"מתנה מאת עובדי בית החרושת א. הנדל, ורשה, שבט ה'תש"ב": מאחורי הכיתוב הזה, הפשוט לכאורה, מגולם סיפור היסטורי הרואי וטרגי, שמתרחש בגטו ורשה בעיצומם של ימי השואה האפלים. א. הנדל הוא אברהם הנדל, תעשיין יהודי עשיר, שניהל מפעל גם בגטו והעסיק בו אלפי יהודים, בהם רבנים ואדמו"רים. העבודה דחתה את הקץ, הרוויחה עבורם ימי חיים, עד שבסופו של דבר נשלחו רבים מהם למחנות ההשמדה.
המתנה היא מגילת אסתר שנכתבה בגטו, ונמסרה לו כאות תודה על ידי היהודים שעבדו במפעל – "בית החרושת שולץ", שכונה "השופ" בפי יהודי הגטו – על הצלת חייהם. המגילה שהתגלתה לאחרונה, בדרך לא דרך, עומדת כעת למכירה פומבית במחיר התחלתי של 8,000 דולר.
- לא קונים מחילה על אונס, בכיפה לבנה/ רוחמה וייס
"המגילה היא מקלף, והנרתיק עשוי מכסף", מספר תומר רוזנפלד, מבעלי בית המכירות תאג' ארט, בריאיון לאולפן ynet. "את הנרתיק עשה צורף יהודי פולני בשם ישראל זקמן, ולמגילה הזאת יש סיפור היסטורי מרגש מאוד. המגילה הייתה מתנה שהוא קיבל מהעובדים שהוא הציל במפעל בגטו ורשה, כמה חודשים לפני פרוץ המרד".
הנדל כונה "מציל האדמו"רים", והיהודים שעבדו במפעל, בהם מספר רב של רבנים, שרדו זמן רב יותר בזכות העסקתם במפעל החיוני. "צריך לזכור כי המצב בגטו ורשה היה עגום ביותר", מספר רוזנפלד. "מי שלא הייתה לו תעסוקה, הגיע ממש לסף רעב".
המגילה סייעה להציל את חייו של הנדל
אחרי מרד גטו ורשה וחיסולו הסופי של הגטו, התחפש הנדל לכומר נוצרי והצליח להתחמק ולהינצל שוב ושוב, גם לאחר שנתפס ונשלח לדכאו. "לימים הוא עלה לארץ והתגורר בתל אביב", מספר רוזנפלד. "המשפחה שלו מספרת שהוא הצליח להציל את המגילה, עד שנאלץ להשתמש בה כדי להציל את עצמו במהלך המלחמה. המגילה עברה לידיים לא יהודיות ונשארה שם כמה עשרות שנים, עד שאדם לא יהודי פגש רב בווינה, ושאל אותו אם הוא מכיר את היהודי הזה, וככה זה הצליח להתגלגל חזרה לישראל".
לאחרונה היו לא מעט מקרים שבהם פריטים היסטוריים, בעיקר מתקופת השואה, שעמדו למכירות פומביות שונות, עלו לדיון ציבורי ומשפטי בעקבות טענות על הצורך והחובה למסור אותם לידיים ציבוריות, כגון "יד ושם". "יש התעניינות גם ממוסדות", אומר רוזנפלד, "ובאמת נקווה שזה ילך אליהם. תמיד נחמד שהדברים האלה מגיעים למקום הנכון. ובכל זאת, מה שלא יקרה לשריד הזה – גם אם הוא יעמוד באוסף פרטי מכובד – אני חושב שהוא יספר את סיפור הגבורה היהודית".