בג"ץ עצר אתמול (יום ה') תקציבים לישיבות עבור מי שלא מתגייס – והחרדים זועמים. מנהיג הציבור החרדי-ליטאי, הרב דב לנדו, התייחס לפסיקה ואמר: "הישיבות הקדושות והכוללים, שבהם הוגים בתורה ללא הרף וללא הפוגה, הם זכות הקיום שלנו כאן בארץ, וזה מה שמגן על כל היהודים בארץ ישראל מכל צריהם. וככל שירבו לומדי התורה בישיבות והכוללים תרבה ההגנה על כל יושבי הארץ, וחלילה להפך".
בנאום שנשא כמה שעות לאחר הפסיקה הדרמטית, ופורסם בין השאר ב"כיכר השבת", אמר הרב לנדו: "אם יתמעטו לומדי התורה, עלול לבוא רחמנא ליצלן קטרוג על כלל ישראל, וכולנו יודעים שכאשר מסביב כל אויבינו, הקיום שלנו בני אברהם יצחק ויעקב כאן בארץ ישראל זה אך ורק בניסי שמיים".
הרב לנדו הוסיף: "התורה היא זו שמגינה ומצילה, וחלילה שלא תקיא הארץ את יושביה. ואל תשימו ליבכם לכל מיני דיבורי הבל אחרים, כי ימינם ימין שקר. הקדוש ברוך הוא ייתן לכם סיעתא דשמיא, להיות גדולי תורה, ותחיו את חייכם על פי תורה, תכבדו את אלו שרוצים בטובתכם ויזכו לרוות מכם נחת".
בג"ץ קיבל החלטה ברורה ודרמטית – לא יהיו תקציבים לישיבות עבור תלמידים שקיבלו צו גיוס ולא התגייסו. על פי צו הביניים שהוציאו השופטים עוזי פוגלמן, יצחק עמית ונעם סולברג, תוקף האיסור על המימון הזה יחל ב-1 באפריל, יום שני הקרוב, אז יפוג תוקפה של הוראת השעה הממשלתית שאפשרה לדחות את גיוס תלמידי הישיבות – חרף פקיעת תוקפו של חוק הפטור מגיוס הקודם ביולי אשתקד.
בעיתונות החרדית מתחו ביקורת חריפה על ההחלטה. בכותרת הראשית של "יתד נאמן" נכתב: "זדים הליצוני עד מאוד ותורתך לא נטיתי". מדובר בפסוק מפרק קי"ט בתהילים. בעיתון תקפו בחריפות את היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה: "על פי חוות דעתה הסובייקטיבית, לומדי התורה הפכו לעריקים".
בכותרת הראשית של "המבשר" נכתב כי "בזמן הכי קריטי מאז קום המדינה, כשזקוקים לזכות לימוד התורה של בני הישיבות בכל רגע, החליט בג"ץ לעצור את התקציבים לישיבות". עוד דווח כי "מרכזי היהדות החרדית בחו"ל החלו במגעים להקמת תשתית חילופית לתמיכה בישיבות ובכוללים".
3 צפייה בגלריה
ביקורת על היועמ"שית ושופטי בג"ץ. בהרב-מיארה ופוגלמן
(צילום: יואב דודקביץ, מתוך אתר הרשות השופטת)
במאמר בעיתון החרדי נמתחה ביקורת על שופטי בג"ץ: "השופטים, ככלב ששב על קיאו, חוזרים ופועלים שוב נגד כל מה שריח הקדושה והיהדות נודפת ממנו".
בעיתון "שחרית" נכתב בכותרת הראשית: "טוב לי תורת פיך" – גם כן ציטוט מפרק קי"ט בתהילים. עוד נכתב כי "שופטי בג"ץ בפסיקה מקוממת נגד עולם התורה – על הפסקה מיידית של התקצוב לישיבות והכוללים עבור חרדים ואברכים שתורתם אמונתם ונמצאים בגיל גיוס".
מה בדיוק קבע צו הביניים?
בצו הביניים קבעו ממלא מקום נשיא העליון עוזי פוגלמן והשופטים יצחק עמית ונעם סולברג כי בשל פקיעת תוקפו של החוק, לא ניתן יהיה להמשיך בהעברת תקציבים לישיבות עבור תלמידים שקיבלו צו גיוס ולא התגייסו. מדובר בצו דרמטי ביותר, שמשפיע על פי ההערכות על רבבות תלמידי ישיבות מגיל 18 ועד 26 – הגיל שבו אחרי דחיות השירות שקיבלו מדי שנה, על בסיס סעיף "תורתו אומנותו" בחוק הקודם, התקבל הפטור הסופי והמוחלט משירות בצבא.
דובר צה"ל על גיוס החרדים
(צילום: דובר צה"ל)
ההחלטה כוללת בתוכה את כל אלו שלא התגייסו וכל אלו שנדחה להם השירות אך טרם קיבלו פטור סופי (בגיל 26) – כל עוד הפטור הוא רק בשל היותם תלמידי ישיבות ואין להם פטור מסיבה אחרת. השופטים מדגישים כי ההחלטה מתחייבת מכך שהתמיכות המועברות לישיבות, ומהן לתלמידים עצמם, מתאפשרות על סמך הקשר בין החוק שכבר אינו תקף ובין המבחנים שקובעים מי מתלמידי הישיבות זכאי לכספים. לפי הצו, מכיוון שהחוק פקע ועד החלטה אחרת, אין להעביר להם כספים. מדובר בכל חייבי הגיוס ששירותם נדחה.
הצו כן כולל חריגים מסוימים, כמו כאלו שקיבלו פטור מסיבות שאינן קשורות ללימודיהם בישיבות, כגון אי התאמה גופנית או בשל סיבה נפשית, כמו בכל מגזר אחר. נוסף על כך, מכיוון שמשרד החינוך מעביר כספים לישיבות מגודל מסוים ומעלה, חלקן חששו שאם יבוטלו התמיכות לחייבי הגיוס הן יירדו מתחת לרף הזכאות – וכל הישיבה תיפגע. לגבי אלו, בצו נקבע שהן ימשיכו לקבל מימון עבור התלמידים האחרים שלא קשורים לצו – אבל רק עד לסוף שנת הלימודים הנוכחית, ב-9 באוגוסט.
