משדר מלחמה – היום החמישי: ריאיון עם אהרון גרנות, יו"ר ארגון "עושי חיל"
(צילום: חגי דקל)
אהרן גרנות זכה לכינוי "האבא של החיילים החרדים", ולא בכדי: כיו"ר ארגון "עושי חיל", שמגדיר את עצמו בתור "הבית לחייל החרדי הבודד", הוא מלווה במהלך השנים חיילים חרדים וחרדים לשעבר, ועושה כל שביכולתו כדי לתמוך בהם. השבוע הוא קיבל את הבשורה המרה שלפחות שניים מהחיילים שהעמותה תמכה בהם נהרגו במלחמה: בנימין לב ודוד מיטלמן.
בנימין לב, לוחם בצנחנים, התגייס כחייל בודד. הוא בנו של הרב נתנאל לב, חסיד חב"ד מצרפת. דוד מיטלמן ממודיעין עילית, לוחם בגולני, התגורר בדירה של ארגון "עושי חיל" בקיבוץ ראש צורים. "זה קשה מאוד ובלתי נתפס, תוך שעה אחת לקבור שני ילדים. זה פשוט לא נתפס", אומר אהרן גרנות בריאיון ל-ynet Live.
"במקרה של בנימין נכון שהוא כמו הילד שלי, אבל לא הייתי במקום האבא, אלא שליח של האבא – כי ההורים היו ביחסים מצוינים איתו. הם פשוט היו בצרפת, והוא שירת פה", הוא מספר. "במקרה השני, של דוד, מדובר בחייל שגר בסניף ראש צורים, אחד מ-11 סניפים שיש לנו ברחבי הארץ. המשפחה המלווה שלו שבורה, וגם אני שבור. זה קשה ובלתי מתקבל על הדעת".
ספר לנו קצת עליהם.
"בנימין נלחם בקרבות פנים אל פנים בכפר עזה, טיהר בתים. אני מקבל תיאורים מהצבא על מה שהוא עשה ומה שאיבדנו. אספר לכם סיפור על בנימין ששבר אותי לגמרי. היה לו שותף לדירה שהיה בעברו מעין ראש כנופיית פשע. אחד שדקר וגם ישב במעצר, נכד של רב. הבחור הזה, השותף של בנימין לדירה, עשה את כל הדרך מהכלא להיות לוחם. הצמדתי אותו לבנימין ואמרתי לו: בנימין לוחם עשוי ללא חת מהצנחנים, תלמד ממנו. הוא התייעץ איתו המון. הוא היה בעומק הלחימה כשפרסמתי את ההודעה על נפילת בנימין. איך שהוא הגיע לטלפון וראה את זה, הוא התקשר אליי ואמר לי: 'הוא כמו אח שלי, ואני מבטיח לך שאני אנקום את דמו בידיים'. צה"ל הבין את הסיטואציה, שחררו אותו והוא עזב לרגע את הלחימה, והגיע אתמול להלוויה. הוא נשא את הארון ואמר: 'אני נשבע לך, בידיים שלי אני אנקום'.
"משם היה צריך לדלג להלוויה של דוד. כואב לדעת שאני לא אראה אותו יותר. הוא היה מלא חיוניות. דוד, מסכן, היה ש"ג, הוא חטף את הכדור ונהרג עוד בתוך החג. אחריו נהרג גם המפקד שלו, מ"מ, שהוא שכן שלי – סגן אורי שני ה' יקום דמו. הכי נורא זה שאני יודע את הדברים וצריך לשקר להורים ולבני המשפחה עד שצה"ל יודיע להם, להגיד שהכול בסדר והם בתוך הלחימה, כשאני יודע שהנורא מכול קרה. מי יודע איפה זה ייגמר".
הוא ממשיך ומספר: "אני אבא ל-86 חיילים סדירים ו-250 בוגרים שחלק גדול מהם גם במילואים, מתקשרים אליי משדה הקרב. לפני 10 דקות קיבלתי טלפון מחייל שנמצא בשטח הכינוס ואמר לי: 'תקשיב, אני התקשרתי אליך לבקש ברכה. ספק רב אם אני אחזור. אני מבקש ממך, תברך אותי שאני לפחות אחזור שלם, גם אם אני לא אחזור חי'. זה בחור שאכלתי איתו בסעודת שבת. קשה מאוד לשמוע את זה, אבל אני צריך להיות חזק, לברך ולעודד את כולם, וגם לדעת שזה אמיתי".
"אנחנו בעזרת ה' ננצח עם הנוער הזה והבחורים האלה שיש לנו, עם החיילים האלו", הוא מסיים במסר של תקווה, "אין את זה בשום מקום בעולם. אנחנו איתם. אני אומר לעם ישראל ברגעים האלה, יש פסוק שאומר: 'וְאָמַרְתָּ בִּלְבָבֶךָ כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי עָשָׂה לִי אֶת הַחַיִל הַזֶּה', וצריך לזכור שיש לנו כוח, אבל גם לזכור: 'וְזָכַרְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ כִּי הוּא הַנֹּתֵן לְךָ כֹּחַ לַעֲשׂוֹת חָיִל'. אנחנו בעזרת ה' נצא מהמשבר, יצאנו ממשברים הרבה יותר קשים, וגם מזה נצא ונקום – 'הֶן עָם כְּלָבִיא יָקוּם וְכַאֲרִי יִתְנַשָּׂא'".
