הרב מאיר סטמבלר באוקראינה: יש מתח, אבל לא כמו שזה נראה
(צילום: נויל האריס)

בצהרי שבת, בעיצומה של התפילה, נכנס לבית הכנסת קצין הביטחון של הקונסוליה הישראלית באודסה. "הוא פנה לישראלים שהתפללו שם, והציע להם לעזוב בהקדם", מספר איש העסקים המקומי, דוד רויטמן. כמה שעות אחר כך התקיימה שיחתו של נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, עם נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין – שהביאה למבוי סתום. "באודסה עוקבים בדאגה רבה אחר ההתפתחויות", רויטמן אומר. "ישנם חברי קהילה שכבר דואגים למלא דלק ומכלים נוספים במים, ואוגרים אוכל לקראת הלא נודע".
<< הכול על העולם היהודי – בדף הפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
כ-200 אלף יהודים חיים באוקראינה, רובם בקהילות גדולות ומבוססות בערים רבות – מקייב ועד אודסה, מדניפרו ועד אומן. נוכחות מיוחדת יש למנהיגות הרוחנית היהודית, בין השאר במרכז הליטאי המכובד באודסה, בגרעין הבולט של ברסלב באומן, ובמרכזי חב"ד שפזורים בכל עיר גדולה.
קראו עוד בערוץ היהדות:
"נכון לעכשיו ההנחיה היא להימנע מפאניקה. להיות בכוננות אך לא להתפנות, למעט במקרים חריגים והומניטריים". את הדברים אומר ל-ynet יו"ר איגוד הקהילות היהודיות באוקראינה, הרב מאיר סטמבלר. 160 קהילות יהודיות מאגדת "פדרציית הקהילות היהודיות באוקראינה", בכל רחבי המדינה – והיא נערכת לקראת אפשרות של הסלמה ביטחונית, נוכח החשש הבינלאומי מפלישה רוסית לאוקראינה.
7 צפייה בגלריה
אימון כוחות מיוחדים מ ה משמר הלאומי האוקראיני  מריופול אוקראינה בצל חשש מפלישה של רוסיה
אימון כוחות מיוחדים מ ה משמר הלאומי האוקראיני  מריופול אוקראינה בצל חשש מפלישה של רוסיה
אימון כוחות מיוחדים של המשמר הלאומי האוקראיני, בצל חשש מפלישה של רוסיה
(צילומים: AP, Getty Images)
כעת מקיימים ראשי הפדרציה שיחות עדכון שוטף עם הממשל בקייב, עם שגרירות ישראל באוקראינה ועם גורמים נוספים, בהם אנשי ביטחון. בהנהלת הפדרציה אומרים כי הם "ערוכים למגוון תרחישים". עוד סיפרו, כי "בשיחה עם כלל הרבנים במוצאי שבת, הם החליטו פה-אחד להישאר באוקראינה עם בני קהילותיהם, כדי לחזק ולסייע כתמיד, גם בתקופה מורכבת זו".
"במקביל", מספרים שם, "תגברנו את כמות המתנדבים בכל הערים בשיתוף 'הקרן לידידות' כדי שיספקו מזון, תרופות וסיוע נפשי לקשישים, לנכים ולאנשים הזקוקים לסיוע. הפדרציה מקיימת שיח עם כלל רבני ומנהיגי הקהילות בכל רחבי המדינה, ואנו קוראים בהזדמנות זו ליהודי אוקראינה, רוסיה וכל מדינות העולם להתפלל לשלום ולשגשוג בין עמי האזור והעולם כולו".

קייב: מקלט עם אוכל ומזרונים

רבה הראשי של אוקראינה, משה אסמן, אמר בשיחה מבית הכנסת הגדול של קייב כי הקהילה נערכת לכל האפשרויות. "אנחנו מקווים שלא יהיה כלום, אבל צריך להיות מוכן לכל מצב. שלחנו מספר חירום ליהודים, ואנחנו מקבלים לא מעט פניות של אנשים שמבקשים עזרה.
7 צפייה בגלריה
רבה הראשי של אוקראינה, הרב משה ראובן אסמן, מדליק נר זיכרון
רבה הראשי של אוקראינה, הרב משה ראובן אסמן, מדליק נר זיכרון
"מתכונן לכל האפשרויות". רבה הראשי של אוקראינה, הרב משה ראובן אסמן
(צילום: יוסי זליגר)
"הישראלים יודעים מה לעשות, ולפי המלצת משרד החוץ עליהם לחזור לארץ. אנחנו מנסים להעניק פה לאנשים תחושת ביטחון. יש מי שארזו מזוודה ולא מסתירים את הפחד, ואחרים שממשיכים בשגרת החיים". הוא מוסיף כי "נשיא אוקראינה אמר שצריך להיות רגועים. אז אנחנו רגועים, אבל מוכנים לכל תרחיש".
בקהילה היהודית הכינו מקומות מקלט עם אוכל ומזרונים למקרה שיהודים יצטרכו להתפנות. "אני לא בלחץ, אבל כן מתכונן לכל האפשרויות", אמר הרב אסמן. "עם זאת, לא צריך להפחיד אנשים".

אודסה: אלף שקי שינה

מעט על המתרחש בקהילה אפשר ללמוד ממכתב ששלח הרב אברהם וולף, שליח חב"ד ורב העיר אודסה ודרום אוקראינה, לידיד – והגיע לידינו. הרב וולף מספר כי שתי הקהילות בעיר התאגדו ורכשו יחדיו כאלף שקי שינה, "למקרה של פליטים יהודיים שיגיעו מאזורי חרקוב, קייב ודנייפר, אלינו לאודסה", לצד "30 טון קמח, 20 טון סוכר, 30 טון מקרונים, 25 טון אורז וכמעט 40 טוב כוסמת (גרעצקע)".
7 צפייה בגלריה
בבית היתומים
בבית היתומים
הרב אברהם וולף, אודסה
(צילום: אלי מנדלבאום)
איחוד בין הקהילות באודסה, זו החב"דית וזו הליטאית שבראשות הרב שלמה בקשט, אף הוא רבה הראשי של אודסה – הוא לא דבר של מה בכך, והעלויות מסבירות את התועלת: "הרכישות עלו לנו כ-300 אלף דולר, בהלוואות שלקחנו מבנקים מקומיים, כל זאת כדי שנוכל להאכיל את מאות הילדים שגדלים בבתי היתומים, מאות הסטודנטים מרחבי אוקראינה שגרים אצלנו, וכמאה זקנים ניצולי שואה שגרים במושב הזקנים של הקהילה".
עוד מספר הרב וולף, במכתבו, כי "הלחץ בקהילה הוא ללא ספק גדול מאוד. תפקידנו כשלוחים וכרבנים בשעות אלו הוא בראש ובראשונה לעודד, לחזק ולהפיג את הלחץ של היהודים בקהילה. כמובן שאנחנו מתארגנים, במקביל, כבר מספר חודשים גם לתרחישים אחרים, חלילה, מבלי לפרסם זאת, בשביל לא לגרום ללחץ ולפחדים בין היהודים".
הרב וולף, אודסה: "הלחץ בקהילה הוא, ללא ספק, גדול מאוד. תפקידנו כשלוחים וכרבנים בשעות אלו הוא בראש ובראשונה לעודד, לחזק ולהפיג את הלחץ של היהודים בקהילה. כמובן שאנחנו מתארגנים, במקביל, כבר מספר חודשים גם לתרחישים אחרים, חלילה"
לדבריו, "בימים הקרובים יגיעו לכאן חברות אבטחה ישראליות, שיתווספו לחברות השמירה המקומיות שכבר עובדות איתנו. כל זאת, כאמור, בשיתוף פעולה מלא ומתמיד בין הקהילות היהודיות בעיר". הרב וולף מספר בשולי מכתבו על אכזבתו מארגונים יהודיים ש"נמנעים מלהגיש לנו עזרה כלכלית דווקא בימים שכה נצרכת עזרתם", ובמיוחד מיהדות ארה"ב ש"קולה לא נשמע בימים אלו, ויכולותיה הכלכליות לא מורגשות כאן כלל וכלל, לצערי הרב".

אומן: קמפיין גיוס תרומות

גם הקהילה היהודית באומן, שמונה כ-270 משפחות, נערכת לכל האפשרויות. "כל הפאניקה שמתחוללת כרגע התחילה מאתמול בלילה, מרגע שיצאה אזהרת המסע של משרד החוץ", אומר שלומי אלישע, נציג הקהילה היהודית באומן. "עד אז", הוא מספר, "לא הורגשו פאניקה ולחץ. אנחנו ניזונים בעיקר מהתקשורת הישראלית והזרה. התקשורת האוקראינית לא מדברת על הנושא. כאן באוקראינה יש שאננות ויותר אופטימיות".
7 צפייה בגלריה
מכתבו של יעקב ג'אן
מכתבו של יעקב ג'אן
מכתבו של הרב ג'אן
אלישע מספר כי מנהיגי הקהילה באומן הכינו "תוכנית מילוט מסודרת", כדבריו, "ששמרנו במגירה – ועכשיו שלפנו אותה. אנו מקווים שהתוכנית תחזור חזרה למגירה, ולא נצטרך לפעול. יש לנו חשש שברגע שתתחיל מלחמה או הסלמה – תהיה כאן אנרכיה ברחובות, ולכן נצטרך להביא לכאן חברות שמירה שיאבטחו את העסקים של היהודים, כדי שלא יבזזו אותם, וכמובן את ציון הקבר של רבי נחמן מברסלב".
עם זאת, אלישע מסרב להאמין שמלחמה בפתח. "אנחנו עושים כל יום תפילה לשלומה של מלכות", הוא אומר. "אנחנו אופטימיים לגבי המצב, אבל נערכים גם לתרחיש של מילוט, כדי שאף אחד מהיהודים לא ייפגע... אנחנו מקווים שאוקראינה תצלח את המשבר".
שלומי אלישע, אומן: "יש לנו חשש שברגע שתתחיל מלחמה או הסלמה – תהיה כאן אנרכיה ברחובות, ולכן נצטרך להביא לכאן חברות שמירה שיאבטחו את העסקים של היהודים, כדי שלא יבזזו אותם, וכמובן את ציון הקבר של רבי נחמן מברסלב"
רב הקהילה היהודית באומן, יעקב ג'אן, לא שוקע בשאננות, והוציא מכתב לקהילה שבו ביקש מהתיירים לעזוב עד יום רביעי, וממי שמתגורר בעיר אך חושש למשפחתו – לשלוח את קרוביו לחופשה בישראל. "ביום רביעי נעשה הערכת מצב נוספת, ולפי זה נפעל", אומר אלישע, ומספר כי הקהילה היהודית פתחה בקמפיין גיוס תרומות כדי להיערך למצב של מחסור במזון כשר. "רוב האנשים נשארים באומן ולא חוזרים", הוא אומר. "עבור רובנו זה מפעל חיים, וקשה לעזוב הכול וללכת. יש מעטים שחוזרים לארץ, כי רובנו אנשים אופטימיים".

רבני אוקראינה: "אנחנו לא עוזבים"

בריאיון לאולפן ynet שומר גם יו"ר איגוד הקהילות היהודיות באוקראינה, הרב סטמבלר, על אופטימיות זהירה. "המצב פה רגוע, באוכלוסייה יש קור רוח", הוא אומר, ומסביר כי מדובר לדעתו במלחמה פסיכולוגית בעיקר. "אני לא מאמין שכדאי לרוסיה או לאוקראינה להתחיל מלחמה. יש מתח ויש איום, אבל זה ממש לא כמו שזה נראה בארץ. החיים מתנהלים כרגיל. יש איום כבר חודש, והמדינה שלנו במלחמה כבר כמעט שמונה שנים, אבל אין משהו מיוחד בימים האחרונים. אנחנו מתפללים לקדוש ברוך הוא, סומכים על הצבא ועל מנהיגי המדינה שלנו – אבל גם נערכים למצבים גרועים יותר".
7 צפייה בגלריה
"עבור רובנו זה מפעל חיים, וקשה לעזוב הכול וללכת". יהודים באומן
"עבור רובנו זה מפעל חיים, וקשה לעזוב הכול וללכת". יהודים באומן
"עבור רובנו זה מפעל חיים, וקשה לעזוב הכול וללכת". יהודים באומן
(צילום: אדוארד דוקס)
תישאר שם אם תהיה פלישה רוסית? "אנחנו, רבני אוקראינה, שרובנו שליחים של הרבי מלובביץ', חלק אינטגרלי מהאוכלוסייה ולא מתכוונים לעזוב. יש לנו צוות מורים מטעם חפציבה, הסוכנות היהודית, שהם באמת עזבו. אבל אנחנו לא רואים את עצמנו כתיירים, על אף שיש לי אזרחות ישראלית וגם אמריקנית. נישאר פה עם האוכלוסייה המקומית. ב-1991, כשברחובות מוסקבה היו טנקים, השלוחים (שליחי חב"ד) שאלו את הרבי מלובביץ' אם לעזוב, והוא אמר להם להישאר והכול יהיה בסדר. אני לא יודע אם יהיו פה טנקים, אבל אנחנו כאן כדי להישאר".
יש יהודים ששוקלים עכשיו לעלות לישראל, בעקבות המצב? "כעיקרון, אנחנו מעודדי עלייה. יהודי צריך לחיות בארץ ישראל. מצד שני, יש פה הרבה קהילות מפותחות מאוד, ואני לא רואה נהירה דווקא בעקבות המצב. הרבה יהודים עלו לארץ, הרבה גם חזרו לכאן. יהודים חיים פה, הם חלק אינטגרלי מהאוכלוסייה ולא רואים עצמם יושבים על המזוודות. אין כאן אזרחים שיושבים על מזוודות ומחפשים לברוח, זה ממש לא המצב".

מזרח אוקראינה: יודעים שיש על מי לסמוך

במשרד החוץ מעריכים כי באוקראינה שוהים כעת 15 אלף ישראלים. במשרד ציינו כי גם הם חוששים לשלומה של הקהילה היהודית הגדולה החיה באוקראינה, ומעריכים כי תהיה כעת עלייה במספר הבקשות לעלות ארצה.
7 צפייה בגלריה
ילדי פליטים באנטבקה היהודית
ילדי פליטים באנטבקה היהודית
ילדי פליטים באנטבקה היהודית
(צילום: אדוארד דוקס, שמואל אסמן)
הרב פינחס וישצקי הוא שליח חב"ד ורבה של קהילת "קדם", הקהילה של הפליטים היהודים מהאי קרים וממזרח אוקראינה, שחיה בקייב ומונה כ-4,000 איש. "לא סימפטי לפתוח טלפון בצאת השבת, ולגלות שאו-טו-טו פורצת מלחמה ליד הבית", הוא אומר. "אנחנו מתפללים שהשכל הישר יגבר.
"ב-2014, כשהייתי רב קהילה במזרח אוקראינה, ידענו שיש מלחמה ושצריך להוציא את האנשים מהאזור. היום לאף אחד אין מושג אם תפרוץ מלחמה ובאיזה היקף. מניסיוני אז, כשהייתי צריך למלט אלפי אנשים לקייב, ומשם לישראל – אני יודע שאנחנו לא פועלים בחלל ריק. אנחנו נמצאים בקשר עם גורמים ישראלים ואחרים. אני יודע שירימו מטוסים ויעשו מה שצריך".

שר התפוצות: להביא ארצה בדחיפות אלפי יהודים

ראש הממשלה יערוך הערב (א') דיון דחוף לנוכח הסלמת המצב הביטחוני באוקראינה, ובין השאר ידונו בממשלה בעתיד הקהילה היהודית. שר התפוצות, ד"ר נחמן שי, שביקש לקיים את הדיון הדחוף, אומר כי "זו שעתה של מדינת ישראל להעביר מסר ברור: יהודי אוקראינה, יש לכם כאן מקום בטוח".
7 צפייה בגלריה
דוד רויטמן לצד הכתובת "להרוג את היהודי" באודסה
דוד רויטמן לצד הכתובת "להרוג את היהודי" באודסה
יש מי שאוגרים אוכל לקראת הלא נודע. דוד רויטמן
(באדיבות המצולם)
במכתב ששיגר אמש לנפתלי בנט, ציין השר כי "על מדינת ישראל להיערך ללא דיחוי כדי להביא לישראל אלפים מהקהילה היהודית, ולקלוט אותם. זאת, בנוסף להשבתם ארצה של אלפי ישראלים השוהים באוקראינה".
בדיון שייערך הערב ישתתפו כלל השרים והצוותים המקצועיים של משרדי החוץ והפנים, התפוצות, התחבורה והעלייה והקליטה. כהיערכות לישיבה שוחח שר התפוצות עם ראשי הקהילות באוקראינה, ובהם הרב סטמבלר, הרב וולף, הרב וישצקי ונציגי השגרירות הישראלית במדינה. הוא ביקש למסור להם כי "מדינת ישראל היא הבית הלאומי של העם היהודי, ואנחנו כאן לצדכם בכל מצב".

רגעים של ערבות הדדית

גם שגריר ישראל באוקראינה, מיכאל ברודסקי, קיים מוקדם יותר שיחה עם ראשי "פדרציית הקהילות היהודיות באוקראינה", לצד כ-40 רבנים וראשי הקהילות היהודיות במדינה, אנשי הסוכנות היהודית, ראשי "נתיב" באוקראינה, הקונסולית לילך אטיאס, הרב לוי אדרעי וגורמים נוספים.
השגריר הסביר את מדיניותה של ישראל בהחזרתם לאלתר של נציגי המדינה והאזרחים הישראלים, כדי למנוע בעיות בהשבתם אם תפרוץ מלחמה. הוא ביקש מהרבנים לבקש מהישראלים שנמצאים עימם בקשר לעזוב את המדינה. ראשי ורבני הקהילות פרסו, מצידם, את תמונת המצב בערים השונות – ואמרו כי ישמחו להדק את הקשר בינם לבין נציגי המדינה בכל ימות השנה.
בתוך כך, יו"ר השדולה לחיזוק יהדות התפוצות, ח"כ יצחק פינדרוס, קיים אף הוא שיחה עם ראשי הפדרציה היהודית באוקראינה, ואמר כי התרגש לשמוע שהם "מתכוונים להמשיך בפעילותם כרגיל, ולשרת את בני קהילתם בנושאי יהדות ובכל תחום, עד לעזיבת אחרון היהודים את אוקראינה. אני מחזק את ידיהם ומתפלל להצלחתם. כך נראית ערבות הדדית".