בשנת 2021, כשהוא עדיין היה רק חבר קונגרס טרי ודמות טלוויזיונית ססגונית, הואשם חאבייר מיליי – כיום נשיא ארגנטינה – כי יש לו סימפטיה לנאצים. אבל מאז המצב השתנה מהקצה אל הקצה. כמי שבגיל צעיר צפה בסרט "עשרת הדיברות" וראה במשה רבנו השראה, מיליי לקח את זה אישית.
מיליי בכותל המערבי בפברואר
(צילום: גיל יוחנן)
הוא התחבר לרב האורתודוקסי שמעון אקסל ואחניש, שאותו לא הכיר קודם, והשניים קבעו שיחה בצ'אט. שיחה שהייתה אמורה להימשך 10 דקות, הפכה לשעתיים. מיליי החל להגיע בקביעות לארוחות שישי אצל הרב ולמד את פרשת השבוע. מאוחר יותר, בקמפיין שלו לנשיאות, ציטט מיליי את התורה, נסע כמה פעמים לקבר הרבי מלובביץ' בברוקלין, ותקע בשופר כאקט סיום הקמפיין. כשהפך בשנה שעברה לנשיא הליברטריאני הרדיקלי של ארגנטינה, כבר היה מיליי עמוק מאוד ביהדות.
לכן הוא לא הפתיע כאשר החליט כי הנסיעה הבינלאומית הראשונה שלו כנשיא, בפברואר האחרון, תהיה לישראל של אחרי מתקפת הטרור ב-7 באוקטובר. פרט להבעת תמיכה גורפת בישראל, מיליי בעיקר רצה לבקר במקומות הקדושים. הצילום שלו מתפלל עם ידיים צמודות לכותל הפך ויראלי. הוא התפלל עם הרב אקסל ואחניש, שאותו מינה לשגריר ארגנטינה בישראל, ואחר כך התחבק איתו ובכה. "באותו רגע הרגשתי גאה שיש לנו מנהיג כל כך נחוש, עם ערכים רוחניים עמוקים כל כך", אמר הרב לסוכנות הידיעות AP.
2 צפייה בגלריה
נשיא ארגנטינה חאבייר מיליי מבקר בכותל המערבי בירושלים
(צילום: הקרן למורשת הכותל המערבי)
עבור ארגנטינאים רבים, כולל חברי הקהילה היהודית שהיא מהגדולות בעולם, העובדה שמיליי תומך בממשלת נתניהו אולי יותר מכל מנהיג אחר בעולם, היא הלם למערכת. מדובר גם בשינוי חד מאוד במדיניות ארגנטינה בנושא הסכסוך הישראלי-פלסטיני, שהיא למעשה הפוכה ב-180 מעלות מתגובת הרוב המוחלט של אמריקה הלטינית – בוליביה וקולומביה ניתקו את הקשר עם ישראל ולפחות חמש מדינות, כולל ברזיל, החזירו שגרירים.
בביקור בארץ התחייב מיליי להעביר את שגרירות ארגנטינה לירושלים. בחודש שעבר, ממשלתו ביטלה את ההכרה המסורתית של ארגנטינה במדינה פלסטינית, והצטרפה לארה"ב ולישראל כדי להצביע נגד חברות פלסטינית באו"ם. כשאיראן תקפה את ישראל באפריל, דיווחו כלי תקשורת מקומיים כי עמדתו הפרו-ישראלית של מיליי הפכה אותו למטרה. הוא קיצר את ביקורו הממלכתי בדנמרק וטס הביתה כדי לכנס את ועדת המשברים למציאת דרכי תמיכה בישראל.
"בקרב אומות גדולות שצריכות להיות עמודי התווך של העולם החופשי, אני רואה אדישות ופחד מפני עמידה בצד האמת", אמר מיליי בחודש שעבר למנהיגי הקהילה היהודית בארצו, באירוע לציון יום השנה ה-81 למרד גטו ורשה. הקהל הגיב במחיאות כפיים סוערות ארוכות. מצד שני, ההתאהבות של מיליי ביהדות, והתמיכה הבלתי מסוייגת בישראל, חשפו סדקים בתוך הקהילה היהודית של ארגנטינה ובעיקר הגבירו את החשש.
יהודי ארגנטינה עדיין סוחבים צלקות עמוקות מהפיגוע בשגרירות ישראל ב-1992, ובמרכז האגודה היהודית של ארגנטינה (AMIA) ב-1994. העובדה שהפיגוע בשגרירות לא פוענח עד היום רק מוסיפה לטראומה, ואיתה גם לחשש. לאחר 7 באוקטובר נכנסה הקהילה היהודית בארגנטינה לבהלה גדולה. בתי ספר תיכוניים יהודיים ביקשו מהתלמידים להפסיק ללבוש את התלבושת האחידה שלהם, כדי לא להזדהות כיהודים. הרשויות הגבירו את האבטחה בבתי הכנסת. פעמיים פונה בניין AMIA בגלל איום בפצצה.
"למיליי יש מוח משיחי וזה די מסוכן", אמרה ל-AP דיאנה מלמוד, שבעלה היה בין 85 ההרוגים בפיגוע ב-AMIA, "המדיניות שלו לא רק עלולה לעורר סכסוכים ברמה הבינלאומית, אלא גם ליצור אנטישמיות במדינה שלנו".
הקטור שלום, מנהל מרכז אנה פרנק בארגנטינה, הוסיף כי "אם ההגנה כביכול של מיליי על ישראל תפורש כהתקפה על זכויות הפלסטינים, זה מעמיד את הקהילה היהודית בארגנטינה בסיכון. עשורים שבהם מבצעי ההתקפות הקודמות לא נענשו, רק מדגישים כמה אנחנו פגיעים כאן".
נקודה נוספת שמטרידה חלקים בקהילה היהודית היא השימוש האגרסיבי של מיליי ביהדות למטרות פוליטיות. במהלך קמפיין הנשיאות שלו, חתמו כמעט 4,000 אינטלקטואלים יהודים ארגנטינאים על עצומה המביעה דאגה מכך. "זה מעוות להשתמש בשופר, שמתנגן במהלך טקסים דתיים, כדי להכריז על עצמך", אמר פבלו גורודנף, ראש ארגון יהודי ליברלי, "מתסכל מאוד לראות את זה".
