מאבטחו האישי של הרב קניבסקי, אדיר מעטו, בריאיון לאולפן ynet
(צילום: חגי דקל)
אלפים התקבצו מחוץ לבית הרב קניבסקי מאז צאת השבת. נדמה כי כולם – ילדים קטנים וקשישים – ביקשו לחלוק כבוד אחרון, וכמה שיותר מקרוב. האבל הכבד מורגש בכל פינה בעיר. למעשה, בכל ריכוז חרדי בישראל ובעולם. הנהירה הצפופה, הרגלית והשקטה מהכניסות המרכזיות – במיוחד דרך גשר קוקה קולה על כביש 4 השומם, שהפך הבוקר, לכ-12 שעות, לחניון אוטובוסים – לא פסקה גם אחרי שההלוויה תמה. בדרך עמדות של צדקה ומלמולי תהילים חרישיים, לעילוי נשמתו של הרב.
רבים מבאי ההלוויה הקדימו והגיעו לבני ברק מחוץ לעיר כבר בלילה או בשעות הבוקר המוקדמות. הם ידעו שהכבישים ייחסמו, ולכן הביאו עימם תיקים, לעיתים מזרנים, התפללו שחרית ברחובות – הכול כדי לקיים את מצוות ליווי המת, ולחלוק כבוד אחרון ל"שר התורה", הרב קניבסקי, הדמות יוצאת הדופן שהלכה בסוף השבוע לעולמה.
אדיר מעטו איננו אדם חרדי, אך היה מהקרובים ביותר לרב הישיש – כמאבטחו האישי. "זכיתי להיות עם הרב ב-5-4 השנים האחרונות", הוא מספר בהתרגשות, בריאיון לאולפן ynet. "הייתי צמוד אליו ביציאה מהבית. הרב", הוא מציין, "היה דמות של כולם. דמות גדולה מאוד. זכיתי להיות זה ששומר עליו".
הלוויית הרב חיים קניבסקי בבני ברק
(צילום: c-live)
מעטו מספר כי "הרב קיבל קהל בכמויות של עשרות אנשים. האמת שאני לא אדם חרדי, אני לא מהמגזר. דבר אחד שאני יכול לקחת מהרב לכל החיים – זה את הצניעות. מדובר באדם שיכול היה להיות לו הכול, גם טירה אם היה רוצה. אבל כל מה שעניין אותו זה רק התורה, ולחיות בפשטות אמיתית, בבית צנוע – חיים הכי צנועים שיש. בסופו של דבר, זה מלמד אותנו על החיים שלנו. אנחנו לא נעלה למעלה עם וילה. מעפר באנו ולעפר נשוב".
אדיר מעטו: "מדובר באדם שיכול היה להיות לו הכול, גם טירה אם היה רוצה. אבל כל מה שעניין אותו זה רק התורה, ולחיות בפשטות אמיתית, בבית צנוע – חיים הכי צנועים שיש"
אתה ליווית אותו כמה שנים, אבל הרב היה מאוים ממש בתקופה האחרונה, לאחר שהורה לקהילתו להתחסן לקורונה.
"הרב תמיד המליץ להישמע להוראות משרד הבריאות, ובני הבית דאגו שאנשים יתחסנו. לצערנו הרב יש אנשים שלא קיבלו את הדעה הזאת. מספר פעמים הגיעו מתנגדי חיסונים בדרך כזאת או אחרת מסביב לבית, בניסיון למנוע את הפסק שהרב הוציא. ברוך ה' עברנו את זה, ומנענו את מה שהיה צריך למנוע".
"כל אחד מצא בבית הרב אוזן קשבת"
סמוך לחלקת הקבר שבה נטמן היום (א') הרב קניבסקי, זרמו במהלך מוצאי השבת אנשים צעירים ומבוגרים. חלקם ביקשו להתפלל ליד קברה של רעייתו, הרבנית בת שבע, שנפטרה בעיצומה של שבת חול המועד סוכות לפני 10 שנים וחצי – אחרים סתם סקרנים. המשטרה הוזעקה למקום כאשר כמה מהם נטלו יוזמה, והחלו ממש לחפור את קברו של מי שנחשב ל"שר התורה" ומנהיג הציבור החרדי, ושמירה משטרתית הוצבה מחוץ לבית העלמין. סביבת הקבר הייתה מלאה בפתקים עוד בטרם החל בכלל מסע ההלוויה.
נערכים להלוויית הרב קניבסקי: דיווח של כתבנו מאיר תורג'מן מבית העלמין
(צילום: שמוליק דודפור, חגי דקל)
במהלך הלילה הגיעו נכדיו של הרב לחפור את קברו, סמוך לקברה של רעייתו, וליווה אותם הרב איציק שיינין, הגבאי המיתולוגי של בית הכנסת איצקוביץ', ומי שאחראי על תחזוקת הקברים בבית העלמין זכרון מאיר. "הוא היה אדם שהצניע לכת. לא עניין אותו כלום. הוא היה מנותק מכל מה שקשור לעולם, ורק לימוד התורה היה בראש מעייניו", אמר הרב שיינין על הרב קניבסקי. "כולם ביקשו להתעסק קצת בקבורה, אז מי שיכול היה – בא וחפר את הקבר. אם לא הייתה את – אז חפרו אפילו ביד, הוציאו חול, על מנת לזכות ולחפור את הקבר קצת".
הרב שיינין: "כולם ביקשו להתעסק קצת בקבורה, אז מי שיכול היה – בא וחפר את הקבר. אם לא הייתה את – אז חפרו אפילו ביד, הוציאו חול, על מנת לזכות ולחפור את הקבר קצת"
עוד סיפר באולפן ynet, בשם "תלמידו המובהק" (כינוי הניתן למשמשים של הרב ההולכים בדרכו), כי "כשאמרו לו על איזה אירוע ברחוב מהרש"ל בבני ברק, הרב שאל איפה זה רחוב מהרש"ל. תבין, הכולל שבו הוא למד, כולל חזון איש, זה ברחוב מהרש"ל. הוא הולך את המסלול הזה עד ללימוד וחוזר. הוא כל כולו היה תורה".
13 צפייה בגלריה
מבט ממעוף הציפור על המלווים שנכנסו לבית העלמין
(צילום מסוק: איתמר גרינברג ItamarGrinberg)
הרב הראשי לישראל, דוד לאו, השתתף במסע ההלוויה מראשיתו ועד תומו – לכל אורך ארבע השעות – ולאולפן ynet סיפר על הפרידה מ"איש הספר", כדבריו. "אדם שכל מהותו היא אהבת תורה, לימוד תורה ואהבת ישראל נדירה. דמות פלאית שהסתובב בעולמנו, וזכיתי לעצותיו".
הרב לאו מדבר על תחושות קשות בציבור של "עצב וכאב, וכל אחד עם הרב-חיים שלו. כל אחד עם הסיפור שלו". הוא עצמו מספר כי לקח ממנו את חשיבות הלימוד והחינוך, "האכפתיות הגדולה שלו לחנך ולאהוב את עם ישראל, כדי שתהיה מסירות לדורות הבאים. זה דבר שהלוואי וכולנו נזכור ונבין".
הרב הראשי, הרב דוד לאו, מתראיין ל-ynet בתחילת מסע ההלוויה
(צילום: שמוליק דודפור, חגי דקל)
"הרב חיים", הא מוסיף, "זה מותג חוצה מגזרים. זה קשור לכל אחד בכל מקום. עם ישראל ידע את הכתובת לדירה הצנועה והפשוטה שלו, עם ישראל אהב את האישיות הזו, שאהבה את כולם באותה המידה".
שולחן מט לנפול – וספר פתוח
"זכיתי להיות אצל הרב אולי מאות פעמים בחיים", סיפר ירח טוקר, יועץ תקשורת ומקורב לבית הרב קניבסקי. "הבית של הרב היה מקום שבו כל אחד מצא אוזן קשבת; מצא שם אבא רחום שהקשיב ונתן ברכות. הוא נתן עצות לכל כך הרבה אנשים. עשרות רבות של פעמים הייתי שם, בשנה האחרונה, ובכל ביקור ראו את העוצמה הזאת: מצד אחד, הפשטות והסגפנות – אפילו הכיסא בלי ריפוד והשולחן מט לנפול, והרב כל הזמן שקוע בתורה. מצד שני, ההמונים שעלו במדרגות, ניסו להיכנס ולו לרגע אחד".
מקורב לרב קניבסקי, ירח טוקר: "היה אבא רחום שהקשיב לכולם ונתן ברכות"
(צילום: חגי דקל)
"כמי שקצת מקורב, כל הזמן שלחו אליי בקשות עם שמות להעביר לברכה, כדי שהרב יתפלל עליהם", טוקר מוסיף. "זה פשוט לא ייאמן, זה היה הכותל המערבי של הדור שלנו, והדבר הזה פשוט נגמר. זה נורא ואיום. הייתי אצל כמה רבנים בחיים, אצל כל גדולי התורה, אבל שם אפשר היה לראות את כל הגוונים ואת כל השכבות של החברה הישראלית – דתיים, חרדים, אשכנזים, ספרדים – כולם, מכול העולם".
ירח טוקר: "זה היה הכותל המערבי של הדור שלנו, והדבר הזה פשוט נגמר. זה נורא ואיום. הייתי אצל כמה רבנים בחיים, אצל כל גדולי התורה, אבל שם אפשר היה לראות את כל הגוונים ואת כל השכבות של החברה הישראלית"
גם טוקר מציין כי הרב היה שקוע בתורה ראשו ורובו. לדבריו, "פעם אחת נכנסתי אליו עם דמות בכירה מאוד בישראל, והרב היה שקוע בלימוד, במשך 7-6 דקות, עד שהצליחו להוציא את העיניים שלו מהספר. הוא לא ראה שמישהו לצידו. לא משנה מי זה – שר, חבר כנסת, רב; איש פשוט או הכי בכיר בעולם – כשהרב היה שקוע בתורה, הוא היה שקוע בתורה".
העם הפך אותו למנהיג
בית הרב קניבסקי היה סמל מקומי בבני ברק. בעבר, הרחק מההנהגה וההשפעה הרחבה של השנים האחרונות, הוא נחשב פשוט לאדם צדיק שישב ולמד תורה. הוא לא סומן כמועמד להנהגה, בעוד רבנים אחרים שהיו ראשי ישיבות והתקדמו בעולם הרבנות, סומנו ככאלה. למעשה, ההנהגה שלו הגיעה מהעם. הציבור היה זה שהפך אותו למנהיג.
ח"כ יצחק פינדרוס מיהדות התורה סופד לרב קניבסקי בריאיון לקובי נחשוני
(צילום: אורי דוידוביץ', חגי דקל)
מלבד לימוד התורה, שהיה גורם המשיכה הראשוני לדמותו, שיחקו גם הברכות שחילק תפקיד מרכזי – בהיבט הרוחני, ויש שיאמרו גם המיסטי. בציבור החרדי עשה לו הרב שם של מי שיש לברכותיו תוקף רוחני וסביבו מתרחשים ניסים, עניין לא שגרתי בזרם הליטאי הרציונליסטי, וכך ניתן היה אולי לכנותו אפילו "האדמו"ר הליטאי הראשון".
חריג בנוף הליטאי: טלי פרקש על דמותו של הרב קניבסקי
(צילום: חגי דקל)
"אולי לקוראי ידיעות ו-ynet יהיה קשה להבין את זה", אמר ח"כ יצחק פינדרוס ("יהדות התורה"), שהיה מקורב לרב, בריאיון לאולפן ynet. "הברכות שלו לא באו מהמקום האדמו"רי, אלא מהמקום התורני. מהפה הקדוש, מהאדם שמנותק מכל העולם הזה ונמצא אך ורק בתורה, יומם ולילה, כל חייו, ומסיים את כל התורה כל שנה מחדש. בברכות כולם עסקו, אבל הדבר הזה כן היה מיוחד בו – שמה שהוא אמר, התקיים".
פינדרוס קרע קריעה בבגדיו, ואמר כי "הרב קניבסקי היה תופעה, כזו שלא הייתה הרבה שנים והרבה דורות. אני חושב שהוא נגע ברמה האישית במאות-אלפי אנשים. אתה פוגש פה אלפים – שכל אחד באופן אישי קיבל ממנו ברכה, שאל שאלה או קיבל הכרעה בחיים בעזרתו. הבית הזה היה פתוח לאנשים במשך 60 שנה".
לדבריו, "אני זוכר שלפני ארבע שנים, כשנכנסתי אליו, הוא ענה למאות מכתבים בערב אחד. הוא נגע אישית במאות-אלפי אנשים בארץ ובעולם. לי אישית, כשליח שלו, התחושה היא קשה מאוד. קשה להבין איך אנחנו עוברים את יום המחר והמחרתיים בלי הרב. קשה לראות איך מתמודדים במציאות היומיומית בלעדיו".
ח"כ פינדרוס ציין כי "הנושא הציבורי נפל עליו. הוא הרגיש שזה נטל, הוא גם ניסה לברוח מזה וממש לא אהב את זה. הרבה שנים הוא הצליח לא להיות מעורב. הוא היה אדם שכל כולו תורה, שמכיר את כל חלקי התורה. הוא היה באמת כתובת לכל נושא תורני, גם בנושאים שכמעט ולא עוסקים בהם בישיבות או בספרות התורנית".
"הרב היה קשוב לי לגמרי"
בציבור החרדי ידעו לציין היום את האהבה העצומה שרחש לו הקהל – על תת-מגזריו השונים, בדומה לרב עובדיה יוסף. כך, נראו בהלוויה גם לא מעט חסידים, חובשי כיפות סרוגות, אשכנזים וספרדים. כמו הרב עובדיה, היה גם הוא גדול וענק בתורה, אך בשונה ממנו, היה הרב קניבסקי ממש נחבא אל הכלים. "רב חיים" בפי העם אפילו לא חפץ בתואר המכובד "הרב", אך ענה בשפה ברורה תשובות הלכתיות לכל מי שפנה אליו, ובישיבות הספרדיות – כמו גם הסרוגות – ניתן למצוא את תשובותיו בלא מעט חיבורים תורניים מקומיים.
שיחה עם ח"כ לשעבר עוזי דיין ועו"ד ליאור קצב שהגיעו להלוויה
(צילום: אורי דוידוביץ, חגי דקל)
"לא לחינם מוגדר הרב קניבסקי כ'גדול הדור' וכ'שר התורה'", אמר ראש עיריית קריית מלאכי לשעבר, ליאור קצב, בריאיון לאולפן ynet. "הוא היה רבם של ספרדים ואשכנזים, דתיים וחילונים, חסידים ומתנגדים. כולם הגיעו אליו, כי כולם ידעו להכיר את עומק גדולתו בתורה ואת מסירותו ללימודה. הרב היה בעל מופתים, הוא היה בחזקת 'צדיק גוזר, והקדוש ברוך-הוא מקיים', ולכן הייתה אליו נהירה גדולה".
קצב מספר כי הוא עצמו הגיע להתייעץ עם הרב קניבסקי בעניינים אישיים, ואף שהרב לא נודע כמי שמאריך בתשובותיו – פגישותיהם היו ארוכות מאוד. "בפגישתנו האחרונה הרב קניבסקי אחז לי את היד במשך דקות ארוכות, במהלך כל הפגישה, ושמע אותי בפירוט רב. הוא היה קשוב לי לגמרי, הביע את דעתו ונתן את עצתו".
אליעזר היון על לכתו של הרב קניבסקי
(צילום: חגי דקל)
קצב מספר כי ביקש את עצת הרב בנוגע להצעה פוליטית מפתה, "להצטרף לאחת המפלגות שמרכיבות היום את הקואליציה", הוא אומר. "אין לי ספק שלו הייתי מצטרף, גם הייתי מכהן היום כשר בממשלה מטעם אותה מפלגה. הרב ממש לא המליץ לי לעשות את זה, ובירך אותי בדרך אחרת, ואף הפנה אותי לעשות דברים אחרים. ביטלתי את דעתי בפני דעתו, ועשיתי את זה באהבה גמורה ובלב שלם. הוא נתן תשובה מאוד מפורטת, וגם ליטף לי את הפנים, הנכדים שלו ספרו לפחות שש פעמים".
"איך ממשיכים מכאן?"
בין מי שהגיעו לחלוק לו כבוד אחרון, היה גם עוזי דיין, לשעבר יו"ר מפעל הפיס וחבר כנסת – לא דמות שגרתית בנוף הבני-ברקי, אבל מי שהיו לו שיחות משמעותיות עם הרב הקשיש, שלא הרבה שיחה עם איש. הקשר, הוא מספר, החל סביב תחרות של מפעל הפיס ליצירה תורנית, שהרב קניבסקי ראה בה, לדבריו, הזדמנות לעודד את צעירי המגזר לכתוב חיבורים תורניים.
מסע ההלוויה של הרב חיים קניבסקי: צפו ביעקב כהן מתראיין בדמעות
(צילום: אורי דוידוביץ, חגי דקל)
השניים אף שוחחו בנושא גיוס בחורי הישיבות. "זה לא התקדם שם, ובצורה החכמה והפיקחית שלו הוא מיד הסית את הנושא, ואמר לי, אתה צריך להבין את זה. הוא שאל אותי, למה אין לך זקן? אמרתי לו, תראה, קודם כול אני לא הורגלתי בכך, וזה גם לא מדאורייתא".
יעקב כהן: "כל המשפחה גדלנו על הרב, שהיה בכל השמחות שלנו, בכל האירועים. בכל שאלה – היה לאן להגיע, היה את מי לשאול. ועכשיו אין לנו את מי לשאול, אין לנו לאן ללכת"
בין המוני האבלים הסתובב יעקב כהן. הוא גדל בשיכון חזון איש ומעולם לא עזב. הרב קניבסקי היה הסנדק שלו, ומאז יום ו' לא עוזבת אותו תחושת היתמות. "עם ישראל איבד אבא, עם ישראל איבד מנהיג. אנחנו יתומים, יתומים", אמר בדמעות. "אבא שלי היה חברותא של הרב, והוציא איתו ספר. כל המשפחה גדלנו על הרב, שהיה בכל השמחות שלנו, בכל האירועים. בכל שאלה – היה לאן להגיע, היה את מי לשאול. ועכשיו אין לנו את מי לשאול, אין לנו לאן ללכת. איך ממשיכים מכאן?"
למי שאינו מורגל בתופעה, קצת קשה להבין כיצד המוני אנשים חשים אובדן כל כך קשה, חלקם עד כדי קריעת הבגד – סמל לאבלות על קרוב מדרגה ראשונה. "הרב היה בשבילי אבא, מורה דרך, פסיכולוג, וגם ועורך דין", אומר כהן. "הרב היה בשבילנו הכול... הוא היה בקנה מידה של הגאון מווילנה, של החפץ חיים. אלה דברים שלא יחזרו. כל מי שחי בדור הזה, צריך לשמוח שהוא חי בדור שהיה מי שהגן עליו ומי ששמר עליו עם התורה שלו ועם הלימוד שלו. עכשיו איבדנו את כל זה, מי ישמור עלינו?"
תשובה לכל גלויה של כל ילד
בשונה מגדולי התורה הליטאיים – הרב אלישיב, הרב שך, הרב שטיינמן – ריחפה דמותו של הרב קניבסקי כשעליה הילה מסטית-קבלית. כמעט כל חרדי זוכר את המכתב הראשון שכתב לרב, לרוב בגיל צעיר מאוד, תמיד בשאלה הלכתית – ותמיד עם תשובה שהגיעה. "כשהייתי ילד בתלמוד התורה והייתה שאלה קשה, היו שולחים גלויה לרב קניבסקי והוא היה עונה תשובות קצרות ותמציתיות", מספר גם חנני ברייטקופף, בכיר באתר "כיכר השבת". "כשהיו הולכים אליו לברכה, בהתחלה הוא היה אומר 'ברכה והצלחה', ועם התרבות הפניות – הוא קיצר את ברכתו לראשי תיבות של ברכה והצלחה.
נפרדים מהרב קניבסקי: חנני ברייטקופף, "כיכר השבת"
(צילום: חגי דקל)
"כל אחד מהציבור החרדי הרגיש קשר אליו. אין גדול דור שהיה כמותו בשנים האחרונות. הוא היה מקובל גם על הספרדים, ויעידו התיעודים של ח"כ לשעבר אריה דרעי, היושב ובוכה אתמול. האדמו"רים קיבלו אותו עליהם בצורה מוחלטת, אבסולוטית. אין מישהו שהיה כמוהו, גם אצל ליטאים, ולכן אני חושב שהשבר הזה הוא מאוד גדול לציבור החרדי – ואף המסורתי. מי שהגיע לקבלת קהל בביתו של הרב, ראה שם כל יום מאות אנשים מסורתיים".
פורסם לראשונה: 21:24, 20.03.22
