לפחות 35 ילדים יהודים (ועוד כמה עשרות מבוגרים) חבים את חייהם לאישה הולנדית אחת אמיצה. ד"ר חנה דרוקר (או בשמה ההולנדי, אנס ואן דאם), מחזיקה בסיפור חיים שיכול לפרנס תסריטאים בהוליווד. יש בו הכול: התבגרות תחת צל המלחמה, הסתרת זהותה היהודית, הצלת ילדים תוך העברתם למשפחות נוצריות מתחת לעיני הנאצים, טיפול באסירים במחנות – וסגירת המעגל עם שובה הביתה לאחר המלחמה, לחיים שהטרגדיה לא משה מהם.
היא ילידת 1916, בת לאב יהודי ולאם פרוטסטנטית שהתגיירה בהמשך. את פעילותה המדהימה להצלת ילדים יהודים הצליחה לעשות לאחר שנרשמה כלא-יהודייה במרשם התושבים שערכו הגרמנים בהולנד. הסטטוס הזה היה יקר ערך, ואיפשר לה לנוע בחופשיות יחסית, ולהעביר את הילדים ממשפחות יהודיות למשפחות נוצריות שהסכימו להחביא אותם לתקופת המלחמה.
ואן דאם (לימים דרוקר), סטודנטית לרפואה באותם ימים אפלים, הצטרפה למחתרת הסטודנטים, ותפקידה היה ל"חטוף" תינוקות יהודיים שהמתינו לגירוש בתיאטרון היהודי של אמסטרדם. את הילדים האלה היא הבריחה בעזרת המחתרת לדרום הולנד. אף שנפטרה כבר בשנת 2010, על פעילותה האמיצה תזכה מחר (יום ה', יום הזיכרון לשואה ולגבורה), ב"אות המציל היהודי" (ליהודים שהצילו יהודים בשואה), בטקס היחידי בעולם, שעורכות "בני ברית" וקק"ל.
ואן דאם נעזרה בחבריה למחתרת למציאת מקומות מסתור בהולנד לכ-35 ילדים ולעוד מבוגרים רבים, עד שנעצרה על ידי הגרמנים בסוף נובמבר 1943, עקב מעורבותה ב"חטיפה" של ילדה מוסתרת, שהגרמנים זיהו כיהודייה. היא נחקרה במשך שלושה שבועות על ידי הגרמנים, אבל לא נשברה בחקירה.
רבים ממכריה שהיו מוסתרים אצל נוצרים היו בפאניקה עקב מעצרה, ופחדו פן תישבר ותסגיר את מקומם. לאחר שלא גילתה דבר לחוקרים, החליטו הגרמנים לגרש אותה למחנה ריכוז.
ממחנה למחנה, עם מדחום אחד בכיס
הגירוש טמן בחובו סכנות רבות, אבל בזכות העובדה שהייתה רופאה (אף כי בפועל הייתה רק במהלך הלימודים), היא צורפה למרפאה של המחנה, שם היא נדרשה לטפל בחולים רבים בעזרת ציוד רפואי שכלל מדחום אחד בלבד. דרוקר עשתה ככל יכולתה, והשתמשה בשפות הרבות שידעה, לרבות גרמנית, כדי להשיג חפצים יקרי ערך ולשפר את מצבה ומצב האסירים ככל האפשר.
בנה, אברהם דרוקר, מספר כי הסטטוס שלה בתור רופאה נתן לה תנאים מעט יותר טובים, ואיפשר לה לשרוד ולסייע לאסירים אחרים. לאחר תקופה מסוימת ביקשה העברה למחנה אחר, ולאורך המלחמה היא הועברה למספר מחנות שם טיפלה באסירים.
בין היתר, שהתה ואן דאם גם באושוויץ, קאופרינג (סמוך לדכאו), מילדורף ועוד. לקראת סיום המלחמה, כאשר בעלי הברית הפציצו את הכוחות הגרמניים, סיפרה לימים כי נהגה לשכב על מזרון בשלג ולהביט באושר במטוסים האנגליים והאמריקניים שמביאים את השחרור לאירופה.
העלייה לארץ והטרגדיה המשפחתית
אברהם דרוקר מספר כי לאחר המלחמה שבה ואן דאם לביתה שבהולנד, והתאחדה עם משפחתה. הדרך הביתה הייתה רצופת מכשולים, ומכיוון שגשרים רבים הופצצו, היא נאלצה לאלתר פתרון ולחזור הביתה בטרמפ עם אמבולנס, שעשה עיקוף דרך הכביש היחיד שנותר פתוח. כשהגיעה הביתה באמצע הלילה, היא דפקה בדלת, ונפלה לזרועות משפחתה שאותם לא ראתה יותר משנה וחצי. חנה הופתעה לגלות בבית הוריה גם קרובי משפחה אחרים שהגיעו לשם לאחר ששרדו את המלחמה, וניסו כעת לשקם את חייהם.
באותם ימים התגלה קונפליקט קשה עם השלטון ההולנדי, שהתנגד להחזרתם של חלק מהילדים שהוחבאו, לקהילה היהודית. ואן דאם כעסה מאוד על כך, והחליטה לעלות לארץ. בשנת 1953 הגיעה לישראל ועבדה כרופאה במעברת באר יעקב, שם השתמשה בצרפתית שלה כדי לטפל בעולים מתוניסיה, מאחר שלא ידעו היטב עברית. לאחר מכן עברה לקטמון בירושלים, ושימשה כרופאה אזורית ופעילה במשלחות של קציני נפגעים.
יום אחד הופיעו בפתח דלתה חבריה לקציני הנפגעים. היא חשבה שהם באו לקרוא לה למשימה, אך הם באו לבשר לה על נפילתו של בנה, מיכה, קצין שריון, שנהרג במלחמת יום הכיפורים.
"עשיתי מה שהיה צריך לעשות"
דרוקר אומר כי לימים, כאשר נשאלה על מעשי ההצלה, תמיד ענתה במילים האלו: "עשיתי מה שהיה צריך לעשות". לדבריו, למרות שחיה עד גיל 94, אמו לא הרבתה לדבר על תקופת המלחמה, אבל אחד הנכדים גר אצלה בבית, והוא למד הולנדית כדי לתקשר איתה טוב יותר. הוא זכה לקשר חזק ופתוח, שכלל גם שיחות על התקופות הסוערות שעברה בחייה.
יום אחד הופיעו בפתח דלתה חבריה לקציני הנפגעים. היא חשבה שהם באו לקרוא לה למשימה, אך הם באו לבשר לה על נפילתו של בנה, מיכה, קצין שריון, שנהרג במלחמת יום הכיפורים
טקס ההוקרה ליהודים שהצילו יהודים בשואה, מתקיים זו השנה ה-21 ברציפות, ביער הקדושים שבפרוזדור ירושלים. ביער זה נטועים 6 מיליון עצים לזכר קורבנות השואה, ופזורות בו אנדרטאות לזכר קהילות רבות שהושמדו - ולזכר חברי "בני ברית" בגרמניה וברחבי אירופה הכבושה שנספו בשואה.
השנה יוענק "אות המציל היהודי" ל-13 מצילים יהודים שפעלו בצרפת, הולנד, גרמניה, סלובקיה, ליטא, צ'כיה ודנמרק. שגריר הולנד בישראל, הנס דוקטר, ישתתף בטקס. "אות המציל היהודי" הוא מפעל משותף של המרכז העולמי של בני ברית, והוועדה להוקרת גבורתם של המצילים היהודים בשואה.
