מצוקת היהודים בחרסון
(צילום: משי בן עמי)
באוקראינה וברוסיה מדברים על נסיגה של הכוחות הרוסיים מהעיר חרסון, ובינתיים רבים מתושביה מנותקים מחשמל ומתקשורת. כ-80% מתושבי חרסון עזבו אותה, ובהם יהודי העיר שידם משגת. במקום נשארו מאות קשישים ונזקקים, שארגוני הרווחה היהודיים מתקשים לסייע להם בהיעדר חשמל וכוח אדם.
"רק שבע מטפלות סיעודיות מטפלות בקשישים, מתוך 150", מספר אלכסנדר וויינר, מי שעומד בראש ארגון הרווחה היהודי "חסד", הפועל בעיר. "נכון ללפני שלושה שבועות נותרו בעיר 650 אנשים שמטופלים על ידי הארגון שלנו. מתוכם 230 סיעודיים ושמונה המרותקים למיטה".
וויינר עצמו עזב את העיר לאודסה, והוא מנסה לשמור על קשר עם המתנדבים והנזקקים בקהילתו – דבר לא פשוט כלל ועיקר: "למרות הנתק בתקשורת הצלחתי לשוחח אתמול בבוקר עם אחת מהם, ארטיימיבה אוקסנה. השיחה איתה הייתה בגדר משימה מיוחדת. היא סיפרה שהמצב בחרסון קטסטרופלי. החל מהשעה 16:00 ביום א', אין חשמל בחרסון כתוצאה מפגיעה בקו המתח שהוביל אלינו את החשמל מתחנת האטום בזפוריז'יה. זה כשלושה שבועות שכבר אין תקשורת עם חרסון".
לדבריו, "המצב איום ונורא. מה אפשר לעשות ללא חשמל? אם החשמל לא יחזור בתוך שלושה ימים, אנשים יתחילו למות", הוא מזהיר. "הכובשים ניתקו את כל המעליות לפני שלושה חודשים. את כל האוטובוסים החדשים הם העבירו לרוסיה. נשארו אצלנו כמה אוטובוסים ישנים שמדי פעם עוברים בחרסון".
"נשאר רק להתפלל"
רבה הראשי של חרסון, יוסף וולף, מספר בריאיון לאולפן ynet על "עיר שהתרוקנה מתושביה". הוא עצמו עזב אותה והמליץ גם לאחרים בקהילתו לצאת. "המצב מאוד לא פשוט", הוא אומר. "זו תקופה מאתגרת". לדבריו, הרוסים לא נמצאים בעיר עצמה, אלא בעמדות שמסביב לה. "למרות המצב הקשה, בבית הכנסת עדיין פעיל ומתקיימות בו תפילות שחרית ומנחה. ערבית לא מתקיימת בשל העוצר, ואנשים גם כך משתדלים שלא להסתובב בלילות".
הרב וולף מספר כי אנשיו ממשיכים לספק למאות היהודים שנותרו מצרכים בסיסיים. "כל התקופה האחרונה עסקנו בזה ביתר שאת, וממשיכים גם עכשיו לספק לאנשים את הצרכים הבסיסיים. חלקם נכים שאינם יכולים לצאת מהבית, אז מחובתנו להנגיש להם את כל העזרה לתוך הבתים".
כל ההתניידות בעיר ומחוצה לה איננה פשוטה. לדברי הרב, אפשר היה לצאת מהעיר רק דרך הנהר, וכך הוא עצמו עזב אותה לפני כשבועיים, אבל גם התעבורה הזאת עומדת להיפסק. "לא ברור מה יהיה... יש בחרסון ניצולת שואה שאנחנו בקשר טוב איתה. היא סיפרה שאחרי מלחמת העולם השנייה, כאשר הייתה ילדה, המבוגרים נהגו לסיים כל שיחה במילים: 'רק שלא תהיה מלחמה'. לדבריה, כעת, בגילה המופלג – היא שוב חווה את זה. אנשים סובלים מאוד".
הרב וולף אומר כי הדרך היחידה לסייע לקהילה היא בתפילות: "נכון לעכשיו אפשר רק להתפלל. התפילות עוזרות", הוא אומר. "בכל מה ששייך ללוגיסטיקה, אנחנו עושים את המיטב שאפשר".
