מהו מעמדה של אשת הרב? האם היא ה"עזר כנגדו", סמכות להתייעץ איתה בסוגיות מסוימות, מנהיגה בקהילה היהודית המקומית או רק "עורכת שולחנות" בשבתות וחגים?
כנס ייחודי שנערך השבוע בווינה ניסה להתמודד עם הסוגיה שכמעט לא מקבלת מקום לדיון בעולם האורתודוקסי. הכנס התקיים ביוזמת ועידת רבני אירופה ובשיתוף Jewish Futures UK, ומנכ"ל ועידת רבני אירופה גדי גרוניך מסביר את הרציונל מאחוריו: "מדובר בצורך שעלה מהשטח ביוזמת הרבניות באירופה, שפנו אלינו לארגון, ואנחנו נענינו והרמנו את הכפפה. חשוב להבין שרוב הנשים לא מקבלות שכר, אין להן הכרה בקהילה למעט עצם היותן 'אשת הרב'. הן עושות הרבה ולא מתוגמלות, ולא מכירים בעבודה שלהן ובתרומתן".
"חשוב לנו לתת הכרה בקהילה לתפקיד הרבנית, כך שכאשר קהילה בעתיד תחפש רב היא גם תחפש רבנית ותשלם לה תגמול הולם על כך, בדיוק כמו שמשלמים לרב", הוא מדגיש. "תשאלי בעיר, מה אשת הרב עושה? כמעט כולם יענו שהיא מכינה ארוחת ערב שבת בבית – ואת זה אני רוצה לשנות. אז תאשימי אותי בפמיניזם; אני באמת מאמין בזה".
לדברי גרוניך, ועידת רבני אירופה מלווה את הרבניות הצעירות באמצעות הרצאות ושיעורים פרטניים, הדרכה אישית ומענה על שאלותיהן בסוגיות היומיום של ניהול הקהילה היהודית בעירן.
"תשאלי בעיר, מה אשת הרב עושה? כמעט כולם יענו שהיא מכינה ארוחת ערב שבת בבית – ואת זה אני רוצה לשנות. אז תאשימי אותי בפמיניזם; אני באמת מאמין בזה"
התוכנית מציעה לרבניות הצעירות שני מסלולים: "הראשון הוא מסלול חונכות, שבו כל רבנית צעירה תקבל הדרכה צמודה מרבנית מבוגרת ומנוסה יותר. המסלול השני הוא תוכנית לפיתוח קהילה מקצועית שבה הרבנית תקבל הכשרה הנוגעת להנהגת הקהילה היהודית, כולל כלים לעמידה מול קהל, לראיונות באמצעי התקשורת ולפיתוח יכולות ניהול כמנהיגה בקהילה היהודית".
"הרבנית ניצבת לבדה בחזית"
ועידת רבני אירופה היא הארגון הרבני האורתודוקסי העיקרי והמוביל באירופה, שמכיל למעלה מ-700 רבני קהילות יהודיות ברחבי היבשת, לצד רבני קהילות נוספים מחוץ לאירופה החברים בחטיבה הבינלאומית של הוועידה. הוועידה נועדה להגן על זכותם של יהודים באירופה לקיים אורח חיים יהודי ודתי, ולהשמיע את קולה של יהדות אירופה. הארגון היה מעורב בהגנה על זכויותיהם של יהודים לקיים שחיטה על פי ההלכה היהודית ולקיים ברית מילה.
הרב אהרן שמואל בסקין, מזכיר ועידת רבני אירופה, מסביר כי "התוכנית עצמה היא חידוש. הוועידה התרכזה בהתחלה בתוכנית הכשרה לגברים שהם רבנים פעילים, ובמשך השנים הבנו שיש צורך לקיים תוכנית גם עבור הנשים הרבניות הצעירות, שאין להן הכרה או תגמול למרות עבודתן הקשה מאוד".
מדוע דווקא עכשיו?
"אולי היינו צריכים לעשות את זה קודם", אומר בסקין בחיוך, "מאז שנשיא ועידת רבני אירופה הרב פנחס גולדשמידט הגיע, הארגון שינה את פניו. מצד אחד, הוא הפך לארגון המייצג אינטרסים יהודיים באירופה, ומצד שני, נכנסנו לעבודה קהילתית של תוכניות הכשרה לרבנים – והגיע הזמן גם לרבניות. במסגרת הזו נותנים לרבניות כלים, תמיכה, והכי חשוב: יוצרים נטוורקינג. אם הרב הוא בודד בקהילה קטנה, הרי שלרבנית זה קשה עוד יותר, כשמשמעות הדבר היא שהיא ניצבת לבדה בחזית מול אינספור בעיות שהיא נדרשת לטפל בהם. צריך להבין שהרבניות פה, בכנס, ובקהילות אורתודוקסיות בכלל, לא עוסקות בפסיקות הלכה אבל כולן מעורבות בצורה פעילה ביותר בעבודות הקהילה, בארגון אירועים, בקירוב רחוקים, בשיעורים לנשים ועוד. זה נטו העבודה שלה מול הקהילה, לבדה או בהרמוניה לצד בעלה".
גדי גרוניך. "צורך שעלה מהשטח"צילום: אלי איטקין"ללא הצהרות, דברים קורים בשטח"
הרבנית ימימה מזרחי, עו"ד ומרצה בינלאומית, מונתה לנשיאת התוכנית להכשרת רבניות אירופה, לאחר שפנו אליה בהצעה לתפקיד. היא מברכת על הפעילויות שגולדשמידט והרב בסקין מובילים: "נשים תמיד היו בעמדות מפתח ובהנהגת הקהילות. לנשים יש תפקיד ענק בקהילות היהודיות בארץ, באירופה ובכלל. פה החליטו לתת לזה גיבוי, לשלם להן משכורת ולתת הכרה, כשאצלנו זה חזון שעדיין לא בר מימוש".
לדבריה, "זה מתקיים ומתקבל פה לא מתוך התרסה או שבירת כלים, אלא כדבר שרוחש בשקט. זה לא שאני מדברת או מעודדת באופן פעיל שבירת תקרות זכוכית – אני בעד למלא את החלל בעשייה, ותקרות זכוכית יתנפצו מאליהן. זה לא שאני מזלזלת במאבקים הפמיניסטיים שאפשרו את מילוי החלל, אבל אני חושבת שהפמיניזם בעולם יכול ללמוד המון מהפמיניזם הדתי והחרדי. ללא הרבה הצהרות וקולניות, הדברים פשוט קורים בשטח, וזה נפלא בעיניי".
אפרופו קולניות, ובוודאי על רקע המחאות בארץ בצל הרפורמה המשפטית, היא אומרת כי היא מצרה מאוד על המצב – ועם זאת מדגישה בנימה אופטימית: "לריב במידה רבה זה ביטוי של קשר קרוב יותר מאשר לא לריב בכלל. יש משהו טוב בשיתוף, בדיבור על זה".
"אני בעד למלא את החלל בעשייה, ותקרות זכוכית יתנפצו מאליהן. זה לא שאני מזלזלת במאבקים הפמיניסטיים שאפשרו את מילוי החלל, אבל אני חושבת שהפמיניזם בעולם יכול ללמוד המון מהפמיניזם הדתי והחרדי. ללא הרבה הצהרות וקולניות, הדברים פשוט קורים בשטח, וזה נפלא בעיניי"
עם זאת, היא מודה בכאב כי יש דברים שבארץ עדיין לא בשלים להתקיים: "אני חושבת שבמובנים רבים ליהדות התפוצות קל יותר לארגן כנס כזה של רבניות מקהילות יהודיות מאשר בארץ. בארץ, כל האישי הוא פוליטי, במין בלנד ענק וזועם. החידוש האדיר הוא ההכרה בתופעה הזו שגם ככה קורית, כי נשים משקיעות את הנשמה בקהילה. גרוניך והרב בסקין החליטו – 'בואו ונכיר בזה', ואני חושבת שזה דבר אדיר. בארץ זה פחות מתאפשר, למרבה הצער".
איך לדעתך רבנים או בכלל גברים אורתודוקסים יגיבו למשמע העצמה וחיזוק של הרבניות האורתודוקסיות?
"לדעתי, מעודדים את זה מאוד, ורואים את הטוב ואת התרומה שלהן בקהילה. הנשים האלה הן מרים הנביאה, יוכבד, פועה ונשים נוספות שהחזיקו את הקהילה בעיתות משבר כדי שהעם הזה לא יתפרק. אף אחד לא אמר להן 'זה לא בסדר' או יצא נגדן. והן עושות את זה שנים".
הרב פנחס גולדשמידטצילום: אלי איטקיןפסח עלול להיות "סיפורה של שפחה"
על התוכנית שלה בכנס אומרת הרבנית מזרחי, בפרפרזה לשם הסדרה הידועה שמככבת גם במחאות, כי "זה יהיה 'סיפורה של שיחה', כאשר פסח יכול להיות בקלות 'סיפורה של שפחה' עם כל העבודות לחג. תראי, אנחנו הולכות לנקות, לקרצף, העבדותיות הזו בבית עם כל הקושי בלהיות אמא, רעיה, להחזיק את המשפחה שלך ועכשיו גם עבודות פסח בפתח. אני רוצה להביא את הנרטיב המשותף לכולנו, ועל זה בדיוק האגדה מדברת: אחד חכם, אחד רשע, אחד תם ואחד שאינו יודע לשאול. השאלה היא: האם תהיה הזדהות של נרטיב משותף? נרטיב של מאין באנו ולאן אנחנו רוצים ללכת? אני רוצה להפוך את זה לשיח, וגם להרגיע את הבהלה שיש. לדבר על הדת כמלכות, שזה העניין של ליל הסדר, שהוא חג של מלכות – וכן, לנהל שיח. רשע, מה הוא אומר? לדבר איתו".
גיטי שפיץ מירושלים היא ראש תחום החונכות ומובילה את התוכנית יחד עם הרבנית אילנה אפשטיין, מחנכת בכירה ב-Jewish Futures ורבנית בית הכנסת מארבל ארץ' בלונדון. לדבריה, "יש כנסים לרבניות בכל מיני מקומות, אבל מה שפורץ דרך בתוכנית שלנו זה הליווי לאורך שנה עם מפגשים מקצועיים, העצמה, התפתחות אישית וליווי של רשת מנטוריות – רבנית ותיקה מול רבנית צעירה. זה לא רק להגיע, לשמוע וללכת, אלא תמיכה לאורך השנה כדי להוציא את הכוח שלך אל הפועל".
מה הצעד הבא?
"השאיפה היא שגם נצליח לייצר המשכיות למחזור הראשון, עם קהילת הנשים היפה שיצרנו פה היום – כך שזה לא יתפוגג וגם בעתיד נצליח להגיע לעוד רבניות צעירות מרחבי אירופה, שלא יהיו בודדות בתפקיד החשוב והמדהים שהן ממלאות בשטח".
הרבנית בת חן בר-גבע מאליקנטה, ספרד, נמצאת בשליחות בקהילה היהודית מטעם ארגון שטראוס עמיאל להכשרת שליחים, מורים ומחנכים ברחבי העולם. היא מסבירה כי "בעלי הרב אליהו הוא רב הקהילה היהודית באליקנטה, ואנחנו הגענו לקהילה הקטנה והמתבוללת במאי אשתקד כדי לחגוג עם הקהילה ביחד את המסורת והחגים. אני על תקן מתנדבת ובעלי מקבל שכר. העבודה שלי היא רבה והקשר שלי מול המקומיים, לצד בעלי, הוא גדול ומשמעותי. לדעתי, נשים עושות עבודה קשה מאוד בקהילות, מכינות אירועי חגים כמו פסח עם עשרות יהודים ולפעמים הרבה יותר. תראי מסביב, כמוני יש נשים רבות שפועלות ועושות וטורחות ונותנות את הנשמה, והן חייבות להיות מתוגמלות. מה שהארגון עושה פה הוא לתת את הקרדיט וההערכה הראויים לרבניות, ולשים אותן במרכז".
הרבנית חנה הופמייסטער מווינה אומרת כי "היום פופולרי ומקובל מאוד לדבר על שוויון בין נשים לגברים, כאשר אנו מנסים להתחרות זה בזה, כמו למשל בתנועה הפמיניסטית. אבל מטבע הדברים, אין ולא יהיה שוויון אמיתי, אלא שכולנו משלימים אחד את השני, וחייבים לכבד את התפקידים של כל אחד בחברה ובקהילה. מצד שני, גם לא צריך להגביל את התפקידים, ורואים היום שנשים מסוגלות למלא כל תפקיד בצורה מלאה. הכנס נותן כוחות מחודשים ורעננים להמשך העשייה".
הכותבת הייתה אורחת כנס הרבניות בווינה, אוסטריה
