מחדל החלפת העובר בבית החולים אסותא עדיין נמצא בבדיקה, והאירוע החריג כבר מעורר שאלות קשות – הן מבחינה חוקית ואתית, והן מבחינת יחסה של ההלכה היהודית: למי שייך התינוק, אם ייוולד כמתוכנן? מי נחשבת לאימו של הילד במקרה כזה - והאם לפנינו "משפט שלמה" מודרני?
על השאלה האחרונה, אגב, עונה הרב יובל שרלו, ראש מרכז האתיקה בארגון "צהר", בחיוב: "בהערה מקדימה, אנחנו צריכים להיזהר נורא לא לדחוף את האף שלנו לטרגדיה אנושית קשה מאוד", הוא מסייג, בריאיון לשרון כידון וישי שנרב ב-ynet radio. "אנחנו אומרים 'האישה הזאת', 'הזוג הזה' – אבל מאחוריהם מסתובבים בני אדם, והם עוברים כנראה את החוויה הכי מטלטלת שיכולה להיות. לכן, גם כשאנחנו דנים ברמה העקרונית, אנחנו צריכים לקחת שני צעדים אחורה ולהסתכל על הנושא מבחוץ".
כזכור, בשבוע שעבר נודע כי בבדיקה גנטית שנעשתה לאישה בהיריון שעברה החזרת עוברים, בבית החולים אסותא ראשון לציון, התגלה כי היא נושאת עובר שלא תואם גנטית לה ולבן זוגה. נכון לעכשיו, האם הביולוגית עדיין לא אותרה בוודאות. בעקבות הפרשה, הורה משרד הבריאות לבית החולים שלא לקבל מטופלות חדשות למחלקת ה-IVF (הפריה חוץ-גופית).
2 צפייה בגלריה
בית החולים אסותא ראשון לציון. "מבחינה ביולוגית זו פונדקאות כפויה"
(צילום: קובי קואנקס)
"בעצם, מבחינה ביולוגית זו פונדקאות כפויה", ניתח הרב שרלו. "כלומר, בסופו של דבר זה תהליך ממש מקביל לפונדקאות – אבל זה נעשה כמובן ללא הסכמה. הייתי חבר ועדת הפונדקאות במשך 10 שנים, אני מכיר את הנושא היטב, והשאלה הגדולה היא למה אנחנו לא יכולים להכיל את עקרונות הפונדקאות על העניין הזה.
"גם תרומת ביצית היא בדיוק אותו תהליך ביולוגי, כאשר דווקא האישה בהיריון ובן זוגה מבקשים את הילד לעצמם – ואילו בפונדקאות, באותו תהליך ביולוגי, הילד ניתן להורים המיועדים. כלומר, ההחלטה כאן היא בסופו של דבר החלטה של בני הזוג – האם לראות בתהליך הזה תרומת ביצית לאישה או לאם ההרה, או לראות בזה תהליך של פונדקאות. במקרה שלנו אין הסכמה, כנראה".
"מה נגיד בעתיד, שהאמא היא האינקובטור?"
מבחינה הלכתית, אין תשובה חד-משמעית לסוגיה. "הבעיה המרכזית היא שתרבות המחלוקת בהלכה יצרה מצב שגדולי ישראל באמת חלוקים בשאלה הזאת", מסביר הרב שרלו. "אפשר להגיד שרובם טוענים שמבחינה הלכתית הילד הוא של האם ההרה – אבל יש מיעוט גדול, ואני חלק ממנו, שסובר להפך: שהילד הוא של ההורים הביולוגים".
2 צפייה בגלריה
"הלוואי שזה ייפתר בהסכמה, בגישור, ולא בהכרעה". עובר ברחם, בדיקת אולטרסאונד
(צילום אילוסטרציה: Shutterstock)
הרב שרלו מסביר כי עמדתו נובעת משתי סיבות: "האחת, גנטיקה. כמובן, אלו העובדות. השנייה – בואו נחשוב 20-10 שנים קדימה. יום אחד יהיה אינקובטור שיוכל לעשות את כל הליך ההיריון. זה יהיה, אם לא בעשור הזה, אז בעשור הבא. מה אנחנו נגיד? שהאמא זה האינקובטור?"
הרב יובל שרלוהיו מקרים – נניח, בין שתי נשים לסביות – שבהם בית המשפט העדיף את היולדת על פני בעלת המטען הגנטי.
"כן, זה נכון, אבל בית המשפט פסק לאור בחינת טיב ההסכם בין הנשים, ולא לאור השאלה העקרונית ההלכתית-ביולוגית. זה ההבדל הגדול בין עמדת נקודת המוצא של ההלכה לנקודת המוצא של המשפט. ניקח לדוגמה תהליך הרבה יותר פשוט של אימוץ – המשפט מכיר באימוץ והופך את הילד באופן מוחלט לבן של שני ההורים המאמצים. ההלכה עדיין רואה את הילד כבן של ההורים הביולוגיים".
אז מה יקרה אחרי שייוולד הילד? בסופו של דבר, זה יגיע להסכמה בין שתי המשפחות?
"הלוואי. אבל שוב, אנחנו נכנסים פה למקום שהוא לא שלנו. הלוואי שזה ייפתר בהסכמה, בגישור, ולא בהכרעה, או כפי שאמרתם, ב'משפט שלמה' חלילה. זה תמיד טוב יותר. אבל ספק שזה יקרה. יש לי פנייה אל מכוני ההפריה: הסיפור הזה מחייב אתכם לעצור ולשאול את עצמכם האם עשיתם הכול כדי שדבר כזה לא יקרה. זו טרגדיה עצומה שאסור שתקרה שוב".
