בפעם הראשונה מאז קום המדינה, הממשלה אישרה היום (א') בישיבתה השבועית החלטה להנציח יהודים שאינם אזרחי ישראל אשר קיפחו את חייהם בפעולות איבה על רקע אנטישמי בתפוצות. ההחלטה מבקשת להכיר בחובה המוסרית של המדינה להנציח את נפגעי פעולות האיבה שאינם בעלי אזרחות ישראלית, אשר נרצחו בשל יהדותם.
על פי ההצעה שהגיש לממשלה שר התפוצות עמיחי שיקלי, תוקם ועדה מיוחדת, המשותפת לממשלת ישראל ולמוסדות הלאומיים, שייעודה לגבש בתוך ארבעה חודשים המלצות בדבר פעילות להנצחה ממלכתית של יהודים שאינם אזרחי ישראל אשר נרצחו בשל יהדותם בפעולות איבה על רקע אנטישמי בתפוצות ("הנופלים בתפוצות"). הוועדה תגיש את מסקנותיה לשר התפוצות והמאבק באנטישמיות, לא יאוחר מ-1 בספטמבר 2023.
"פעולות איבה פוקדות את עמנו לעיתים תכופות גם בארצנו וגם מעבר לים", אמר שר התפוצות והמאבק באנטישמיות, עמיחי שיקלי. "לאחרונה נרצחו לוסי די ושתי בנותיה, רינה ומאיה הי"ד, בבקעת הירדן, רק מסיבה אחת: הן היו יהודיות, חלק מעם ישראל. זו גם הסיבה היחידה שבגינה נרצחה באכזריות מזעזעת שרה חלימי בפריז ו-11 מתפללים בבית הכנסת בפיטסבורג, פנסילבניה. הכרה בקורבנות האלימות האנטישמית כחלק מנפגעי פעולות האיבה היא צעד חשוב ומתבקש, צעד המממש את התחייבות המדינה בחוק הלאום, הקובע כי 'המדינה תשקוד על הבטחת שלומם של בני העם היהודי ושל אזרחיה הנתונים בצרה ובשביה בשל יהדותם או בשל אזרחותם'".
באחריות הוועדה שתקום יהיה לקבוע קריטריונים ואמות מידה להנצחת הנופלים בתפוצות, לרבות הגדרת פעולת איבה על רקע אנטישמי בתפוצות. כמו כן תבחן הוועדה התייחסות לנרצחים שאינם יהודים באירועים על רקע אנטישמי.
הוועדה תקבע את אופן ציון הנצחת הנופלים בתפוצות – כחלק מטקס הזיכרון הממלכתי או במסגרת טקס ייעודי, במסגרת יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה. כמו כן תהיה הוועדה אמונה על הקמת אנדרטה ממלכתית ייעודית להנצחת הנופלים בתפוצות, על הנגשת מידע על אודות הנופלים בתפוצות באמצעות מאגר דיגיטלי פתוח וזמין לציבור, וכן על הסדרת הפעילויות החינוכיות בצה"ל ובמערכת החינוך הפורמלית והבלתי-פורמלית בישראל להנצחת הנופלים בתפוצות.
בראש הוועדה יעמוד מנכ"ל משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות, אבי כהן סקלי, ובין חבריה יהיו נציגים של ההסתדרות הציונית העולמית, הסוכנות היהודית, משרדי הקליטה, החוץ, החינוך והביטחון, משרד ראש הממשלה, מרכז ההסברה, צה"ל, ביטוח לאומי, יד לבנים, ארגון נפגעי פעולות האיבה ועוד. בהצעת ההחלטה נקבע כי לנציג משרד החוץ בוועדה תינתן זכות וטו על החלטות בנושאים מדיניים בעלי השלכות על יחסי החוץ.
הנצחה, לא הכרה מלאה
בהצעה הובהר כי הנצחת הנופלים בתפוצות איננה מהווה הכרה בהם כנפגעי פעולות איבה כהגדרתם בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תש"ל, 1970), או כהרוגי מלכות כהגדרתם בחוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם (תשנ"ב, 1992). המשמעות היא שזכרם של חללי פעולות האיבה שאינם אזרחי ישראל יונצח בארץ, אך בני משפחותיהם לא יזכו בהטבות ובסיוע כספי שמקבלים בני משפחות של נפגעי טרור ישראלים.
"מתווה רודרמן" של קרן משפחת רודרמן פרס את קווי המתאר לקידום המהלך. "זהו יום היסטורי לעם היהודי ולמדינת ישראל", אמרה מנכ"לית קרן משפחת רודרמן, שירה רודרמן. "אנו מברכים על החלטת הממשלה לפעול למען הנצחת יהודי התפוצות שנרצחו בשל יהדותם. הייתה לנו הזכות ליזום ולקדם צעד חשוב זה, ביחד עם ההסתדרות הציונית העולמית ומשרד התפוצות, ואנו מוקירים את הירתמותו של שר התפוצות והמאבק באנטישמיות, עמיחי שיקלי, לקידום הצעד. בהחלטה זו, מדינת ישראל הוכיחה, ללא צל של ספק, כי היא מדינתו של העם היהודי, ורק דרך אחדותנו כעם והערבות ההדדית בינינו נוכל להבטיח את ביטחוננו ושגשוגנו".
יו"ר ההסתדרות הציונית העולמית, יעקב חגואל: "יזמתי את המהלך לפני כשנה לאחר שנפגשתי עם משפחות שכולות מהתפוצות והרגשתי את כאבן הגדול. אני מברך את השר שיקלי, ממשלת ישראל והשותפים שלנו לקידום ההחלטה החשובה והציונית הזו. מדובר בצעד חשוב ומתבקש כעם וכמדינה שעוד מימי תקומתה נאבקה באנטישמיות. אחינו הגרים בתפוצות הם חלק בלתי נפרד מעם ישראל ולצערנו הם נאבקים מדי יום באירועים אנטישמיים. נפעל יחד עם שותפנו ליישם את ההחלטה החשובה, למען כל עם ישראל".
כפי שפורסם לפני שנה ב-ynet, חגואל פנה אז לראש הממשלה בבקשה להכיר באופן רשמי בנרצחי הפיגועים על רקע אנטישמי בעולם כחללי פעולות איבה. "מדובר בחיבור דמים זועק וברור – אך למרות זאת, מדינת ישראל טרם השכילה לזכור את בני עמה שנרצחו בפיגועים על רקע אנטישמי בתפוצות", כתב חגואל במכתבו. "ביום הזיכרון אנו זוכרים מדי שנה רק את מי שהם אזרחי ישראל, אך כנראה שכחנו חלק מאחינו שנרצחו אך ורק בשל היותם בני העם היהודי. מטבע הדברים, בני משפחות הנרצחים לא זוכים כלל לסיוע מצד מדינת ישראל".
חגואל טען ביחס לנפגעי אירועים אנטישמיים בחו"ל כי "עלינו לזכור אותם בטקסים ממלכתיים של מדינת ישראל, ולפעול כי יהיו חלק בלתי נפרד מהזיכרון וההתייחדות המשותפת. ברור כי הכרה מלאה נושאת עימה גם משא כלכלי – אך זוהי חובתנו עבור אחינו היהודים".
