ארגון הקהילה הישראלית אמריקאית, IAC, מדווח על זינוק במספר התלונות של תלמידים ישראלים-אמריקאים על אירועים אנטישמיים בבתי ספר ברחבי ארצות הברית. רק בחודשים האחרונים היו שמונה תקריות שכללו קללות אנטישמיות כלפי תלמידים: חריטה של צלבי קרס, הצדעות במועל יד וקללות אנטישמיות. לפחות באחד המקרים התקרית גלשה לאלימות פיזית וקטטה.
בעקבות התערבות הארגון, ה-FBI חוקר בימים אלה חשד לפשע שנאה נגד נער בן 17 על הספקטרום האוטיסטי מאזור לאס וגאס, חובש כיפה, שעל גבו התגלתה חריטה דמוית צלב קרס לאחר שחזר מבית הספר הציבורי. במקרה אחר, קבוצה של ניאו נאצים חברי "ליגת ההגנה של גויים" קיימו מפגן שנאה מחוץ לבית ספר של חב"ד באורלנדו, פלורידה.
עידו, ישראלי-אמריקני בן 14 מקולורדו, מספר: "כשעברתי לבית ספר ציבורי מבית ספר יהודי פתאום התחלתי להיחשף למקרים אנטישמיים גם כלפיי וגם כלפי חברים שלי. לילדה שאני מכיר קראו 'כלבת שואה' ולילדה אחרת ילד אמר שהוא 'יסיים את מה שהיטלר התחיל'. תלמיד מבית הספר שלי פנה אליי ואמר לי שאני לא שייך לבית הספר וצריך לעוף בגלל שאני יהודי, ושני תלמידים אחרים אמרו לי שקנייה ווסט צדק לגבי היהודים והמשיכו במחוות מועל יד של נאצים מול כולם במסדרון בית הספר. גם כל נושא צלבי הקרס החרוטים בבית הספר כבר נהיה ברמת היום-יום".
ליה, בת 17 ממסצ'וסטס, מציינת: "חוויתי מקרים אנטישמיים בבית הספר שלי. היה לי סטוקר בסנפ צ'ט שלי ששלח לי הודעות מלאות שנאה ולבסוף הוא שלח גם תמונה של הבית שלי כאיום עליי. סיפרתי לבית הספר והם לא עזרו לי, הייתי צריכה לפנות למשטרה. הרגשתי לבד מול מקרה שבו הותקפתי רק בגלל הלאום והדת שלי".
במקרה אחר ישראלית-אמריקנית, תלמידת כיתה ט' מניו ג'רזי, מעידה: "אני וחבר לכיתה דיברנו על משחק כדורגל משותף, וכשצחקתי איתו שאני מהירה יותר או טובה יותר הוא התחיל לשלוח לי הודעות שהוא יהרוג אותי כמו שהיטלר הרג את היהודים ושאני אברח ממנו כמו שהיהודים ברחו מהגרמנים בשואה. הוא גם אמר שהגרמנים הזריקו ליהודים דברים למוח. המצב הזה היה ממש מבהיל".
הדירו את דגל ישראל מכלל מדינות העולם
שהם ניקולא, מנכ"ל ארגון הקהילה הישראלית-אמריקאית IAC, אמר כי לנוכח ריבוי התלונות הארגון הקים באחרונה אתר בשם School Watch שמאפשר להורים ותלמידים להתלונן כדי שהארגון יוכל לתת מענה לתלונות על מקרי אנטישמיות המתרחשים בסביבה בית-ספרית. הארגון מלווה את המתלוננים מול בתי הספר ורשויות החוק. "אנחנו מקבלים מדי שבוע לפחות ארבע פניות מצד הורים או תלמידים יהודים. זה קורה יותר ויותר שילדים ישראלים מותקפים מצד מורים ותלמידים. מורים להיסטוריה ואזרחות פונים לתלמידים ישראלים ושואלים אותם בלי להתבייש למה ישראל היא מדינת אפרטהייד. זה קורה בבתי ספר תיכון ובחטיבות ביניים. זה התחיל לזלוג גם לבתי ספר יסודיים שבהם מורים אומרים דברים לא ראויים".
תלמידים ישראלים מתלוננים למשל שבשיעורי היסטוריה מורים הדירו את דגל ישראל מכלל מדינות העולם. במקרה אחר התקבלה תלונה מתלמידה ישראלית שהמורה להיסטוריה עשתה השוואה בין מחנה אושוויץ למצב בבורמה. תלמיד נוסף התלונן שהמורה שלו לאזרחות יזמה דיון בכיתה על ה-BDS.
לדברי ניקולא, בגלל קניה ווסט יש תחושה שהשד האנטישמי יצא מהבקבוק באמריקה. "הקורונה עזרה להחריף את הטרלול, אבל קניה ווסט הקפיץ את זה בכמה רמות וזה מדאיג אותנו מאוד".
"ילדים ישראלים לא יכולים לשבת בכיתה"
במדינת מסצ'וסטס התקבלו תלונות על ספרי לימוד שבהם מצוטטים ילדים פלסטינים שמספרים כי הם מפחדים מישראלים והישראלים הורגים אותם. לפני כשלוש וחצי שנים נלחם ה-IAC בתוכנית הלימודים המבוזרת במדינת קליפורניה שהכניסה לימודים אתניים כלימודי חובה, וכך נכנס הסכסוך הישראלי-ערבי לתוכנית הלימודים. "זה כולל איזכור של ה-BDS שנלחם באפרטהייד כמו בדרום אפריקה. דיבורים על הפלסטינים כלוחמי חופש והשוואה בינם לבין BLM. יצאנו למלחמה בזה. ילדים ישראלים לא יכולים לשבת בכיתה. זה יוצר סביבה עוינת, גורם לבידוד של הילדים ויוצר תופעות של בריונות. פנינו למדינת קליפורניה ואמרנו להם: אנחנו משלמים מיסים ולא נוכל לשלוח את ילדינו לבתי הספר. בזכות המאבק שלנו הפלנו את התכנית ומחלקת החינוך של קליפורניה הודתה שזה מייצר שנאה", מספר ניקולא.
ואולם, למרות הניצחון בקליפורניה, התופעה התפשטה למדינות נוספות בארה"ב כגון וושינגטון. "75% מהישראלים-אמריקאים פוגשים אנטישמיות בבתי הספר. הילדים מפחדים ללכת עם חולצת צה"ל ומגן דוד. אין הבחנה בין ישראלי ליהודי, יש כאן שחרור של הרסן, זה הפך להיות נורמה. ילדים עוברים השפלות. בשנתיים האחרונות אנחנו שומעים סיפורי זוועה, אבל חצי מהילדים לא מדווחים להורים וההורים חוששים להתלונן כדי שלא יואשמו בהלשנה. הגישה שלנו היא לאיים על מנהלים בהוצאת הילדים שלנו. עד עכשיו במרבית מהמקרים זה טופל טוב ובית הספר עובר הדרכה איך להתמודד עם אנטישמיות".
קרן בר-אור, מנהלת האקטיביזם של ארגון הקהילה הישראלית-אמריקאית IAC, אומרת: "פעמים רבות התלמידים הישראלים מותקפים יותר. אבל אין באמת הבדל בין יהודים לישראלים. נער בכיתה י"ב בלאס וגאס עבר התקפה אנטישמית. ניסו לדרוס אותו מחוץ לבית הספר אחרי שעקבו אחריו. זה התגלגל לריב גדול וקראו לעברו: 'היטלר צריך לסיים את מה שהתחיל'. היה מקרה בקולורדו ששני בני נוער התלוננו שרדפו אחריהם תלמידים באופניים והצדיעו במועל יד. ילדים ישראלים ויהודים עוברים טרור אנטישמי בבתי הספר. ואם לא בבית הספר אז ברשתות החברתיות. לגבי דרכי הטיפול, אנחנו כמעט ולא משתמשים באיום בתביעה משפטית כלפי בתי הספר ובדרך כלל פותרים את זה בלי להגיע לבית משפט, כי רוב מנהלי בתי הספר לא רוצים שזה יקרה ומקבלים הזדמנות לתקן את זה. בצפון קליפורניה היו כמה מקרים של בריונות כלפי תלמידים יהודים. בעקבות התערבותנו 300 מורים עברו הדרכה לטיפול באנטישמיות והמורים העבירו הדרכה בנושא לכלל התלמידים".
