הרב הראשי יצחק יוסף עורר אמש (מוצאי שבת) סערה כשאמר בנוגע לגיוס חרדים: "אם יכריחו אותנו להתגייס – ניסע כולנו לחו"ל". בין הקולות הרבים שביקרו בחריפות את דבריו נמנים גם רבנים מהציונות הדתית. שניים מהם, הרב אליקים לבנון והרב ד"ר אברהם סתיו, התראיינו הבוקר (א') ל-ynet בעקבות הדברים.
ריאיון עם הרב ד"ר אברהם סתיו והרב אליקים לבנון
(צילום: ירון ברנר)
הרב לבנון, רב המועצה האזורית שומרון וראש ישיבת "ברכת יוסף" באלון מורה, אמר כי "כולם יודעים שיש מצוות תלמוד תורה, היא מצווה אחת, ויחד עם זה יש מצווה נוספת שהיא עזרת ישראל מיד צר שבא עליהם, וזוהי מלחמת מצווה – ובמלחמת מצווה יוצאים חתן מחדרו וכלה מחופתה, ואין אף אחד שפטור מהמצווה הזאת. הלוויים, שבט לוי, אכן פטורים – אבל כל דימוי לשבט לוי איננו עומד במבחן התורני ולא במבחן המציאות, ואין פטור. בישיבות ההסדר, הבחורים שלנו לומדים כמה שנים ובתום שנתיים-שלוש מתגייסים לשירות כלוחמים, לצערנו גם משלמים על כך, ויש נופלים – אבל אין פטור. זה כמו שיגידו: מצוות תלמוד תורה זה להפסיק להניח תפילין".
אז אתה אומר שהרב הראשי טועה פה גם במובן התורני, כלומר גם במובן של הפרשנות הדתית.
"אני לא אומר שהוא טועה, הוא רשאי להגיד מה שהוא רוצה. אני רק אומר מה ההלכה לפי הראייה הפשוטה של מי שלומד את ההלכה, מי שלומד את הרמב"ם ואת הפוסקים. זו ההלכה הפשוטה. אני יכול להוסיף שבמגעים שיש לנו עם אנשי הצבא, כיום באמת זה מצב שבו חסרים לצה"ל חיילים. למשל הקדימו את הגיוס של הבחורים שלנו בישיבות ההסדר. הבחורים היו צריכים להתגייס באוגוסט והקדימו אותם לחודש ניסן, כרגע".
3 צפייה בגלריה
הרב הראשי יצחק יוסף. הרב לבנון: "יש תפיסה חרדית שמתעלמת מכמה הלכות"
(צילום: אלכס קולומויסקי)
אז איך אתה מסביר את האמירה של הרב הראשי לישראל?
"אני לא פרשן של הרב הראשי, אבל יש תפיסה חרדית שבאמת מתעלמת מכמה הלכות. אנחנו בהחלט צמודים מאוד-מאוד לתורה, והתורה היא שמכוונת אותנו".
אחרי התגובה של ש"ס, שהגנה על הרב הראשי שלדבריה "השמיע דעה ברורה ונחרצת על זכותם העצומה של לומדי התורה המגינים על הארץ", גם התגובה של מפלגת דגל התורה אמרה שהוא צודק, ושאין לנו זכות קיום כעם על ארץ ישראל ללא לומדי התורה שתורתם אומנותם. האם זה לא ניצול לרעה של התורה כדי לנסות – סליחה על המילה – להשתמט?
"ברשותך, אתייחס קודם כול לנקודה של היציאה לחוץ לארץ. היציאה לחו"ל היא בעצמה עבירה. אסור לצאת מהארץ לחו"ל. יונה הנביא ניסה לברוח מדבר ה', והקדוש ברוך הוא תפס אותו והחזיר אותו בעל כורחו. מי שירצה לברוח לחו"ל עובר עבירה כפולה: גם משתמט מהצורך בשירות צבאי וגם יוצא לחו"ל. איך אומרים? 'עבירה גוררת עבירה'.
3 צפייה בגלריה
הרב אליקים לבנון (במרכז) לצד בצלאל סמוטריץ' וראש מועצת שומרון יוסי דגן
(צילום: אליחי מנחם, מועצה אזורית שומרון)
"ביחס למה ששאלת על דגל התורה – יש להם שיטה שבה הם מסתמכים על רבותיהם וקשה להתווכח איתם, כי כשאני למשל מציג את הדברים בפני אנשים חרדים, הם אומרים לי: 'הרבנים שלנו בוודאי יודעים לתת תשובות לכל השאלות שאתה שואל'. זו התשובה המסורתית שלהם. אני מרים ידיים, אני לא מתפלפל איתם. אנחנו בונים דרך בריאה, חדשה, טובה, של בחורים רציניים, גדולים, שלומדים לגדול בתורה ויחד עם זה מחרפים את נפשם למען עם ישראל. זו הבריאות ולזה אנחנו מחנכים. כשרוצים לגרש חושך, לא נאבקים בחושך, אלא מוסיפים אור. אנחנו משתדלים להוסיף אור, ובעזרת ה' זה יגרש את כל הדעות השליליות האלה שאנחנו לצערי שומעים באוזנינו".
"אין סתירה בין לימוד תורה לשירות בצבא"
הרב אברהם סתיו, שגויס למילואים בתותחנים, סיפר בעודו לבוש מדים: "היה איתי בשירות הסדיר לפני 15 שנה אברך מישיבת הר המור. הוא היה בן 28 כשהוא התגייס, עם חמישה ילדים, והוא בא להתגייס יחד איתי שירות מקוצר. באתי עכשיו פה לגדוד, וראיתי אותו 15 שנה אחר כך, כבר עם 12 ילדים. הוא ממשיך ללמוד בישיבה יומם ולילה, וגם פה הוא כל היום עם ספר, לומד הלכה, ואין סתירה. זה הדבר המרכזי שהייתי רוצה לומר לרב הראשי ולשאר הרבנים מהמגזר החרדי, שאין סתירה. מי שבאמת רוצה לקיים אורח חיים של לימוד תורה אינטנסיבי יומם ולילה, כמה חודשים או שנה-שנתיים של שירות מרוכז ואחר כך חודשים במילואים לא ישנו את זה, הם לא יפגעו בזה".
האב הראשי אמר: אם יכריחו אותנו – לא רק שלא נתגייס, אלא ממש לא נהיה פה, נלך מכאן.
"אני חושב שיש מישור שהוא המישור הפוליטי, ושם נמצאת הבעיה המרכזית. כלומר, השאלה אם ילכו או לא ילכו, האיומים מכל הצדדים, הם החלק המתלהם והחלק הפחות חשוב. השאלה הפוליטית היא האם בסופו של דבר יהיו ממשלה וכנסת שמוכנות לקחת אחריות ולעשות צעדים קשים – וזו שאלה פוליטית בעיקרה, שכל האיומים של נלך או לא נלך הם איזשהו כלי משחק בתוך המשחק הזה".
3 צפייה בגלריה
הרב אברהם סתיו. "מה שנוצר כאן במילואים זו חברה אחרת, שעיקרה הוא שותפות"
(באדיבות המצולם)
אתה חושב שלא צריך להתרגש מהאיומים האלה?
"ודאי שלא, ודאי שלא. אף אחד מהם לא יעזוב, ולצערי גם כרגע לא נראה שאף אחד הולך לעשות איזשהו שינוי, שייצור איזשהו לחץ לעזוב".
החשש הגדול בחברה החרדית הוא שאנשים שיגיעו לצבא, ל"כור ההיתוך", יתבלבלו לשיטתם ויהפכו לחילונים רחמנא ליצלן או מסורתיים. איך אתה עונה על הבעיה הזאת?
"מה שאני רואה כאן סביבי זה שמי שהגיעו מישיבות שבאמת דוגלות בהיבדלות נשארו נבדלים, נבדלים לחלוטין, לפעמים בצורה מעצבנת אפילו עבורי, עבור אנשים ליברליים יותר. הם ממשיכים להקפיד על אותן הקפדות ולהחזיק באותן אמונות. הצבא משתוקק לתת מענה, וזה אחד הדברים הכי משמעותיים שחווים כאן. מספרים לי פה החברים שלי איך הראשונים להקים להם בתי כנסת ועירוב ולדאוג לכל הפתרונות ההלכתיים הם דווקא המפקדים, הרס"פים, הקצינים החילונים שנורא חשוב להם ונורא מכבדים את הצרכים הדתיים, הרבה פעמים יותר ממה שהדתיים עצמם מבקשים. הצבא מאוד-מאוד פתוח, מכבד ורוצה".
אתה נמצא בשטח בדרום עם לוחמים, ואני מניח שהדברים של הרב הראשי הגיעו גם אליכם. איך זה נתפס בקרב הלוחמים? אנשים שנמצאים כבר חודשים על מדים, במילואים בשטח?
"אתה תתפלא, אבל הדברים האלה לא הגיעו. כלומר, אולי איפשהו מישהו פתח ynet וראה איזו כותרת, יכול להיות, אבל זה לא הנושא. זה לא מה שמנסים לדבר עליו. מה שנוצר כאן זו באמת חברה אחרת, חברה שעיקרה הוא שותפות".
אבל הנטל הוא גדול, זה לא מחלחל? זאת אומרת, זה לא רק עניינה של האמירה הספציפית הזאת, יש כאן עניין של נשיאה בנטל, יש פה ציבורים שנושאים בו ויש ציבור שלא נושא בו.
"חד-משמעית, וזו בעיה חמורה, ואני חושב שהפוליטיקאים צריכים לפתור אותה. אתה שואל על האווירה כאן, עד כמה הנושא הזה מקומם ומתסיס כאן? במוצב הקטן הפרטי שלי זה לא מעניין, זה לא רלוונטי, והרבה יותר חשוב לנו להתרכז במשימות שלנו".
