו בקיבוץ נהרס, הוא הבטיח שהביקור הראשון שיערוך עם אשתו כשתחזור מהשבי יהיה למרכז הרפואי.
כעת, שבועיים לאחר שחרורה מהשבי, קיים הקטור את הבטחתו והגיע עם אשתו אופליה להדלקת נרות חנוכה חגיגית בעדי נגב. "תודה לכולם, עשיתם הרבה כדי שנצא משם. צריך לעשות יותר כדי שכולם יהיו פה בארץ", אמר אופליה רויטמן באירוע, שבו זכתה בכבוד להדליק את החנוכייה.
הקטור רויטמן הודה לעובדי בית החולים השיקומי: "אני שמח להיות פה. לא רק שמח, הייתם בית בשבילי כשהגעתי לפה שלושה ימים לפני 7 באוקטובר. אני מקווה שבחנוכה הבא לא יהיה צריך לבכות על חיילים ואנשים שלא יודעים איפה הם".
הבת, נטלי מדמון, סיכמה בהתרגשות: "זו משאלה שהתגשמה לנו, זה באמת הנס הפרטי שלנו, שאמא חזרה אלינו. אנחנו מקווים שיהיו עוד ניסים ושכל החטופים והחיילים יחזרו הביתה בשלום. אני רוצה באמת להודות שהייתם לאבא בית ותמכתם בנו. מהרופאים ועד אלה שטיפלו באבא, הוא הרגיש טוב והעובדה היא שזה המקום הראשון שאנחנו מגיעים עם אמא אליו, אז תודה רבה לכולם. אתם המקום הכי מופלא שקיים".
אבי וורצמן, מנכ"ל הכפר השיקומי עדי נגב – נחלת ערן, הוסיף: "אנו שמחים ונרגשים מאוד לארח אתכם, אופליה והקטור, אצלנו בכפר. יחד עם כל עם ישראל אנחנו ממתינים בכיליון עיניים לחזרתם של שאר החטופים".
בבוקר 7 באוקטובר, כשהחלו האזעקות גם בניר עוז, אופליה רויטמן שהתה לבדה בביתה, כיוון שבעלה הקטור היה מאושפז כאמור באותה עת. היא נכנסה מיד לממ"ד, כמו שאר תושבי הקיבוץ. היא שוחחה עם בעלה באותו בוקר, כשעוד חשבו שמדובר רק במתקפת טילים. לאחר מכן כתבה אופליה לילדיה: "אני שומעת רעשים בחוץ ונראה לי ששברו חלון בבית", ואז נותק הקשר איתה. רק לאחר יותר מ-50 ימים בשבי היא שוחררה, כחלק מעסקת החטופים.
רומי בת ה-6 שהוריה נרצחו הדליקה נר שביעי
רומי סויסה, בת 6 משדרות, שהוריה דולב ואודיה נרצחו באירועי 7 באוקטובר והיא הצליחה להתחבא עם אחותה מהתופת, הדליקה הערב (ד') נר שביעי של חנוכה בהיכל התרבות ברחובות. לצידה של רומי עמדה סבתה, אליאנה סויסה, ואסתר טרנטו, מפונה מקיבוץ נחל עוז. השלוש התקבלו בתשואות ומחיאות כפיים רמות, ולאחר הטקס המרגש ציינו את יום הולדתה השביעי של רומי והעניקו לה עוגה.
במעמד השתתפו גם סגן ראש העיר זהר בלום ואילן גרזי, מנהל בימת הנוער וממלא מקום מנכ"ל היכל התרבות. מיד לאחר מכן העלו שחקני בימת הנוער של החברה העירונית ברחובות את המחזמר "הקוסם", מאת אורי פסטר ובעיבודים של ירון כפכפי. למרות האזעקות והטילים השחקנים סיפרו כי לא ויתרו על החזרות ועשו הכול כדי לשמח בחנוכה את ילדי העיר ואת הילדים מיישובי הנגב המערבי, שפונו מבתיהם בשל המלחמה.
"אנחנו כאן כדי להאיר את החושך"
חיילי מילואים מגדוד 5033 של החטיבה הצפונית באוגדת עזה קיימו את הדלקת נר שביעי של חנוכה במתכונת מיוחדת, באמצעות שיחת וידאו משותפת לכלל הכוחות מפלוגה ג' המפוזרים במשימות השונות בגזרה. כך לוחמי המחלקות הנמצאות בתוך רצועת עזה היו יכולים להדליק את החנוכיות עם אלה המגינים על הגבול ועל היישובים הישראלים הצמודים לגדר – וגם עם המשפחות שבבית: בנות הזוג, הילדים, האימהות והאבות.
מפקד הפלוגה, רב-סרן אוהד דבוש, אמר במעמד: "אני רוצה לומר תודה ענקית לכל אלה שאנחנו משאירים מאחור. אתם הכוח שלנו ובלעדיכם, בלי השקט שלכם מהעורף, לא היינו יכולים להיות פה ולבצע את המשימות שלנו". דבוש, שדיבר בשעת דמדומי החמה, הוסיף: "אם אנחנו מסתכלים עכשיו לכיוון עזה אנחנו רואים חושך, תרתי משמע, ואם אנחנו מסתכלים צפונה, לשטח ישראל, אנחנו רואים את האור. אנחנו כאן כדי להאיר את החושך – עד לניצחון".
הרב חיים ריבקין, שליח חב"ד בראשון לציון ולשעבר חייל בפלוגה, השתתף גם הוא בהדלקה ואמר: "המיוחד בחנוכה הוא שהמעטים ניצחו את הרבים. אם נסתכל על עצמנו מול כל העולם הערבי – אנחנו כמו טיפה ים. אז מה הכוח שיעזור לנו לנצח אותם? זה הכוח של האמונה, של פך השמן הטהור. מעט מן האור דוחה הרבה מן החושך. אם אתה אור, אם אתה טוב – ממילא החושך נעלם לגמרי. המעטים מנצחים את הרבים".
במקביל, לוחמים ולוחמות בגבול רצועת עזה הדליקו הערב נר שביעי של חנוכה בחנוכייה הרשמית של צבא ההגנה לישראל משנת 1948. החנוכייה הועברה לחזית הלחימה ביוזמת עיריית ירושלים, שהעבירה ללוחמים וללוחמות במהלך החג גם עשרות חנוכיות ססגוניות שבנו ילדי הגנים בבירה.
החנוכייה היא מהסדרה הראשונה של החנוכיות של צבא ההגנה לישראל והרבנות הצבאית הראשית, והיא חלק מאוסף נדיר של יותר מ-5,000 חנוכיות של האוצר הירושלמי פרופ' יוסף שבתאי. אירוע הדלקת הנרות עורר התרגשות בקרב הלוחמים. "זכות גדולה להדליק את החנוכייה של צה"ל מהקמת המדינה", אמר אחד מהם. "הדלקת הנרות הערב הזכירה לנו את המורשת של צה"ל ואת הקשר העמוק של העם היהודי לחג החנוכה".
מעיריית ירושלים נמסר כי "חנוכיית צה"ל משנת תש"ח היא פריט יקר ערך להיסטוריה של מדינת ישראל. אין סמלי יותר מהדלקת חנוכייה מקום המדינה על ידי חיילינו הגיבורים שלוחמים עתה למען ביטחון כולנו. החנוכייה מסמלת את ניצחון הטוב על הרע, וכמו בימים ההם גם בזמן הזה האור ינצח את החושך. אנו מייחלים לחזרת כוחותינו וחטופינו בשלום ובמהרה הביתה".
הרמטכ"ל הדליק נר שביעי עם פצועי צה"ל
הרמטכ"ל, רב-אלוף הרצי הלוי, הדליק נר שביעי של חנוכה עם פצועי צה"ל במרכז השיקום "חוזרים לחיים" בשיבא, לצד מנהל המרכז, פרופ' יצחק קרייס. להדלקת הנרות עצמה התלווה רס"ר (מיל') יחיעם ישראל בראלי מחטיבה 460, שנפצע בלחימה ברצועת עזה.
"הבחירה שלכם ללכת ולהיות בקרב, זו כבר גבורה גדולה מאוד", אמר הרמטכ"ל לפצועים. "במקומות ובפעולות שבהם נפגעתם, זו באמת גבורה עילאית. לכן אני אומר לכם, באמת ולא כקלישאה: אני רואה בכם דור מופת של החברה הישראלית. הגבורה שלכם, והגבורה של הנופלים שלצערנו לא הצלחנו להביא אותם למעמד הזה של ההחלמה והשיקום, היא באמת האור שדוחה את החושך – ופה בחדר יש הרבה מאוד אור".
"אתמול חווינו אירוע קשה, אבל הוא אירוע שבו כוח אחד נכנס למצוקה וכוחות רבים ומפקדים בכירים הולכים לתוך האש, לתוך הסכנה, מפקדים בראש, כי ככה אנחנו מחנכים בצה"ל", אמר הלוי ביחס לתקרית הקשה בשג'אעיה, שבה נהרגו תשעה לוחמים. "ככה אנחנו מאמינים שנכון להילחם, ככה אנחנו מאמינים שנכון לנצח. אני אומר לכם בגילוי לב: נלווה אתכם לאורך כל הדרך, נלמד גם מתקופות שבהן אולי לא ליווינו מספיק טוב, ונהיה איתכם. כמו שאתם הייתם עבור המדינה, ככה נהיה עבורכם".
געגועים לתאומים שעדיין בשבי
תושבי כפר עזה הדליקו נר שביעי של חנוכה בכיכר החטופים בתל אביב, ומאחורי החנוכייה הדולקת החזיקו צעירי הקיבוץ את תמונות החטופים והחטופות שעדיין נמצאים בשבי חמאס ברצועת עזה. טליה ברמן, אימם של האחים התאומים זיו וגלי (26), הדליקה עם בנה הגדול עידן את הנר השביעי בחנוכייה בפתחו של האוהל. לצידם עמדו סבא וסבתא של האחים ברמן, גד שבירך על הנרות ויעל. כולם התפללו שהחטופים יחזרו הביתה במהרה.
טל מצליח מכפר עזה אמר הערב: "אנחנו זוכרים, מחכים ומתפללים לחזרת כל החטופים בריאים ושלמים. גלי וזיו ברמן תמיד יחד, מהרגע שיצאו מבטן אימם, כשזיו הוא הגדול. כדורגל מהווה חלק משמעותי בחייהם והם אוהדים מושבעים. הם עבדו בחברת הגברה שמלווה אמנים בכל הארץ וגם בעולם. הם הכי אוהבים לצחוק ולעשות שטויות יחד. בערב שישי אחרי הארוחה המשפחתית הם נרדמים בסלון. החברות ביניהם חזקה, הם נולדו בכפר עזה ונחטפו מביתם בשכונת הצעירים. עברו כבר 68 ימים".
דודה של התאומים, מכבית, אמרה: "גלי וזיוי, אנחנו יודעים שאתם תחזרו וסומכים עלינו ועל הקהל המדהים הזה שעוטף אותנו באהבה. כולנו עובדים קשה כדי שתחזרו להיות איתנו. עם ישראל חי. מקווים שהם שומעים אותנו".
שלום מיכאלשווילי משלישיית "מה קשור", שהכיר היטב את התאומים שדאגו להם להגברה בהופעות, השתתף גם הוא באירוע. "יש לכם ילדים מיוחדים שיודעים לעשות צחוק מכל דבר. אני בטוח שכשהם יחזרו הם יעשו צחוק. תעצמו עיניים ותדמיינו שגלי וזיוי חוזרים הביתה. אני פה כדי לזעוק את הזעקה שגם ילדים בני 26 הם ילדים של מישהו ודודים של מישהו", אמר בקול חנוק מדמעות. "החיילים האמיצים שלנו עושים הכול כדי להחזיר אותם בריאים ושלמים. שיהיה חג שמח, שאוטוטו הם חוזרים. אני מדמיין את זה כל יום".
מיד אחרי תושבי כפר עזה הדליקו אנשי קיבוץ בארי נר שביעי של חנוכה, בתפילה להחזרת בני הקיבוץ החטופים שעדיין מחוזקים ברצועת עזה. בהדלקה השתתף תמיר גרינברג לצד משפחות מהקיבוץ.
הוקרה למתנדבי זק"א בכותל
ראשי ארגון זק"א כובדו הערב בהדלקת נר שביעי של חנוכה ברחבה המרכזית בכותל המערבי, לצד הרב הראשי של ירושלים שלמה עמאר, רב הכותל שמואל רבינוביץ, השר בני גנץ, חבר הכנסת מתן כהנא ותא"ל (במיל') דדי שמחי.
מוטי בוקצ'ין, דובר זק"א, אמר בטקס: "במשך חודשיים מתנדבי זק"א שפעלו בדרום ראו רק את החושך בכל מקום. עכשיו בחג החנוכה, חג של גבורה, כשיש אחדות בעם ישראל, אנחנו רואים את האור. כולנו – אנשי זק"א, הלוחמים, אנשי כוחות הביטחון וההצלה – היינו האור בתוך החושך הגדול. עם ישראל חי".
השר בני גנץ נשא תפילה לשלום מדינת ישראל ולשלום חיילי צה"ל ואמר: "אנחנו בימים קשים ומאתגרים, שבהם חיילינו הגיבורים נלחמים בהצלחה גדולה, לצד מחירים כואבים מאוד שאנו נאלצים לשלם, למען תקומת ישראל. כמו בחנוכייה, גם האור בעם ישראל הולך וגדל נוכח כל כאב. אנחנו רואים בימים אלה כמה חזקה האחדות בעם ואני מקווה שנדע לשמור עליה ולחזק אותה גם בעתיד, לא רק במלחמה. רק יחד אנחנו נמשיך להילחם, נמשיך לחתור לניצחון ולהשבת החטופים, ונבטיח את חיינו כאן. שיבוא שלום עלינו ויהיה שלום בינינו, אמן".
השתתפו בהכנת הידיעה: איריס ליפשיץ-קליגר, מאיר תורג'מן ורוני גרין שאולוב