ממשלה באה וממשלה הולכת, וההתעמרות במתגיירים נמשכת. נתונים שהגיעו לידי ynet וידיעות אחרונות חושפים לראשונה את היקף התופעה: מדינת ישראל אינה מכירה ביהדותם של אזרחים שהיא בעצמה גיירה. לפי דוח רשמי של מערך הגיור הממלכתי במשרד ראש הממשלה, יותר מ-200 מתגיירים מהשנים האחרונות לא קיבלו לידיהם תעודת המרת דת מסיבות שונות, אף שהשלימו את ההליך כולו לפני זמן רב, ועמדו בכל הדרישות.
המשמעות היא כי לגיור שעברו ואושר, אין תוקף משפטי, ולכן הוא איננו מוכר על ידי רשויות המדינה לרישום נישואים ברבנות, לצורכי רישום אזרחי ואף לעניינים דתיים. כתוצאה מכך, גם ילדיהן של מתגיירות שנולדו לאחר הצטרפותן לעם היהודי והיו אמורים להירשם כבני דתן החדשה – אינם מוכרים ככאלה, ולכאורה יידרשו לעבור גיור בעצמם.
הנתונים נחשפו במסגרת בקשת חופש מידע של ארגון עתים, המסייע לציבור במפגש עם שירותי הדת. בעקבות ריבוי הפניות מצד מתגיירים שלא קיבלו את תעודות ההמרה, דרשו אנשי עתים לדעת מה היקף התופעה, וגילו כי ישנם לא פחות מ-228 תיקים פתוחים כאלה בשנים 2021-2017.
אליהם מצטרפות, על פי הערכה, עוד מאות תעודות המעוכבות מאז תחילת השנה בגלל סירובו של הרב הראשי לישראל, דוד לאו, לחתום עליהן, כהבעת אי-אמון בראש מערך הגיור שהממשלה מינתה בניגוד לדעתו. בסך הכול, 2% מהגיורים שבוצעו בתקופה המדוברת לא הוכרו עד עתה – חלקם, כאמור, גם בחלוף חמש שנים מאז שהושלמו.
"זו ממש קטסטרופה"
א' עלתה לארץ ב-1992 כיהודייה מאחת ממדינות ברית המועצות לשעבר. כעבור שנים נפסלו בדיעבד מסמכים אישיים של אמה, והבת, שהתקשתה בשל כך להוכיח מחדש את יהדותה, החליטה להתגייר. לפני שלוש שנים, ביולי 2019, השלימה א' את ההליך, ואף נישאה כדת משה וישראל. כתובה היא קיבלה מיד – אבל לתעודת המרה היא עדיין מחכה.
"אחרי החתונה זימנו אותנו כדי לראות שאנחנו באמת מקיימים מצוות וחיים בקהילה דתית", סיפרה לאולפן ynet. "אחרי שהוכחנו להם את זה הגיעה הקורונה ולא הייתה קבלת קהל, ושוב נאלצנו לחכות. לפני כחצי שנה אמרו לנו ברבנות שאין בעיה שנקבל את התעודות, אבל זה לא קרה והסבירו לנו שיש 'בעיה של מדיניות'".
לדבריה, "עשינו כל מה שהתבקשנו, השבנו לכל המכתבים, הצגנו את כל המסמכים, השלמנו הכול – ועדיין אין. אנחנו בבעיה גדולה. זו ממש קטסטרופה". היא מוסיפה כי תשובה אמיתית לסירוב, לא קיבלה מעולם. "התהליך הזה הוא באמת לא קל, כי את צריכה לעשות מלא מאמצים", היא אומרת.
א' בכלל גדלה בידיעה שהיא יהודייה במשפחה שומרת מצוות. לדבריה, "שמרנו שבת, שמרנו כשרות, ואז בגלל איזשהו מסמך שלא היה ברור למשרד הפנים, אחרי למעלה מעשרים שנה, הודיעו לי שאני לא נחשבת יהודייה בארץ. את תהליך הגיור עשיתי לעצמי, להוכיח לעצמי, להוכיח לילדיי וכמובן למדינה הזאת שאני כן חלק ממנה. ברור שזה מתסכל שאת צריכה להוכיח את עצמך, ובסופו של דבר את לא מצליחה לעשות את זה".
"המתגיירים מתייאשים ממערך הגיור הממלכתי"
אישה נוספת שמלווה בידי ארגון עתים התגיירה ב-2016 ורק בשבוע שעבר הוזמנה לקבלת התעודה. מאחורי הסחבת באישור גיוריהם של א' ואחרים עומדת הדרישה מהמתגייר לקבל על עצמו עול תורה ומצוות כתנאי להצטרפות לעם ישראל. לפי ההלכה, מרגע שבית הדין המגייר השתכנע כי ההתחייבות כנה וההליך הושלם – המרת הדת היא סופית ולא ניתן לבטלה, אך בפועל, כפי שהעידה א', מערך הגיור משהה פעמים רבות את הנפקת התעודות גם לאחר מכן עד שיוכח שהמתגיירים אכן מקיימים אורח חיים דתי.
הרב ד"ר שאול פרבר, יו"ר ארגון עתים, אמר: "אנחנו רואים את העלייה בעיכובי תעודות ההמרה בחומרה רבה. במקביל, אנחנו מזהים עלייה במספר הפניות ל'גיור כהלכה' (רשת לגיור אלטרנטיבי על פי ההלכה שעתים שותפה בה), מה שמחזק את העובדה שהמתגיירים מתייאשים ממערך הגיור הממלכתי".
לדבריו, "אין סיבה שתעודות של גרי צדק יעוכבו שנים בבתי הדין לאחר שהמתגיירים סיימו את הליך הגיור, ואנחנו, כעמותה פרטית, נצטרך לפעול מאחורי הקלעים לשחרורן. להחזיק זהות של אנשים כבני ערובה זה עינוי שאיננו במקומו, קל וחומר כשמדובר בגרים, שאנו מחויבים לאהוב ולקבל".
ממערך הגיור נמסר בתגובה: "מערך הגיור עובר בשנה האחרונה תהליך של דיגיטציה לטובת שיפור השירות לאזרח. הנתונים שהועברו הם תוצאה של סנכרון בין המערכת הישנה למערכת הממוחשבת החדשה, וייתכנו בהם אי דיוקים. לאחר בדיקה מעמיקה כבר נמצא כי בשנת 2021 נותרו 85 תיקים שבהם לא הונפקה תעודה. מערך הגיור יפעל לצמצם את כמות המקרים שבהם יש עיכוב מסיבה כלשהי בהנפקת התעודה בתום תהליך הגיור".