ב-2022 נבחר מחדש פנחס גולדשמידט לרב הראשי של מוסקבה. אולם גולדשמידט, שמאז 2011 מכהן גם כנשיא ועידת רבני אירופה, ארגון המאגד תחתיו 700 קהילות, נאלץ תוך פחות משנה לסיים את המסע. זה היה מסע מוסקבאי בן יותר משלושה עשורים, שהחל בברית-המועצות הקורצת למערב של גורבצ'וב, והסתיים תחת רוסיה הדיקטטורית של פוטין.
לא רוצה לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
כתבות נוספות רק למנויים:
הגירושין היו כפויים. הרב גולדשמידט, כמו ראשי דת אחרים ברוסיה, התבקש על ידי המשטר להביע את תמיכתו במלחמה באוקראינה, וסירב. במסמך רשמי שהפיץ משרד המשפטים הרוסי, נטען כי "הרב גולדשמידט הפיץ מידע כוזב על ההחלטות שהתקבלו בידי הרשויות הציבוריות של הפדרציה הרוסית ומדיניותה, והתנגד למבצע הצבאי המיוחד באוקראינה". גולדשמידט הוכרז כ"סוכן זר", המנהיג הדתי הראשון מאז המלחמה שמקבל את החותמת הזו. בתחילה גולדשמידט עזב את תפקידו וסייע לחילוץ פליטים יהודיים מאוקראינה, עד שהחליט לוותר על תפקידו ולשוב לישראל.
"הלכתי לישון במוסקבה וקמתי בטהרן", אומר גולדשמידט, "אני חושב שאני יכול לחזור למדינה, אבל אני לא יודע מה בדיוק יקרה לי כשאנחת. רוסיה שינתה את פניה לרעה, ואני שמח וגאה להיות בצד הנכון של ההיסטוריה ולהתנגד למלחמה הנוראה הזאת. אם הנני סוכן זר, אז בתור סוכנו של האלוקים, הצעד הבא הוא כנראה להכריז עליו כגורם זר".
נטשת פרויקט בן שלושים שנה.
"אמרתי שהמלחמה תהיה קטסטרופה לאוקראינה, לרוסיה ולקהילות היהודיות בהן. ייתכן מאוד שהמסר של 'סוכן זר' הוא יריית פתיחה של מערכה אנטישמית חדשה כלפי הקהילה היהודית. לפני יותר משנה קראתי ליהודים לצאת מרוסיה לפני שיהיה מאוחר מדי. יותר מ-35% מהקהילה היהודית עזבה מאז את רוסיה".
הכריזו שאתה "סוכן זר". זה קשור ליהדותך?
"פוטין מנהל קמפיין אנטי-יהודי. הוא משתמש בחבריו היהודים שטוענים שזלנסקי הוא בושה לעם היהודי. אני לא חושב שפוטין אנטישמי, אבל המבנה החדש של רוסיה אחרי המלחמה, כמדינה מסוגרת, גורם לה לשנוא כל דבר זר, וזה מתכון לאנטישמיות. למה נזכרו פתאום ביולי 2023 באמירה שלי מלפני שנה? ההתקרבות של ישראל לאוקראינה והסיכוי שהיא תסייע לה בכלי נשק זו סיבה אחת. אבל גם מבחינה היסטורית, כשהשלטון קצת מתערער או בנסיגה, מחפשים שעירים לעזאזל, ולרוב אלו היהודים. זה קרה גם בסוף תקופת סטלין".
למה שמרת על שתיקה ב-2014 ואתה מדבר עכשיו?
"כי אז העולם שתק והסנקציות היו סמליות. אבל מי שיש לו חוש ריח הבין שרוסיה מתבדלת ומתנתקת מהמערב. אתה רואה שהפרלמנט הפך לחותמת גומי של הממשלה, אין כבר בחירות חופשיות, אין אלטרנטיבה, יש רק מפלגת שלטון והחיים הופכים להיות יותר ויותר תחת דיקטטורה. זו יותר רוסיה מאשר בתקופה שבה הגעתי".
גולדשמידט נולד בציריך, נינו של הרב הראשי בקהילה המקומית (וגם של יהודי דנמרק), ובגיל 11 עלה לישראל ולמד בישיבות בבני-ברק ולאחר מכן בבולטימור, שם הוסמך לרבנות. כבר בסוף שנות ה-80, ברבנות בנוף-הגליל, עסק בקליטה רוחנית של העולים מברית המועצות. ב-1989 הוא נשלח על ידי רבו משה סולובייצ'יק והרבנות הראשית לעמוד בראשות בית הדין של ברית-המועצות ואחר כך של חבר המדינות, בדרך לתפקידו כרב הראשי של מוסקבה. הוא היה בין מייסדי הקונגרס היהודי הרוסי, יזם את הקמת ישיבת "אוהלי יעקב" במוסקבה, ובית הספר היהודי "עץ חיים", ונודע גם בהיותו רבם של כמה מהאוליגרכים, ביניהם ארקדי גאידמק.
ועידת רבני אירופה שהוא עומד בראשה משמשת בתור "הרבנות הראשית" של אירופה ושומרת על קשר עם הרשויות באירופה עבור המוסדות היהודיים. בכובעו הנוכחי יש לו ראייה רחבה על ההווה של יהדות אירופה, שאחרי טבח 7 באוקטובר נמצאת תחת מתקפה גדולה מצד השמאל הקיצוני, הימין הפשיסטי העולה באירופה והאיסלאם הקיצוני ביבשת. הראיון איתו מתקיים בדיוק ביום השנה לטבח, ומיד לאחר שגולדשמידט קם מהשבעה על מות אביו.
"אבא שלי היה איש עסקים שמכר מכונות שינוע למונגוליה ולברית-המועצות, מספר גולדשמידט. "הוא יצא לשם בשנות השבעים, נפגש עם הסירובניקים וסיפר על הגיבורים שלא מפחדים מהקג"ב ומהשלטון ומנהלים חיים יהודיים בצורה לא רשמית. זה הדליק את הניצוץ אצלו, וגם אחר כך אצלי, בנושא של יהדות ברה"מ".
יש ייחוד ליהודי רוסיה לעומת יהודים אחרים?
"בגלל החיים תחת הקומוניזם, זאת יהדות חילונית. מצד שני, זאת יהדות חמה מאוד לכל הנכסים של העם היהודי, וברגע שנתנו להם אפשרות להיות חלק מהעם היהודי, הרוב הגדול עשה את זה, עלה לארץ, התחבר לקהילות יהודיות, ואלה שנשארו גם התחברו שוב לחיים יהודיים".
מה מצאת כשהגעת?
"זה כמו לנסוע במכונת זמן, פלנטה אחרת. מכוניות ובגדים שנראים כמו לפני ארבעים שנה, אנשים מפחדים לדבר. אתן לך דוגמה מנקודת מבט יהודית: אף אחד לא שמע שם על 'שישה מיליון יהודים'. אין טרמינולוגיה של שואה. הם יודעים שאוכלים באביב מצות במשך שבוע, יודעים ששונאים אותם ושהם סובלים בגלל שהם יהודים, ושיש מדינה יהודית".
במציאות כזו, איך בכלל מתחילים?
"לפני שיצאתי, הרב הראשי לישראל אז, הרב אברהם שפירא, אמר לי שאני חייב להיפגש עם הרב משה רוזן, הרב הראשי לרומניה, היחיד שהצליח לשמר קהילה יהודית למופת תחת משטר קומוניסטי וגם לשכנע את השלטון לתת ליהודים לעלות לארץ. רוזן אמר לי לוותר על הזקנים ולעבוד עם הצעירים. שהדלת ליהדות תיפתח דרך בית הספר ולא בית הכנסת. דבר שני היה שאני חייב להיות יותר קומוניסט מהקומוניסטים: לדבר על אחוות העמים, זכויות הפועלים, הערכים האוניברסליים של העם היהודי. להשתמש בדוגמאות ממעשיו של משה רבנו כדי להראות שמנהיג יהודי מציל גם לא יהודים שסובלים מאנשים אחרים".
ומה התפתח מאז?
"אחרי החיים היהודיים במחתרת, קורה משהו גדול. פתאום להיות יהודי התרגם לאפשרות לנסוע לישראל, גרמניה או ארה"ב בלי ויזה, ואז צריך פסיקה הלכתית כדי לקבוע מי באמת יהודי. בין 1991 ל-1996 אלו כבר שנות ילצין. הרוב רוצים להגר, אבל יש חלק שרוצים להישאר ולבנות את חייהם מחדש כבני אדם וכיהודים ברוסיה המודרנית. היהדות היא חלק קטן מזהותם. מסביב לילצין יש מספר גדול של יהודים. הרבה עושר. יש רבנים שמגיעים מהמערב, ויש את הסירובניקים כמו שרנסקי שבכלל עוזבים לישראל. אין שום הנהגה ואין ממש קהילה".
וכעת בחרת במהלך הקיצוני.
"המלחמה הופכת את רוסיה למדינה חצי טוטליטרית, שחסמה את הגישה לרשתות חברתיות ולמערכות המידע מבחוץ, כמו באיראן וצפון קוריאה. כשהחל לחץ, בגלל הרתיעה והכעס מהציבור, לגייס את ראשי הדת לתמיכה במלחמה - הבנתי שאנחנו עוברים ממשטר אוטוריטרי למשטר טוטליטרי למחצה. ידעתי שתחת משטר כזה זו אולי סופה של הקהילה היהודית ברוסיה, והחלטתי לצאת נגד המלחמה, לתמוך בפליטים היהודיים, להתפטר ולעזוב את רוסיה. וכמה חודשים אחר כך, כשאני מבין שיהיו הרבה קורבנות, המלחמה תתארך ויהיה גיוס כללי, כולל של יהודים, אני אומר 'חבר'ה, תצאו לפני שיהיה מאוחר מדי'.
"אני יודע מה פוטין עושה למתנגדים ואני יודע שהוא לא שוכח, ויש עליי שמירה אישית רוב הזמן, אבל יש פעמים בחיים שחייבים לדבר. בכל מקרה, להיות יהודי רשמי היום זה לא דבר קל, הסכנה נמצאת כמעט בכל מקום. אבל זה נמצא בתודעה שלפוטין יש חשבון איתי. ובכלל, מאז 7 באוקטובר, רוסיה לקחה עמדה מאוד אנטי-ישראלית, האנטישמיות המוסדית חזרה. חיי היהודים הפכו עכשיו להרבה יותר שקטים ומופנמים. אתה לא תראה בקהילות שם תמונות של חטופים כמו בכל העולם. אם במערב אירופה יש פחד בקהילות מפני האלימות הפיזית ברחוב, ברוסיה הפחד חזר להיות מאנטישמיות ממשלתית. אני חושב שכמעט כל מנהיג יהודי שנשאר היום ברוסיה חייב לשתף פעולה עם השלטון".
בינואר זכה גולדשמידט בפרס היוקרתי על שם קרל הגדול בזכות עבודתו לקידום החיים היהודיים באירופה והדיאלוג הבין-דתי ובין-תרבותי, שבעבר זכו בו ולדימיר זלנסקי, האפיפיור פרנציסקוס ואנטוניו גוטיירש.
יש עתיד ליהודי אירופה?
"באופן כללי, יש קונצנזוס באירופה על החובה האלמנטרית להגן על היהודים. רוב ממשלות אירופה עושות המון להגן על הקהילה, אבל עדיין הבעיה העיקרית היא הביטחון האישי, שבחלקו נובע מהיחס של חלק מהמדינות לישראל, שנמצא מתחת לכל ביקורת. אמרתי לממשלות ספרד ואירלנד, שברגע שהן מנהלות כזאת מדיניות כלפי ישראל, יש לזה גם השפעה לגבי הביטחון של הקהילה היהודית אצלן. ההקשר הזה נעשה הרבה יותר ברחוב ועל ידי המהגרים. ישנו כמובן גם את הימין הקיצוני שהוא מסוכן אידיאולוגית וגם משיג הישגים פוליטיים, אבל בשנה האחרונה הסכנה הפיזית הרבה יותר גדולה מהאיסלאם הקיצוני".
הרבה יהודים תומכים בימין הקיצוני.
"יהודי שמצביע בהולנד, צרפת או אוסטריה, מצביע יותר בנושא הביטחון האישי שלו, ולכן הוא יצביע לאדם או מפלגה שאולי יהרסו את הדמוקרטיה, ויתחילו שוב לדבר טובות על הנאצים והיטלר, אבל יגנו עליו מפני שכניו המוסלמים".
זה לגיטימי בעיניך?
"אסור להמעיט בסכנה של הימין הקיצוני. חייתי ברוסיה שלושים שנה, וראיתי מה קורה למדינה שמפסיקה להיות דמוקרטית. אני לא רוצה שזה גם יקרה באירופה".
אבל מפלגות השמאל, שחלקן מפנות את הגב לישראל, מחזקות את הימין הקיצוני בכך שהן לא מטפלות בבעיות.
"כל זמן שהממסד האירופי לא מכיר בכך שהסכנה מאיראן ומהאיסלאם הקיצוני היא לא פחותה מאשר מהסכנה מרוסיה, הפרויקט האירופי עלול ליפול בידי הקיצונים בימין ובשמאל. אני חושב שיותר ויותר מנהיגים מבינים את זה, אבל שינויים לוקחים זמן".
"למה לא מחשיבים את היהודים כמיעוט? יש אמונה אישית וקולקטיבית, כמו בקמפוסים, של תפיסת היהודי כשולט בעולם. יש גם הרבה ישראלים ויהודים אקדמאים שבכל הזדמנות מכים ומגנים את ישראל"
למה השמאל הפרוגרסיבי לא מחשיב את היהודים כמיעוט?
"יש אמונה אישית וקולקטיבית, כמו בקמפוסים, של תפיסת היהודי כשולט בעולם. יש גם הרבה ישראלים ויהודים אקדמאים שבכל הזדמנות מכים ומגנים את ישראל. ויש גם את האספקט של היהודי המצליחן, המיעוט הנרדף שידע שהוא חייב להצליח ולהיות יותר טוב מכולם. ולכן לא צריך לעזור להם".
אז אם יש לי ילדים קטנים, המסר שלי אליהם הוא שהם צריכים לחיות במודעות שישנאו אותם.
"מנהיגי הציונות חשבו שהקמת מדינת ישראל תהיה הפתרון לאנטישמיות. היום, אולי הודות לישראל, יש אפילו יותר אנטישמיות. היהודים בגולה תמיד תמכו בישראל כי היא הייתה פוליסת הביטוח שלהם. ב-7 באוקטובר הייתה הרגשה שהפוליסה פגה, והיו מחשבות שניות ושלישיות בקרב אלו שתיכננו לעלות לישראל. אני חושב שמה שקרה בשבועות האחרונים החזיר את פוליסת הביטוח.
"העלייה לארץ זינקה בעיקר במדינות שבהן החלק המסורתי-דתי עולה, ארצות-הברית, צרפת, כי הם עולים לארץ לא רק בכדי לשמור על ביטחונם האישי, אלא כדי לחזק כשהמצב גרוע. יש התחזקות מאוד גדולה, חוזרים לבית הכנסת. יש התפכחות בעיקר אצל היהודים שהיו מעורבים מאוד בתנועה הפרוגרסיבית. מאז 7 באוקטובר האנטישמיות הפכה שוב למקובלת, לפוליטיקלי קורקט באירופה. קיים דיסוננס מאוד גדול בין האליטות שממעיטות ב-7 באוקטובר ומאשימות את ישראל במלחמה שאחריו, ובין האזרח הפשוט, שלו הרבה יותר אכפת מהביטחון האישי שלו, ואז הם תומכים כמעט אוטומטית בישראל".
איך מחלצים נוער מוסלמי ממעגלי השנאה לישראל וליהדות?
"זה תפקיד הממשלות. אם גורם ההסתה הגדול ביותר הוא הרשתות החברתיות, אז השאלה היא מי השוטר של האלגוריתם? זו סכנה לכל הדמוקרטיה המערבית. היו הרבה התקפות באחרונה של נערים בני 16-15 שמושפעים מהסתה ברשתות. הממשלות כבר התחילו לקחת את זה לידיים".