שליח חב"ד לדובאי – זה היה תפקידו של הרב צבי קוגן שנרצח בפיגוע טרור באיחוד האמירויות הערביות, או אם לדייק – שליח הרבי. את התפקיד הוא מילא כחלק ממערך של למעלה מ-6,000 שליחים (או: שלוחים) הפועלים בכל מקום שבו יש ליהודים דריסת רגל, גם במדינות שאין לישראל קשר דיפלומטי איתן. בכל אסון טבע, פיגוע טרור או מגפה, בולטים בעשייתם שליחי חב"ד, מערך מאורגן שמטרתו היא סיוע לכל יהודי, עם כלי רכב, חדרי אוכל, בתי כנסת ניידים וכמובן הצעה לכל יהודי להניח תפילין, לכל יהודייה להדליק נר שבת ולכולם לתת צדקה ולהתארח בסעודות שבת וחג, לשמוע דברי תורה ועוד.
הרב צבי קוגן בסופרמרקט הכשר באיחוד האמירויות
(צילום: דודי קפלר)
החסידויות לאורך ההיסטוריה, כמו גם היום, היו מסגרות שונות מאוד באופיין מזו של חב"ד. בכל חסידות הייתה קהילה מסוגרת השומרת היטב על גבולותיה ומתרכזת סביב הרבי או משכנה של החסידות. בניגוד לכך, חב"ד דווקא שולחת כמה שיותר "שליחים" לקצוות העולם כדי ליצור קשר עם עוד ועוד יהודים.
חב"ד (ראשי התיבות: חוכמה, בינה, דעת) הייתה גם היא חסידות הבנויה סביב מוסדות מגובשים, עד לימי השואה. מי שחולל את השינוי הוא האדמו"ר הריי"ץ – רבי יוסף יצחק שניאורסון (חמיו של האדמו"ר האחרון הרבי מלובביץ'), שבמהלך השואה באירופה הגיע לארצות הברית, ובנאום שנשא בפני חסידיו קבע את מטרות תנועת חב"ד החדשות: "שום פורענויות חדשות אינן צריכות לאבן את ליבות ישראל. שום הסתערות של נחשולי אנטישמיות וגזרות רעות אינה צריכה להפיל את האדם מישראל לתוך ייאוש. יתחילו היהודים לקבל איש את רעהו בברכה המשמחת 'לאלתר לגאולה' וכמה שלא תצר השעה האחרונה יזכרו כל יהודי שלא עם ישראל הוא שגוסס אלא זו התבל שכורעת ללדת תאומים, הולכים ונולדים עם ישראל חדש וארץ ישראל חדשה". כך הוא בקש לעודד את חסידיו להקים מחדש תשתית רוחנית לעם היהודי.
שילה פריד על בתי חב"ד בעקבות רצח הרב באבו דאבי
שליחי חב"ד החלו לצאת למדינות מרוחקות ולייסד שם בתי חב"ד שהיו מקור ללימוד יהדות, קירבו יהודים רבים לזהות ששמרה עליהם כיהודים, למצוות ולידע תורני. מפעל השליחות העולמי התפתח והתעצם בהובלת הרבי מלובביץ', רבי מנחם מנדל שניאורסון – האדמו"ר האחרון של החסידות.
שליח חב"ד מקבל מרבו מקום שבו הוא הפועל, ונותר שם על פי הרבי עד ביאת המשיח או עד 120 – כך שבניגוד לשגרירויות וקונסוליות מדובר באנשים שקבעו את מושבם במקום שליחותם באופן קבוע, ולא לכהונה בת שנים ספורות, והם משתלבים בנוף ובאוכלוסייה המקומית. על כן מעבר למענה הרוחני וקירוב הלבבות לתורה וליהדות, כשיש צורך בחילוץ או בסיוע – לא פעם שליחי חב"ד הם אלה שיודעים לתת את המענה הראשוני, תוך יצירת קשר עם הגורמים המקומיים.
ריאיון עם ארי כץ, חברו של צבי קוגן
(צילום: ירון ברנר)
כך לדוגמה היה במתקפה האנטישמית באמסטרדם לפני כשבועיים, כאשר עשרות יהודים וישראלים חשו בסכנה. הרב עקיבא קמיסר ואשתו טייבי, שליחי הרבי לאמסטרדם, פתחו חמ"ל בתוך זמן קצר והקימו מערך הסעות. הם ריכזו אנשים באזורים בטוחים, ובעזרת מתנדבים מקהילת הישראלים של אמסטרדם ומהקהילה היהודית, שינעו אותם בבטחה ממקום למקום.
גם מאז תחילת המלחמה באוקראינה, בתי חב"ד היו אלו שאספו את היהודים למקומות מוגנים ושם דאגו להם לאוכל, לתרופות ולביגוד בתקופה שבה שהו מחוץ לבתיהם.
