"מה רבה הייתה השמחה כשנתקבלו הכתבים (על דבר שבתי צבי) אין לספר... יצאו כולם בתופים ובמחולות בבתי הכנסיות ובשמחה, כמו בשמחת בית השואבה, וקראו את האיגרות. אחדים מכרו את בתיהם וכל קניינם בתקווה בכל יום לגאולה. חמי ע"ה, שישב אז בהאמל, עקר דירתו משם ועזב את ביתו ואת כל קניינו ועבר לגור בהילדסהיים. משם שלחנו שתי חביות גדולות עם כל מיני בד, וכל מיני אוכל, כמו קטניות ובשר מיובש ופירות מיובשים וכדומה, כי האיש הטוב הזה חשב כי תכף ניסע מהמבורג לארץ הקדושה..."
(מתוך זיכרונות גליקל מהמלין, תרגם מיידיש: אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ')
הוא חי רק 50 שנה, אבל בפרק הזמן הסוער הזה הספיק להפוך לגדול משיחי השקר שידע העולם היהודי. דמותו של שבתי צבי, שגרמה לאופוריה ברחבי הגולה, ריתקה דורות של חוקרים והוגים. סרט חדש, "פרימו ושבתי", עוסק בדמותו ובוחן את הרלוונטיות שלה לישראל בת זמננו.
כתבות נוספות למנויי +ynet:
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
עלילת הסרט מתמקדת ביוצר קולנוע בשם פרימו (בגילומו של נדב בן נון), שמפיק סרט עלילתי דל-תקציב על שבתי צבי בתל אביב העכשווית. הוא בוחר בטיפוס מפוקפק בשם אלישע שיגלם את משיח השקר הנודע, ויחד עם אשתו שרה נסחף בעבודה על הסרט לחוויה אקסטטית ובלתי צפויה – שמזכירה במידה מסוימת את זו שחוו המאמינים בשבתי צבי אי-אז במאה ה-17.
"הופתעתי עד כמה הסיפור הזה גדול, משמעותי ורחב היקף, וכמה הוא לא קיים לתחושתי בשיח הישראלי", מסביר במאי הסרט, יואב טל (43), את בחירתו לעסוק בנושא: "זה סיפור אפל, מסתורי ומיוחד כל כך. כשהעמקתי בו הצטיירה לי תמונה של העולם היהודי כמו שמעולם לא דמיינתי, כעולם סוער, רב רגשות ומחלוקות. הכול שם עסיסי כל כך".
בעצם יש הקבלה בין יצירת הסרט ב"פרימו ושבתי" לעליית התנועה השבתאית.
"כמו שהסרט מכניס ניצוצות לחייהם של היוצר והשחקנים שנסחפים לתוך היצירה, שבתי צבי בא ברגע שפל של היהדות - אחרי פרעות ת"ח-ת"ט בהובלת בוגדן חמלניצקי שהכו ביהודים. אנשים ישבו על הגג וחיכו שרוח הקודש תיקח אותם לארץ ישראל. כשהשבתאות הופיעה יש תיאורים של אופוריה, יהודים חילקו את הרכוש שלהם ונכנסו לאקסטזה דתית. זה גם נתן תכלית לכל הסבל. לאנשים אחר כך היה קשה להתנער מאותה אקסטזה. בהמשך, הבעל שם טוב ורבי נחמן מברסלב ניסו להחזיר את השמחה לעבודת השם. הם הבינו את הלקח מהתנועה השבתאית ולא הלכו נגד ההלכה, אבל כן לקחו משהו מהתנועה הזו".
שבתי צבי נולד באיזמיר (באימפריה העות'מאנית) ב-1626. התאריך, על פי הידוע לנו, היה ט' באב – מה שהתאים למסורת שלפיה המשיח ייוולד דווקא בתאריך הזה, שבו מציינים היהודים את חורבן בתי המקדש.
בצעירותו התעמק בלימוד הקבלה, שרעיונותיה השפיעו לימים רבות על התנועה השבתאית. החוקר הנודע גרשום שלום טען שיש סימנים לכך שהוא סבל מהפרעה דו-קוטבית (מאניה-דיפרסיה) – וידוע כי הוא חווה רגעי הארה ותחושת התעלות לצד רגעי נפילה לעצבות. בשלב מסוים שבתי צבי הכריז על עצמו כמשיח. הוא נהג לקרוא בשם המפורש של האל בפומבי למרות האיסור ההלכתי על כך, אבל בתחילה לא התייחסו אליו ברצינות.
משתי נשותיו הראשונות הוא הוכרח להתגרש, מפני שלא שכב איתן ונמנע מלגעת בהן. התנהגותו המוזרה – בייחוד מעשים שנתפסו כהתרסה נגד ההלכה, והטענה כי הוא המשיח – הובילה לכך שהוא גורש מאיזמיר. הוא נדד לסלוניקי, ושם "התחתן" עם ספר תורה בטקס נישואים חגיגי שכלל חופה. ממש כך. לבסוף הוא גורש גם משם.
(טריילר לסרט ''פרימו ושבתי'')
ב-1658 הגיע שבתי צבי לקושטא (איסטנבול), שם המשיך במנהגיו החריגים וחגג את שלושת הרגלים – פסח, שבועות וסוכות – בשבוע אחד. מנהגיו אלה, בתוספת הכרזה על ביטול המצוות, הובילו לגירושו. עם הזנב בין הרגליים חזר שבתי צבי לאיזמיר. ב-1662 עלה לירושלים, דרך רודוס וקהיר, ובהמשך פעל בקהיר כשליח מירושלים.
הוא נשא לאישה את שרה, פרוצה מליבורנו שהגיעה ביוזמתו מאיטליה. ב-1665 הגיע לעזה כדי לפגוש את המקובל נתן העזתי (אברהם נתן בן אלישע חיים הלוי אשכנזי, בשמו המלא), על מנת שזה ימצא מרפא לנפשו. במקום לרפא אותו התאמץ נתן העזתי לשכנע את שבתי שהוא המשיח. ככה זה - כל משיח צריך בשלב ראשון בן אדם סמכותי אחד שיאמין בו.
נתן, שטען כי עוד לפני המפגש ביניהם התגלה לו בחלום ששבתי צבי הוא המשיח, בנה את עצמו כנביא המבשר על ביאת המשיח, והפיץ איגרות על כך ברחבי העולם היהודי. המונים התרגשו מהבשורה, כולל רבנים חשובים. בקהילות שונות אפילו נקבעה תפילה לשלום שבתי צבי, "משיח ישראל". החלו לכנות אותו אמיר"ה – ראשי התיבות "אדוננו מורנו ירום הודו". העובדה שהתנועה השבתאית הובילה בתחילת דרכה לחזרה המונית בתשובה עזרה להפחית את ההתנגדות אליה מצד הממסד הרבני, עד שהיא תפחה ויצאה משליטה.
"מאז ועד היום הוצעו הסברים שונים ומשונים להצלחה הגדולה והמהירה של התנועה הזאת", אומר ד"ר אבישי בר-אשר, ראש התוכנית במדעי היהדות בחוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית. "המשיחיות השבתאית הייתה בשיאה תנועה סוחפת מאוד. זו לא הייתה איזו קבוצת שוליים קטנה. לא מדובר בפלג קטן ומוגדר, למשל כמו הפלג המשיחי בחב"ד, שהחברים בו מאמינים שהרבי מלובביץ' הוא המשיח – אלא יש כאן תנועה שפרצה והגיעה פחות או יותר לכל מקום".
כמה מהיהודים באותה תקופה נהו אחריו?
"המון. כמעט אין תפוצות יהודיות שהשבתאות לא הגיעה אליהן. המונים נהו אחריו, למשל בערי טורקיה ויוון, באמסטרדם, בפולין, בהמבורג, במרוקו, באיטליה ואפילו בתימן. תמיד היו גם אנשים שהתנגדו, אבל הסחף היה עצום. התנועה התפשטה במהירות באזורים שונים. זה הגיע לידי כך שבשנות השיא הצטרפו גם אנשים שהתנגדו אליו בהתחלה. אנשים מכרו את רכושם והתחילו לערוך הכנות למסע לארץ ישראל ולגאולה".
"פרימו ושבתי" הוקרן השבוע בבכורה בסינמטק תל אביב, ויוקרן שם שוב מחר (ו', 12:00). לאחר מכן יתקיים בסינמטק פאנל בנושא השבתאות. "כמו הדמות של אלישע שנבחר לגלם אותו, גם שבתי צבי היה דמות שנויה במחלוקת עד שנתן העזתי מצא אותו", מסביר יואב טל את הקווים המקבילים בין העלילה לסיפור ההיסטורי. "אלישע הוא דמות בודדה וחסרת חברים עד שהוא פוגש את הבמאי שמתלהב ממנו – וזו ההקבלה ליחסים בין שבתי לנתן העזתי. שבתי צבי פוגש את נתן כשהוא מבקש ממנו תרופה למחלתו – ונתן משכנע אותו שזו לא מחלת נפש, אלא שההתנהגות שלו היא מסימני המשיחיות".
אריאל קריז'ופולסקי, שמשחק את דמותו של אלישע, מבהיר שהוא לא נכנס בסרט לנעלי שבתי צבי אלא מגלם פרפראזה מודרנית שלו. "בעצם, שיחקתי את אלישע שמשחק את שבתי צבי. מה שניסינו לעשות זו פרפראזה עכשווית, הקבלה לימינו", הוא אומר, "לשער איך בן אדם כמו שבתי צבי היה יכול להתנהג ולהגיב בעולם העכשווי. אני חושב שאנחנו מציגים דמות של אדם שבור, אלים, אבל כזה שמנסה למצוא את עצמו דרך המשימה שהוא מקבל. אלישע הוא לא שחקן, הוא לא יודע לשחק, אבל הוא יודע להיות. הוא נכנס לזה לגמרי, בפנאטיות, כמו ששבתי צבי נכנס בפנאטיות למשימה שלו – להיות משיח".
בתחילת הסרט הוא דמות מנודה.
"ממש. הסצנה הראשונה שלו היא ביזארית לגמרי. בניתי לעצמי ביוגרפיה של האיש הזה בראש, שלא נכנסה לסרט. זה טיפוס שמושך תשומת לב ומסתכלים עליו כל הזמן, אבל הוא לא מעוניין בזה. הוא מנסה להרחיק אנשים, כי הוא חווה מספיק פרידות בחייו בעקבות המזג והאופי המרדני שלו. יש קטע בסרט שבו רואים שהוא גם נרתע ממגע".
דבר מרכזי שמשותף לשניהם הוא הניסיון למתוח את הגבולות.
"גם כשאלישע בתוך התפקיד, הוא בוחן את הגבולות של הסובבים – בהקבלה לשבתי צבי, שבחן את המאמינים בו: 'אתה חושב שאני משיח? ואם אפר את המצוות, עדיין תחשוב ככה?'".
אחד הרעיונות המהפכניים של התנועה השבתאית היה רעיון התרת האיסורים. לאורך הסרט, אלישע/שבתי משמיע את הברכה "ברוך אתה ה', מתיר איסורים" (פרפראזה על "ברוך מתיר אסורים", מתוך ברכות השחר בתפילת שחרית – ש"מ). שבתי צבי וחסידיו אכן נהגו להשתמש בברכה בנוסח דומה.
לפי האמונה השבתאית, המצוות שליוו את העם היהודי סיימו את תפקידן ההיסטורי בימות המשיח. בהרחבה קיצונית של האמונה הקבלית, טענה השבתאות שכדי לתקן את העולם יש לקיים "עבירות לשמה". חטא לשם החטא. בתיאולוגיה השבתאית, שעל פיתוחה עמל נתן העזתי, החטאים היו דרכו של שבתי צבי להתקרב לעוברי עבירה, כדי לעצור אותם ולהביא לתיקון.
"שבתי צבי היה בראש ובראשונה מקובל, הוא פעל בתוך המסורת הקבלית ומתוכה. זו הייתה התיאולוגיה שלו וזו הייתה גם הפרקטיקה שבה הוא דגל, והוא הוסיף עליה ושכלל אותה", מנתח ד"ר בר-אשר. "לדוגמה, החיבור בין זכר לנקבה כדבר אלוהי וקוסמי הוא כידוע יסוד חזק בקבלה, כמו גם האמונה שכל מעשה מיני אנושי משפיע על המערכת האלוהית. זו דוגמה לדבר קריטי ביותר להבנת המהלכים האלה".
גם בתקופת השיא של השבתאות ושל האופוריה המשיחית סביבה היו כיסי התנגדות. למשל, רבי יעקב שׂשׂפּורטשׂ מהמבורג. "ששפורטש הוא דוגמה לאדם שניהל מלחמת חורמה בשבתי צבי וגם דאג לתעד אותה, בזמן אמת וגם מפרספקטיבה", אומר בר-אשר, "אבל חשוב להבין שאפילו אנשים כמוהו ידעו לשבח את הצדדים החיוביים שהם זיהו בפעילות השבתאית, כמו למשל תנועת התשובה ההמונית שהיא הובילה. הרבה אנשים חזרו בתשובה ובתי הכנסת התמלאו, וזו נראתה תופעה חיובית גם למי שהמשיכו להתנגד לדמותו של שבתי צבי כמשיח".
דמותו של במאי הסרט ב"פרימו ושבתי" נקראת על שם שמואל פרימו, שהיה סופרו האישי של שבתי צבי. לדברי בר-אשר, "פרימו היה 'סופרו של משיח'. הוא העלה על הכתב את מה ששבתי צבי אמר והפיץ את המסרים שלו ברבים. הוא היה מהאנשים הקרובים ביותר לשבתי צבי - מזכיר אישי וגם מעין תועמלן, כמו שהיינו קוראים לו היום. גם אחרי ששבתי צבי התאסלם הוא נותר נאמן לו, ובמשך שנים רבות פעל כמין מנהיג מסתתר של השבתאים באדריאנופול שבטורקיה, אף שבעבר היו כאלה שניסו לתאר אותו כמי שעזב לגמרי את הדרך השבתאית".
6 צפייה בגלריה
''כשהעמקתי בסיפור הצטיירה לי תמונה של העולם היהודי כמו שמעולם לא דמיינתי''. הבמאי יואב טל
(באדיבות המצולם)
בסרט החדש ניתן מקום נרחב לדמותה של שרה, אשתו השלישית והמרכזית של שבתי צבי, שהייתה כאמור זונה – עובדה שגם המאמינים השבתאים לא הכחישו.
"זה מזכיר, ולא במקרה כמובן, את הסיפור המקראי על הושע, שהאל מצווה עליו לשאת אישה זונה ולהוליד ממנה ילדים. הרעיון הוא שהמשיח יתחיל, באמצעות המעשים שלו, להפוך את הסדר הקיים", מציין בר-אשר. הוא מתכוון לנאמר בספר הושע (פרק א', פסוק ב'): "וַיֹּאמֶר ה' אֶל הוֹשֵׁעַ לֵךְ קַח לְךָ אֵשֶׁת זְנוּנִים וְיַלְדֵי זְנוּנִים כִּי זָנֹה תִזְנֶה הָאָרֶץ מֵאַחֲרֵי ה'". "אם עד בוא המשיח העולם מתנהל לפי סדר מסוים, לפי המשיחיות השבתאית עם בוא המשיח יבוא היפוך הסדרים, וכל מיני דברים שהיו אסורים יהפכו למותרים", הוא מסביר.
לא הרבה ידוע על אותה שרה. "בכל הסיפור הזה יש הרבה מרחב לתמרון, הוא בעל אופי אגדתי מטבעו", אומר הבמאי. "גם היחס כלפי המיניות מלווה את הדיון על השבתאות. היו מצד אחד טענות שאשתו זונה, ומצד שני טענות שהוא בכלל היה א-מיני. זה מרחב מעניין מאוד.
"קראתי גם לדמות שמשחקת אותה בשם שרה (בגילומה של לנה אטינגר – ש"מ), שלא כמו דמויות אחרות בסרט. הדמות שלה אפשרה לי חיבור להקבלות לחיים היום, ליצירה, לחיפוש אחר ריגושים ולניסיון לשבור את השגרה. גם בתנועה השבתאית זה היה. יש ביצירת סרט רצון לשבור את השגרה: הגיבור מצלם את הסרט בתוך הבית שלו ומנסה לפרוע את חייו דרך זה, להכניס לחייו הבורגניים משהו שלא קיים בהם בשגרה".
דרך האישה רצית להראות מה משך את המאמינים בדמותו של שבתי צבי?
"כן. זה לאו דווקא בהיבט המיני, אלא מבחינת המימוש. הקבלה מלאה במיניות ובדימויים מיניים, והתחושה היא שהשבתאות ביקשה לממש רעיונות קבליים בצורה ממשית וגופנית. זה גרם גם לציונות, לפחות בתחילתה, להתעניין ולאהוד את התנועה השבתאית. ראו בשבתאות תנועה שקוראת לקום ולעשות, אבל היא נתפסה כתנועה שכשלה בסופו של דבר. ימי משיח לפי השבתאות הם ימים שבהם ההלכה מסיימת את תפקידה. זה רעיון שאפשר להריח אותו בציונות, ברצון להקים יהודי חדש שלא שומר מצוות ומגן על עצמו. אני חושב שקיימת פה תהודה של רעיונות שבתאיים".
6 צפייה בגלריה
דיוקן של נתן העזתי. עדכן את התפיסה המשיחית בהתאם להתפתחויות, גם אחרי ששבתי צבי התאסלם
(מתוך ספרו של תומאס קונן, אמסטרדאם, 1669)
כשמדובר בפרטים היסטוריים על אודות שבתי צבי ונשותיו, כולל הטענה שהוא סירב להתייחד עם שתי נשותיו הראשונות, ממליץ בר-אשר להיות זהירים. לקבוצות שונות, לדבריו, היו אינטרסים שונים ומנוגדים באשר לאופן הצגתו – בקרב מאמיניו ובקרב מתנגדיו.
"ההתנהגות המינית של שבתי צבי הייתה חוליה קריטית אחת בהעברת הסיפורים בנוגע אליו. כדאי לזכור שחוץ ממאמינים רבים בימיו, היו כל מיני קבוצות ויחידים שהמשיכו את שבתי צבי. לחלק מהקבוצות היה אינטרס לצייר אותו לפי קו מסוים, ולעומת זאת היו גם קבוצות שמרניות יותר שהתאמצו להבליט דווקא את הצד הסגפני שלו. הביוגרפיה של שבתי צבי מעוטרת בניסיונות לצייר אותו כדמות מופת, ובאופן טבעי קשה לדעת איפה נגמר הדמיון ומתחילה המציאות ההיסטורית. כמובן, גם לאלה שהתנגדו לשבתאות היה אינטרס להציג אותו בצורה מסוימת".
ב-1666 הלשין אדם בשם נחמיה הכהן על שבתי צבי לשלטונות, שחששו מכל אפשרות של מרד, והוא הוכרז כמורד במלכות. בעקבות ההלשנה הוא נאסר, והסולטאן העות'מאני הכריח אותו לבחור בין שתי אפשרויות: להיהרג או להתאסלם. הוא בחר להתאסלם, והשם החדש שניתן לו היה עזיז מוחמד אפנדי.
רוב המאמינים בשבתי צבי הוכו בהלם ונטשו את האמונה בו בעקבות ההתאסלמות. מיעוט התאסלם בעקבותיו, והיו בעולם היהודי קבוצות שהמשיכו בסתר להאמין בשבתאות.
"נתן העזתי – שאומנם התנגד במקור להתאסלמות – לא נטש אותו לבסוף, ולמעשה טרח רבות כדי לעדכן את התפיסה המשיחית שלו לאחר ההמרה. נתן, וגם אחרים שהמשיכו לדבוק בשבתי צבי, התאמצו להציג כל מיני טעמים נסתרים לכך שהוא התאסלם, והמשיכו לראות בהתאסלמות חלק מהמהלך המשיחי שלו", מספר בר-אשר. "גם אחרי ששבתי צבי מת ב-1676 היה צורך לעדכן את התיאולוגיה המשיחית בכיוון אחר, ובקרב הממשיכים שלו התפתחו כל מיני שיטות מסקרנות. בין השאר התפתחה הטענה שהוא רק 'התעלם', כלומר נעלם – ועתיד לשוב ולהתגלות. כיוון רווח אחר היה ששבתי צבי היה רק המשיח הראשון, משיח בן יוסף, שבישר את בואו של המשיח האחרון שיביא את הגאולה השלמה – משיח בן דוד".
6 צפייה בגלריה
אנשים מכרו את רכושם וכבר החלו בהכנות למסע לארץ ישראל, לקראת הגאולה. הר הבית
(צילום: AP)
בר-אשר אף מוסיף כי "היה לשבתי בן מאשתו השלישית שרה, ישמעאל צבי, שכמה מממשיכי אביו תלו בו לא מעט תקוות. לא ברור לאן הוא נעלם, מתי מת ומה בדיוק קרה לו".
ההשפעה של התנועה השבתאית המשיכה להדהד גם שנים רבות אחרי מותו. במאה ה-18 קם משיח השקר יעקב פרנק, והתנועה הפרנקיסטית שקמה סביבו דמתה מבחינות רבות לתנועה השבתאית. מאמיני התנועה קיימו עבירות על חוקי הדת כחלק מהפולחן הדתי המשיחי שלהם. בטורקיה פועלת עד היום כת שבתאית בשם דוֹנְמֶה, וראשוני חבריה היו חסידי שבתי צבי שהתאסלמו.
טל, העומד מאחורי הסרט החדש, דווקא מוקסם מהבחירה של שבתי צבי להתאסלם. "אני רואה בבגידה את רגע השיא בתנועה השבתאית. הרגע שבו שבתי צבי בוחר לא להיהרג כמו שמצופה מהמשיח, לא למות על קידוש השם, ולבגוד ברעיון המשיחי. זה רגע מרהיב, והוא הופך אותו למשיח יהודי מאוד בעיניי, בניגוד לישו שעלה על הצלב. בעיניי זה מהלך מרגש ויפה מבחינה פואטית".
רבים בעם היהודי הרגישו נבגדים.
"רוב העם הרגיש ככה, ועד היום הוא נחשב נוכל ושקרן. אבל זה רגע חשוב, ואילולא הייתה הבגידה הזו, הייתה שפיכות דמים המונית. אני לא מאמין שבית המקדש היה יורד מהשמיים אם הוא היה בוחר אחרת. יש עד היום מחשבה שאם שבתי צבי היה בוחר למות, הייתה נוצרת דת חדשה, שבתאית".
