נעמה-סיסיינש יצחק לא תשכח לעולם את הרגע שבו החליטה להפוך לאחות. זה קרה אחרי שנתפסה כשניסתה להעביר יהודים את הגבול באתיופיה, עונתה והועברה לבית חולים. "עברתי שלושה חודשים של חקירות ללא הפסקה, מכות ותליות מהקיר", היא מספרת, "ואז הועברתי לבית חולים. הייתי מאושפזת שם שבעה ימים, קיבלתי מיטה, אוכל ויחס כמו לבן אדם. באותו יום הבטחתי לעצמי שאני עוד אהיה אחות".
יצחק (53) הגשימה את ההבטחה. היום היא אם לארבעה ואחות, ומתגוררת באשדוד. אבל הדרך הארוכה לשם החלה בגיל 15, בגונדר שבאתיופיה, לשם עברה בגפה על מנת ללמוד. "גויסתי לפעילות ציונית על ידי זכריה יונה, שפעל מטעם המוסד", היא מספרת. "אל הדירה שלי הגיעו קבוצות של יהודים לפני המסע לארץ ישראל. אחרי תקופה ארוכה של פעילות ובגלל שהייתי בסכנה, נתבקשתי לקחת מספר אנשים ולצאת לכיוון סודן, שם התחברנו לקבוצה גדולה יותר".
אלא שהם נתפסו בגבול ונכלאו. בעקבות הלשנה, נחשפה פעילותה הציונית של יצחק והיא נלקחה לחקירה. "עברתי שלושה חודשים של עינויים קשים. הרגליים שלי דיממו וכל הציפורניים נפלו, ואז נלקחתי לבית חולים". אחרי האשפוז ריצתה יצחק עוד תשעה חודשי מאסר בכלא מרכזי: "קרוב למאה נשים בחדר, רוצחות וגנבות. היה המון חולי וגם אני נדבקתי במלריה וכמעט מתִּי".
בינתיים בארץ פעל זכריה יונה, יחד עם הדוד של יצחק ורעייתו שהיו עובדי ממשלה, לשחרורה. "לבסוף הצליחו לשחרר 31 אסירים פוליטיים, ואני ביניהם", היא מספרת. אלא שכאן לא מסתיים סיפור הגבורה. למרות העובדה שחתמה בצאתה מהכלא כי לא תעסוק עוד בפעילות ציונית, ולא – תוצא להורג, היא המשיכה לסכן את נפשה למען המדינה.
3 צפייה בגלריה
נעמה-סיסיינש יצחק בצעירותה. "עברתי שלושה חודשים של חקירות ללא הפסקה, מכות ותליות מהקיר"
(באדיבות המצולמת)
"שבועיים אחרי השחרור יצרו איתי קשר מהארץ וביקשו שאגיע לאדיס אבבה כדי לעזור לצעירים לעלות ארצה", היא נזכרת. "פחדתי מאוד, אבל הבנתי שזה הייעוד שלי. שמונה חודשים השתתפתי בפעילות עד שעליתי בעצמי".
כאן היא הגשימה את חלומה והפכה לאחות – וכיום היא סגנית מנהל מחלקת סיעוד במרכז הרפואי הרצפלד בגדרה. "בעקבות ספר שכתבתי, חזרתי לאתיופיה", היא מספרת, "הכלא נשרף וסגרתי מעגל. אין בי כעס על המקום שגדלתי בו".
הבוקר (יום א') מתקיים הטקס הממלכתי לציון יום אסירי ציון והרוגי מלכות בתיאטרון ירושלים, ועתידים להשתתף בו למעלה מ-700 אסירי ציון ובני משפחותיהם וכן בני משפחות הרוגי המלכות, תלמידים וחיילי צה"ל. עד כה הוכרו כ-3,400 אסירי ציון והרוגי המלכות, מתוכם כ-770 נשים. כ-796 מהאסירים עדיין חיים איתנו.
"אני גאה בטקס המכובד שמוקיר את מאבקתם ונחישותם של אסירי ציון מכל קצוות תבל", אמר שר העלייה והקליטה, אופיר סופר. "נמשיך לפעול למען הנחלת המורשת שלהם לדור ההמשך".
