מוקדם יותר החודש הגיעו החברים והשכנים משכונת וושינגטון הייטס בניו-יורק, לחגוג יום הולדת שנה לברכה, בתם של טליה ובראדלי אברהמי. אבל למרות הבלונים הצבעוניים, העוגה והעוגיות בצורת סביבונים – היו אלו חגיגות מהולות בעצב. לפני כארבעה חודשים איבדה טליה, מורה חרדית, את עבודתה – לאחר שבישיבה שבה לימדה התגלה כי עברה תהליך להתאמה מגדרית, מגבר לאישה. איומיה לתבוע את הישיבה על אפליה ירדו מהפרק לאחר שחתמה על הסכם פשרה האוסר עליה לדבר על הפרשה.
לאאוטינג היו מחירים נוספים: בתחילת החודש נאלצו היא ומשפחתה לעזוב את בית הכנסת האורתודוכסי השכונתי שנהגו לפקוד, Shenk Shul, שבבעלות "ישיבה יוניברסיטי". אברהמי נשואה לחרדי אמריקני חוזר בתשובה, שאותו הכירה במהלך לימודים בישראל. השניים עברו לניו-יורק, שם למדה לתואר שני בחינוך יהודי ב"ישיבה יוניברסיטי" היוקרתית.
אברהמי טוענת כי הרקע הוא רצונה לשבת בעזרת הנשים, למורת רוחם של מתפללים דתיים-אורתודוכסים. לדבריה, הרב החדש של בית הכנסת, שי קמינצקי, פנה להתייעצות עם הרב הראשי של ישיבה יוניברסיטי, הרב הרשל שכטר, ולאחריה הודיע למשפחתה של אברהמי כי כל עוד היא יושבת בעזרת הנשים, אין זה ראוי ולכן לא יוכלו להשתתף עוד במניינים.
הוטל ספק בגיורה של הבת
במהלך השיחות בין בני המשפחה להנהלת בית הכנסת והאוניברסיטה, עלו גם שאלות בנוגע לתהליך הגיור של ברכה, בתם המאומצת של בני הזוג אברהמי, ולהתנגדות העקרונית בהלכה נגד תהליך ההתאמה המגדרית. בהתכתבות בדוא"ל בין אברהמי לאחד מרבני הנהלת האוניברסיטה, לאחר הפגישה שהתקיימה ביניהם, הוא מודה כי הרב הראשי של האוניברסיטה, הרב שכטר, אכן פוסק כי חל איסור לעבור ניתוח להתאמה מגדרית – אך מבהיר כי הוא מעולם לא קרא לה "unorthodox" (לא אורתודוכסית). "את נראית כנה מאוד ביהדות שלך", הוא מדגיש בפני אברהמי, "והוא איחל לך הצלחה – אבל אמר שהניתוח לא מתיישב עם ההלכה האורתודוכסית".
לגבי גיור הבת, כותב הרב הבכיר לאברהמי כי הרב שכטר, "כמו רבנים אורתודוכסים רבים אחרים", מטיל ספק בגיוריו של אותו רב מודרני שגייר את בתם התינוקת. "אני חושב שיש ערך לדעת זאת עבור עתידה של בתך, וכולנו מקווים שהדברים יסתדרו עבורה בעוד שנים רבות כאשר תגיע לפרקה".
אברהמי מחתה וטענה כי מדובר בבריונות, אך הבכיר בהנהלה השיב לה: "אני לא מאמין שהבקשה להגיב לשאלות עולה בגדר של בריונות. זה לא הוגן לערבב בין שאילת שאלה וקבלת תשובה, להפעלת בריונות על מישהו כדי לקבל תשובה. אני לא זוכר שהרב שכטר אמר משהו על לחץ שהפעיל על הרב קמינצקי, וגם לא ידוע לי על לחץ כזה", הבהיר. "בתשובה לשאלתך, הוא ענה כי אינו חושב שמתאים למישהו במצבך לשבת בעזרת הנשים בנסיבות הללו".
"ההחלטה הזו פוגעת בחברה שלי מאוד"
בתכתובת מיילים אחרת בין אברהמי לנשיא בית הכנסת, שמעון ליבלינג, הוא מתנצל בפניה על עוגמת הנפש שנגרמה לה ולמשפחתה – ומבטיח להחזיר את דמי החברות ששילמה. כמה משפחות בבית הכנסת הודיעו כי יעזבו במחאה על המהלך. "כשהתעוררתי הבוקר קיבלתי הודעה מטליה אברהמי", כותבת אחת מוותיקות בית הכנסת לרב קמינצקי. "הייתי מאוד נסערת לשמוע שהיא ובראד כבר לא רצויים אצלנו ב-Shenk. אמנם אני מבינה שטרנסג'נדריות הוא נושא מסובך בהלכה, אבל אני גם יודעת שההחלטה הזו פוגעת בחברה שלי מאוד".
הידידה מתארת כי טליה בכתה את עצמה עד שנרדמה, ואמרה כי היא רוצה למות. "אף שהרבנים שקיבלו את ההחלטה הזו בישיבה יוניברסיטי בהחלט לא התכוונו לכך, התוצאה, בסופו של דבר, היא שחברה חשובה בבית הכנסת שלנו כואבת מאוד בגללם. אני ממש לא רוצה שבראד יאבד את אשתו, ברכה תאבד את אמא שלה, או שאני אאבד חברה קרובה. זאת ההשפעה שאני רואה, וזה מפחיד אותי".
"אני לא מבינה מדוע הזהות המינית היא הגורם שקובע אם לאפשר למישהו להישאר חלק מבית הכנסת, או לא. אנחנו לא שוללים חברות ממי שמדבר לשון הרע, לא שומר שבת לפי סטנדרטים שלנו, לא נותן צדקה או הלכות דאורייתא אחרות", קובלת הכותבת. "טליה כבר עברה כל כך הרבה. היא איבדה את עבודתה בגלל זהותה, עכשיו היא מאבדת את הקהילה שלה. היא אמרה לי בעבר ש-Shenk הוא המקום שהיא מרגישה בו בנוח. קהילה חמה ומקבלת. ואני מאמינה שכאלה היינו עד עכשיו".
בבית הכנסת הכחישו את הטענות
החברה מתארת חשש להיות חלק מקהילה "שיכולה כל כך מהר להפנות גב לחבריה. זה לא שנמנע מהם להיות חברים בקהילה – זה יהיה סיפור אחר, אם כי עדיין מדאיג. העניין הוא שברגע שהם כבר חברים, המעמד הזה, וכל התהליך שעשו כדי לקבל אותו, נשלף מתחת לרגליהם. אני מודאגת מכך שבניסיון להיות שומרי הסף של ההלכה והאורתודוכסיה המודרנית, ישיבה יוניברסיטי מאבדת את הקשר שלה לחמלה, לכבוד האדם ולדרך ארץ – ואני מפחדת מההשלכות האישיות של הניתוק הזה..."
הרב קמינצקי הרגיע את הכותבת כי הדאגה לרווחתה של אברהמי קודמת לכול, ואולם לפני כשבוע הוחזרו דמי החברות למשפחת אברהמי, והם רשמית אינם חברים בבית הכנסת עוד.
ב-Shenk Shul הכחישו את דבריה של אברהמי כאילו התבקשה לעזוב, ובתגובה על הטענות אמרו כי "קיימנו מספר שיחות עם בני הזוג אברהמי, ואנו מבינים את החששות שלהם. חשוב להדגיש שהם לא התבקשו לעזוב את הקהילה, וגם לא ידוע לנו על אמירה כזו".
הפרשה הנוכחית צפה בתוך משפט מתוקשר שמנהל תא הסטודנטים הלהט"בי בקמפוס, נגד הישיבה יוניברסיטי, לאחר שההנהלה סירבה להכיר בו. בפסיקה אחרונה של בית המשפט בניו-יורק מתחו השופטים ביקורת על המוסד האקדמי, ודרשו כי יכיר בתא הלהט"בי. באוניברסיטה הודיעו כי יערערו לבית המשפט העליון ומחו על התערבות בית המשפט בסוגיות פנים-הלכתיות.
אור בקצה המנהרה
לאחרונה הצליחה אברהמי, העובדת כמורה במוסדות חינוך חרדיים זה כבר ארבע שנים, לקבל משרה חלקית כמורה מחליפה בבית ספר יהודי ידוע במנהטן, המגדיר עצמו פרוגרסיבי ומקבל לשורותיו יהודים מכל הזרמים. היא מספרת כי איננה יודעת אם התקבלה לעבודה בעקבות הפרשה, אך מודה שהיא מרגישה מצולקת ומתקשה לתפקד. עמיתים מבית הספר החדש אמרו שהיא נראית מרוחקת, שקשה לה להיפתח ולבטוח באנשים או בתלמידים.
"כל הסיפור הזה הקשה מאוד על חיי", היא מספרת ל-ynet. "היה לי קשה מאוד למצוא עבודה, וגם כשמצאתי, לא ממש הצלחתי להתחבר לילדים ולתפקיד. היו ימים שהסתובבתי בבית הספר ולא הצלחתי להרים את הראש מהרצפה. חשבתי שהכול אבוד, ואז הגיעה שיחת טלפון מפתיעה".
השיחה הייתה מהמגזין האמריקני Unorthoboxed, המנוהל ומוקדש לנשים אורתודוכסיות. "הן שמעו על מה שעברתי, וביקשו שאכתוב להן בענייני חינוך ודת באופן קבוע. זה כמו הגשמת חלום בשבילי". אברהמי כותבת על נסיונה האישי כאם טרייה, וקוראת לאמהות המעורבות בכל פרט בחיי ילדיהן ללכת צעד אחורה: "בואו ניקח את החוכמה של המדע המודרני וגם של המסורת שלנו, כדי לסמוך יותר על ילדינו".
שלושה חודשים אחרי הפרשה ששינתה את חייה, אברהמי מנסה להסתכל על מחצית הכוס המלאה, להתחזק מהתמיכה של הקהילה היהודית הצעירה בשכונה, מהתפקיד החדש, ומקווה כי בשנת הלימודים הבאה כבר תוכל לחזור למשרה מלאה בהוראה ולשים את הסיפור סוף-סוף מאחוריה.
"בישיבה כינו אותי 'ישו ההומו'"
בתוך כך, בעוד הסערה סביב אברהמי טרם שככה, ייתכן שישיבת מגן דוד תצטרך להתמודד בקרוב עם מקרה נוסף של טענות לאפליה על רקע מגדרי. זאפייר וינגארד בת ה-32, משכונת פורט גרין בברוקלין, טוענת כי פוטרה בשיחת טלפון לאחר שהתגלה למעסיקיה על התהליך להתאמה מגדרית שעברה מגבר לאישה.
וינגארד הועסקה כעובדת מטבח בתיכון של הישיבה. "נהניתי מאוד מהעבודה עצמה, הייתי אחראית על שטיפת כלים והכנת בייגלס, אבל כבר מהיום הראשון העובדים והתלמידים התנכלו אליי וכינו אותי Gay Jesus (ישו ההומו) בגלל השיער שלי", היא מספרת. "כשגויסתי לעבודה כל הנושא הזה בכלל לא עלה. הצגתי את עצמי כמי שאני היום, הבאתי להם את כל המידע שביקשו, חתמתי על כמה מסמכים – ואחרי 5 דקות התקבלתי. לא התבקשתי בשום שלב לספר על תהליך השינוי שעברתי בעבר".
לדבריה, החל מהיום הראשון הרגישה שמתנכלים לה. "הבנתי שלא מקבלים אותי, לא הצוות ולא התלמידים, ומלבד כינויי הגנאי הם גם התעקשו להמשיך ולקרוא לי 'עזרא' למרות שביקשתי שיקראו לי זאפייר ויכבדו אותי".
גורמים בבית הספר: "אין שחר לטענות"
לפני מספר שבועות החלה וינגארד לחוש ברע, וביקשה לעזוב את העבודה בשמונה בבוקר. "אני יושבת בבית עם חום, כנראה שפעת, ואז פתאום אני מקבלת שיחת טלפון ממחלקת כוח אדם. חשבתי שהם מתקשרים לשאול לשלומי, אבל אז התברר שהם התקשרו כדי לפטר אותי כי 'הייתה לי אינטראקציה לא הולמת עם התלמידים'. שאלתי אותם על מה הם מדברים? אני חותכת בייגלים במטבח, והאינטראקציה היחידה שלי עם התלמידים זה להגיד שלום ובוקר טוב". וינגארד משוכנעת כי לפיטורים אין קשר לתפקודה, והיא תולה אותם בזהותה המינית.
וינגארד אומרת כי שמעה על סיפורה של טליה אברהמי רק אחרי שהתקבלה לעבודה. "זוגתי ג'ניפר ראתה את הכתבה הזאת ושלחה לי. זה מיד מילא אותי עצבות", היא מתארת. "כאישה טרנסית, לשמוע חוויה כזאת, זה כמו שעולמך יקרוס מעלייך. זה נורא. אבל החלטתי להמשיך לעבוד בבית הספר כי אני צריכה את הכסף".
היא נולדה כגבר נוצרי בעיר בצפון מדינת ניו-יורק, ויש לה ילד מנישואים קודמים שאיתו היא כבר לא בקשר בעקבות בקשת האם. לדבריה עברה לעיר הגדולה כדי לנסות לחיות את חייה החדשים בשלווה, משום שהיא אינה מעוניינת למשוך עוד אש, אבל כעת היא בוחנת אפשרות לתבוע את הישיבה על אפליה על רקע מגדרי ופיטורים שלא כחוק.
בישיבת מגן דוד סירבו להגיב לדברים באופן רשמי, אך גורמים בבית הספר טוענים כי אין שחר לטענות על אפליה על רקע מגדרי, וכי וינגארד פוטרה ממניעים מקצועיים בלבד לאחר שהסתכסכה עם הממונה עליה.
