היום מלווים מאות אלפי יהודים את מרן "שר התורה" רבי חיים קניבסקי זכר צדיק לברכה, אל בית עולמו.
רבים מהמלווים לא פגשו אותו מעולם, אך נוכחותו של הרב קניבסקי בחייהם הייתה יום-יומית ובלתי מעורערת. דמותו הרכונה על ספרי הלימוד בביתו הדל בבני ברק הייתה עבורם מגדלור של ענן אש המאיר, עוגן בסערות הזמן.
שושלת העם היהודי לא נוסדה על ידי מלכים. לאברהם, יצחק ויעקב, שרה, רבקה, רחל ולאה, אנו קוראים "אבותינו ואמותינו", ולעצמנו – "בני ישראל". בליל לידתו של העם היהודי עסקו אבות-אבותינו בשאלת המורשת אותה ינחילו לבניהם: "וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה' לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם" (שמות י"ג). זוהי מהותו העמוקה של העם היהודי – שרשרת דורות איתנה ונצחית, שרשרת של אבות ובנים, שתנועתה אל העתיד יונקת את כוחה ואת ערכיה מכל הדורות שקדמו לה.
הרב קניבסקי, זכר צדיק וקדוש לברכה, היה אב לדור שלם. אהבתו העצומה, לתורה ולומדיה. בקיאותו, יגיעתו והתמדתו הבלתי נתפסת בתורה, כוח תפילותיו וברכותיו, וצניעותו המוחלטת – כל אלה היו עבורנו נוכחות חיה ומעוררת השראה של כל עולם התורה מדורי דורות שהתגלם בדמותו. עולמם של חכמי הסנהדרין. של רבא ואביי, של הגאונים, הראשונים והאחרונים. כל אלה חיו בינינו דרך דמותו הפלאית, דמות אב לעם היהודי כולו.
הרב קניבסקי לא היה איש של נאומים וכריזמה. הוא לא נשא במשרה רשמית כלשהי. הוא מיעט במילותיו, אך כל מילה שנוצקה מפיו הטהור הדהדה בלבותינו והרעידה את נפשנו. גדול מרבן היה שמו. פעמים רבות זכיתי להתקבל בביתו, לבקש ולקבל ברכה וחיזוק לפעולותינו בכותל המערבי, ולי ולמשפחתי באופן אישי. ובכל פעם יצאתי בתחושת רוממות "כִּי עַל כֵּן רָאִיתִי מַלְאַךְ השם פָּנִים אֶל פָּנִים" (שופטים ו').
מן הבית הקטן שבבני ברק בקע אור שהגיע עד לקצוות העם היהודי. אור עתיק אשר האיר את הדרך לדור שלם. מי ייתן לנו תמורתו?
הרב שמואל רבינוביץ - רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים