השנה יציין העולם 80 שנה לשחרור מחנות ההשמדה של המפלצת הנאצית. זה היה סיום הפרק האפל בהיסטוריה האנושית, רגע של תקווה שבו העולם הבטיח לעצמו ולעתידו שזוועות כאלה לעולם לא יחזרו. ההבטחה הזו לא קוימה.
הקמת האומות המאוחדות ומסמך זכויות האדם שהתקבל בעצרת ייצגו מחויבות לעתיד טוב יותר. עם זאת, מבט על המציאות בזמן שחלף מאז חושף מציאות עגומה. בכל עשור בוצעו פשעי מלחמה קשים, טיהורים אתניים ואף רצח עם, בכל רחבי העולם. כל אלה הם עדות לכישלון גלובלי לשמר את ההבטחות שניתנו לאחר המלחמה.
במהלך מקרי רצח העם ברואנדה ובדרפור והטיהור האתני במדינות הבלקן, העולם ברובו שתק. השימוש של משטר אסד בנשק כימי בסוריה נגד אזרחיו היה פשע מלחמה שהפגין זלזול מוחלט בנורמות הבינלאומיות, ובכל זאת התגובות הגלובליות היו זניחות. המשטר המדכא באיראן ממשיך לדכא את אזרחיו, במיוחד נשים, בעוד רבות מהמדינות מתמקדות לכל היותר בניסיונות ריסון, ולעיתים אף מסתפקות בהצהרות ריקות מתוכן. אפילו בעימותים עכשוויים, כמו המלחמה של ישראל נגד חמאס, ההבחנה המוסרית אבדה בתוך נרטיבים פוליטיים, כאשר מוסדות בינלאומיים כמו בית הדין הבינלאומי לצדק (ICJ) פועל נגד ישראל על כך שהיא מגינה על עצמה מפני טרור.
באופן מדאיג, זיכרון השואה עצמו הפך לכלי משחק פוליטי. השימוש של רוסיה במונח "דה-נאציפיקציה" להצדקת פלישתה לאוקראינה מוזיל את זיכרון השואה ומפחית את המאבק נגד גילויים אמיתיים של נאציזם ואנטישמיות. מניפולציה צינית כזו של ההיסטוריה לא רק פוגעת בזכרם של הקורבנות, אלא גם מחלישה את המאמצים העולמיים להתמודדות עם שנאה ודעות קדומות.
הזמן החולף בעצמו הוא אחת הבעיות. ככל שמתרחקים מאירועים טראומטיים וקשים, הרושם שהם מותירים מתעמעם, הלקחים נשכחים, המסרים מתעוותים. סקר שערכה ועידת התביעות בשנת 2020 בארצות הברית מצא כי 63% מהתלמידים במדינה כלל לא יודעים שבשואה נרצחו שישה מיליון יהודים. הבורות ופערי המידע האלו הם כר פורה לתיאוריות קונספירציה שונות ולהכחשת שואה בוטה. רק בספטמבר האחרון אירח טאקר קרלסון, אחד המנחים הבולטים בימין האמריקני, את דריל קופר, אחד ממכחישי השואה הבולטים בעולם כיום. הריאיון בתוכנית הרשת של קרלסון ומסריו המעוותים נצפו בידי מיליונים ועדיין זמינים באופן חופשי ברשת.
הפגנה פרו-פלסטינית מול מצעד החיים בפולין
(צילום: איריס ליפשיץ-קליגר)
טבח שבעה באוקטובר שימש כמשרוקית כלבים שהוציאה את כל האנטישמים מחוריהם. סקר של התנועה למאבק באנטישמיות, Combat Antisemitism Movement, מצא ש-3.5 מיליון יהודים אמריקנים נתקלו באנטישמיות מאז 7 באוקטובר 2023, ו-61% מהם דיווחו על ירידה בתחושת הביטחון האישי שלהם. הליגה נגד השמצה תיעדה למעלה מ-10,000 אירועים אנטישמיים בארה"ב בתקופה של שנה אחת מאז מתקפת 7 באוקטובר – עלייה של יותר מ-200% לעומת השנה הקודמת. מדובר במספר הגבוה ביותר שתועד מאז שהליגה החלה במעקב ב-1979.
הנתונים מזעזעים לא רק בארה"ב: לפי דוח ה-J SOK, גוף שהוקם על ידי משרד התפוצות הישראלי, בקנדה נרשם זינוק של 670% באירועים האנטישמיים לעומת השנה הקודמת. אף שהיהודים מהווים רק 1.4% מהאוכלוסייה בקנדה, הם מהווים 70% מקורבנות פשעי שנאה על רקע דת. בבריטניה תיעדה קרן CST היהודית 5,583 אירועים אנטישמיים בין 7 באוקטובר 2023 ל-30 בספטמבר 2024, פי שלושה מהתקופה המקבילה בשנה הקודמת, בה נרשמו 1,830 אירועים בלבד.
האנטישמיות כבר לא מתחבאת בשוליים, היא פורצת ומקובלת אפילו בקמפוסים המובילים, שאמורים להיות מגדלור של ערכים ואהבת אדם. כדי להתמודד עם גל האנטישמיות הזה, על המנהיגים והחברות בעולם החופשי לעשות חשבון נפש ולערוך בחינה מעמיקה של עצימת העיניים נוכח הזוועות המתרחשות גם היום, כמו הדה-הומניזציה שעוברות נשים באפגניסטן, הדיכוי האכזרי בסוריה או הפגיעה בזכויות אדם באיראן. דרושה מחויבות מחודשת, כנה ואמיתית להילחם בשנאה המסוכנת כל כך.

מנהיגי העולם, שיתכנסו לציין 80 שנה לשחרור מחנה אושוויץ בטקסים במוזיאון אושוויץ ובאו"ם, חייבים להצהיר כלפי עם ועולם ולהתחייב לתיקון באמצעות חינוך שיזכיר לאנשים, בעיקר לדור הצעיר, לאילו תהומות השנאה והגזענות עלולות להגיע. זו המשימה שלקחנו על עצמנו במצעד החיים, ובכל שנה אנחנו מביאים אלפי צעירים מכל העולם, יהודים ושאינם יהודים, לראות בעיניהם את המקומות שבהם התרחשו הזוועות ולשמוע על כך משורדי השואה.
הממשלות ברחבי העולם המערבי חייבות להירתם ולהנחיל את זכר השואה לדור הצעיר, לא כמס שפתיים, אלא כתזכורת כואבת ותמרור אזהרה מפני גזענות, שנאה ואנטישמיות. היום, 80 שנה אחרי השואה, מצב היהודים הוא החמור ביותר מאז התקופה החשוכה ההיא. אפשר לעצור את הרכבת הזו, אף על פי שכרגע היא דוהרת לתהום – ובמהירות.
- ד"ר שמואל רוזנמן הוא יו"ר מצעד החיים העולמי