בניגוד אולי לקהילות יהודיות אחרות, שהיו דומיננטיות מאוד ונעלמו עם השנים – נדמה שהקהילה בבלגרד, סרביה, תמיד הייתה על סף הכחדה, אבל אף על פי כן נוע תנוע. הקהילה הצליחה לשרוד את השואה, את המלחמה ביוגוסלביה ואת התהפוכות באזור – וגם כיום חיים בסרביה כ-3,000 יהודים, מרביתם בבירה, בלגרד.
בעיר פועל רק בית כנסת אחד, "סוכת שלום", והוא בין היחידים ששרד בסרביה אחרי השואה. לדברי הרב הראשי של המדינה, יצחק אסיאל, הקהל מעורב מאשכנזים וספרדים – והתפילה היא בנוסח ספרדי מקורי, של מגורשי ספרד שהתיישבו בבלקן. בתפילות יש אפילו שירים בלדינו, אף שכמעט אף אחד מהמתפללים לא דובר באמת את השפה.
במבט לאחור ניתן למצוא עדויות לחיים יהודיים בבלגרד כבר במאה ה-14. על פי תחקיר שערכה הדסה קליימן, שפורסם באתר "זכור", במאה ה-17 העיר הפכה למרכז תורני ופעלו בה מוסדות צדקה יהודיים ובתי תפילה. לאורך השנים עברו תהפוכות רבות על האזור, מלחמות מקומיות ושלטונות מתחלפים, אך הקהילה הצליחה לשרוד, למרות גזרות משתנות ותנאי מחיה לא פשוטים.
קליימן גילתה כי במלחמת העולם הראשונה השתתפו יהודי בלגרד במאמץ המלחמתי הסרבי, והרבנים עודדו את הפטריוטיות ללאום הסרבי. אחת מתוצאות המלחמה הייתה הקמת יוגוסלביה, והקהילה היהודית של המדינה המאוחדת מנתה אז כ-70 אלף יהודים.
לשרוד את השואה
שנות ה-40 של המאה הקודמת סימנו תום עידן ביהדות הבלקן. מאמרים אנטישמיים, חוקים אנטי-יהודיים ובעיקר הפלישה של הנאצים לסרביה הביאו לחורבנה של הקהילה. על פי העדויות, בתחילת 1941 היו בבלגרד כ-12 אלף יהודים, אך לאחר המלחמה נותרו רק 600. לאחר השחרור מהנאצים, הקהילה הצליחה להשתקם באיטיות, אך חלק מחבריה עלו לישראל או היגרו למדינות אחרות.
לדברי הרב אסיאל, אחרי השואה פעלה הקהילה לחידוש הנוכחות היהודית ולשיקום של המוסדות במקום, אך הטלטלות באזור המשיכו להשפיע ישירות על היהודים, ובשנת 1992 שוב נפגעה הקהילה הקטנה – הפעם כתוצאה מהמלחמה ביוגוסלביה, שלמעשה פירקה את האזור למדינות שונות.
"בכל פעם שמצאנו יציבות כלשהי, התרחשו אירועים שגרמו לבריחת אנשים ולפיזור הקהילה", מספר הרב. "חלק מהחברים נסעו במהלך המלחמה למדינות אחרות, אחרים עלו לישראל – ורק אחרי המלחמה וביסוסה של סרביה, חזרנו שוב לפעילות יהודית בבלגרד".
קהילת בלגרד: פעילה מאז המאה ה-14 | ראשית המאה ה-20: כ-70 אלף יהודים | רק כ-5% מיהודי בלגרד שרדו את השואה | כיום: כ-2,100 יהודים, חלקם רק רשומים אך לא מתגוררים במקום | בית כנסת אחד וכ-500 חברים בקהילה
נשיא הקהילה, אהרון פוקס, אומר ל-ynet כי להערכתו ישנם 2,100 יהודים בבלגרד, אך לא כולם גרים בקביעות בעיר, וחלקם רק רשומים ולא משתתפים בפעילות השוטפת. לדבריו, "עיקר הפעילות שלנו היא מסורתית-תרבותית, במטרה לשמר את המורשת של הקהילה שפעלה לפני השואה".
עד כמה אתם בקשר עם קהילות יהודיות אחרות בבלקן?
"רוב הקהילות קשורות אחת לשנייה, ויש קשרים חברותיים ביניהן. לרובנו יש גם קרובי משפחה בישראל, ומספר ארגונים פועלים לחיזוק הקשר בינינו לבין ארגונים ומוסדות בישראל".
תוכנית הטלוויזיה שהפכה את הרב לסלב
הרב אסיאל מספר כי רק כ-500 יהודים פעילים באופן שוטף בפעילות הקהילה. "הפעילות תלויה בלוח השנה היהודי", הוא מפרט. "סביב החגים רואים יותר התעניינות ויוזמות, למרות שאנחנו פעילים כל השנה, ומקיימים תפילות סדירות, שיעורים ופעילויות צדקה וחינוך באופן שוטף".
הוא עצמו הפך לדמות מוכרת בכל סרביה, לאחר שהשתתף לאורך שנים בתוכנית טלוויזיה פופולרית שהפגישה אותו עם המופתי של סרביה וכומר נוצרי בכיר, למעין דיון פסגה של מנהיגי הדתות במדינה. התוכנית השבועית עסקה בסוגיות של דת ופוליטיקה, והנגשה של הגישות השונות בדת לקהל הרחב. "אני חושב שהתוכנית שימשה במה נהדרת להצגת המורשת הרוחנית וערכי היהדות, גם לקהל לא יהודי", הרב אומר.
בשנים האחרונות בית הכנסת חודש ושופץ, והוקם מטבח כשר ואולם אירועים במקום. הרב אסיאל אומר כי המטבח והאולם משמשים לקיום אירועים לקהילה ופעילות חגים, כמו למשל ליל הסדר, שבו השתתפו כ-80 איש.
"לפני הקורונה עשינו הרבה אירועים, אבל הסגרים והמגפה באמת השאירו רבים בבית, ועשינו שיעורים בזום", אומר הרב. "מאז חזרנו לפעילות שוטפת פיזית יותר, וליל הסדר היה השיא. לגבי המטבח הכשר, אנחנו מביאים מוצרים יבשים ממקומות אחרים, וחלק גם מיוצרים אצלנו עם כשרויות שונות. את הבשר אני שוחט בעצמי עבור הקהילה".
"פתאום מגיעים לפה ישראלים"
יש לציין כי בבלגרד פועל בשנים האחרונות גם בית חב"ד המשרת בעיקר את הישראלים שעובדים במקום או שמבקרים במדינה. "לי יש עבודה וגם להם יש עבודה, ברוך ה'", מחייך הרב אסיאל.
5 צפייה בגלריה
"קשה להתנבא מה יהיה פה בדיוק בעוד 20 שנה". תפילה בבית הכנסת
(צילום: אתר בית הכנסת בבלגרד, באדיבות הרב אסיאל)
הוא מתמקד גם בתרגום ובכתיבה של ספרות יהודית בסרבית. "אני עוסק רבות בסוגיות של מוסר יהודי, ומתמודד עם נושאים שונים. המטרה היא לייצר מעין ארון ספרים יהודי בשפה הסרבית, כדי שיהיה קל יותר לקהילה היהודית לקרוא על הסוגיות, ולחזק את המורשת המקומית".
הרב מתעקש לשמור על אופטימיות: "אם נסתכל במבט רחב על כל מה שעבר על הבלקן ועל יהדות בלגרד בפרט, רבים חשבו שהקהילה הזו היא כבר היסטוריה", הוא אומר. "היא עברה אתגרים רבים, שלטונות טובים יותר או פחות – ובעיקר הרבה מלחמות ותהפוכות. כל פעם חושבים שהקהילה עומדת להיכחד, אבל בסוף היא שורדת. זה כנראה הכוח שלה, ומה שנותן לה את האנרגיה להמשיך.
"גם עכשיו, כשמרבית הקהילה כבר מבוגרת והצעירים נוסעים לישראל או למקומות אחרים, נראה שהעתיד שלה לא ברור, אבל פתאום מגיעים לפה ישראלים שעושים עסקים, או יהודים שמהגרים ממקומות אחרים, והיא שוב מקבלת חיים חדשים. קשה להתנבא מה יהיה פה בדיוק בעוד 20 שנה, אבל התחושה שלי היא שהקהילה תמשיך להתקיים בדרך זו או אחרת".
פורסם לראשונה: 05:35, 15.04.22
