טריילר לסרט "צדיק"
(באדיבות סרטי קינוראי)
כשהבמאי הרוסי סרגיי אורסוליאק תכנן להגיע לצילומים בישראל, כחלק מהעבודה על סרטו החדש "צדיק", הוא לא תיאר לעצמו שזה יהיה מסובך כל כך. פעמיים הצילומים נידחו בגלל הקורונה, ופעם נוספת בגלל המלחמה באוקראינה. "מלכתחילה תוכנן להתחיל מהצילומים בישראל, אבל היה אצלכם סגר. אז צילמנו בבלארוס, ושוב היה סגר בישראל, בפעם השנייה", הוא נזכר.
הפלישה של הצבא הרוסי לאוקראינה שיבשה שוב את התוכנית. "הגענו בינואר, הכנו את הכול, בחרנו את השחקנים והיינו צריכים להגיע לצילומים בסוף פברואר. הגענו בסוף פברואר, ואז התחיל הסיפור הזה (המלחמה, א"ד) – ולאחר שהוצאנו כסף רב, נאלצנו לעזוב לרוסיה כי חסמו את ההעברות הבנקאיות ולא הייתה לנו אפשרות לשלם לאף אחד. לכן העבודה שוב נדחתה, ורק בחודש יוני 2022, לאחר שהמפיקים מצאו פתרונות שיאפשרו להעביר כסף, הגענו לישראל וסיימנו את הצילומים".
6 צפייה בגלריה
מימין: הבמאי סרגיי אורסוליאק, דב גליקמן וניצול השואה ליאון רובין. "באהבה לזמן שבו היינו מסוגלים להקרבה עצמית ולאמפתיה"
(צילום: דנה קופל)
הסרט "צדיק" (Pravednik, ברוסית: Праведник) מבוסס על סיפורו האמיתי של ניקולאי קיסליוב, קצין בצבא האדום בזמן מלחמת העולם השנייה, שמילט למעלה מ-200 יהודים ממכונת ההשמדה הנאצית ולימים הוכר כחסיד אומות העולם. קיסליוב הוביל את יהודי גטו דולהינוב (דולגינובו) ששרדו טבח נורא, נשים, גברים וטף, במסע מסוכן ומפרך שנפרס על פני 1,500 קילומטרים ביערות בלארוס.
הבמאי סרגיי אורסוליאק: "האווירה ברוסיה לא מסייעת ליצירה, לפתיחות, ליושר, לדעות שונות. לצערי בזה יש בעיה. אני רוצה שהישראלים ידעו שעשינו את הסרט באהבה גדולה כלפי האנשים שאותם הציל קיסליוב"
"את הסיפור הזה סיפר לי אנטון זלטופולסקי, מנהל ערוץ טלוויזיה רוסי, בתור הצעה לעבודה משותפת", מספר אורסוליאק. "כששמעתי שאת התסריט יכתוב גנאדי אוסטרובסקי (תסריטאי רוסי מפורסם, א"ד), אמרתי שזה בטוח יצליח. כעבור חצי שנה ראיתי תסריט גדול – נאלצנו לקצר – אבל מבריק. אנושי, מרגש, נוקב, טרגי ועם הומור נפלא. הסכמתי והתחלנו לעבוד כרגיל. אלמלא המלחמה שהחלה בפברואר ולפניה הקורונה, היינו מסיימים לפני כן".
לדבריו, אימו של אביו הייתה יהודייה: "סבי האוקראיני מילט את סבתא ניוסיה מהגטו בקמניץ-פודולסקי והסתיר אותה עד השחרור. יש לנו סיפור משפחתי כזה".
6 צפייה בגלריה
מתוך הסרט "צדיק". "קיסליוב היה מנהיג אמיתי בעל אומץ יוצא דופן"
(צילום: באדיבות סרטי קינוראי)
עד כמה קשה יותר ליצור היום ברוסיה בגלל המצב?
"הקושי מתחיל אם אתה דורך על שטח שלא מומלץ לדרוך עליו. אם אתה לא דורך בנקודה כזו, אז לא כל כך קשה. אבל האווירה לא מסייעת ליצירה, לפתיחות, ליושר, לדעות שונות. לצערי בזה יש בעיה. אני רוצה שהקוראים והצופים הישראלים ידעו שעשינו את הסרט באהבה גדולה כלפי האנשים שאותם הציל קיסליוב. באהבה לזמן שבו היינו מסוגלים להקרבה עצמית, לאמפתיה אחד כלפי השני, ואני רוצה שזה ישוב כמה שיותר מהר".
"תענוג לשחק מישהו מר וזועף"
בין השחקנים בסרט יש גם נציגות ישראלית – כולל דב (דבל'ה) גליקמן, שמגלם בו ניצול שואה בשם משה טל, בגרסה המאוחרת שלו כקשיש נרגן. "הכינו לי כאפשרויות לליהוק כמות די גדולה של שחקנים לתפקיד הזה, ואמרו לי ש'יש כוכב אחד, גליקמן, אבל ספק אם הוא בכלל יבוא אליך'", נזכר הבמאי. "אמרו לי, 'אנחנו לא ממליצים לך לבנות עליו, כי הוא מאד עסוק ויקר ולא מסכים לכל הצעה. הסיכויים קלושים'. אף על פי כן, גליקמן הגיע. הוא אמר שיש לו רק 15 דקות.
"התחלנו לדבר, ובשלב מסוים אמרתי לו: זמנך אוזל. הוא ענה לי שאין לזה שום משמעות, 'בוא נמשיך'. בילינו יחד כשעה ותוך כדי קריאה, התנסויות וצחוקים, הבנתי איזה שחקן נפלא הוא, ונראה לי שגם הוא נדלק ממשהו. בסופו של דבר שחררנו את הנהג ובילינו יחד הרבה יותר זמן ממה שהוא תכנן. כמובן אישרתי את מועמדותו, ועבדנו יחד באותה ההנאה. הוא שחקן דגול, לחלוטין".
עניין של פיקוח נפש: קטע מתוך הסרט "צדיק"
(באדיבות סרטי קינוראי)
"בכלל, שחקני הקולנוע הישראלים הדהימו אותי", הוא מספר. "הגיעו אליי כ-50 איש. איש מהם לא איחר אפילו בדקה, איש מהם לא הגיע לאודישן בלי להכיר את הטקסט. הם היו כה מפרגנים ועם מוסר עבודה כה גבוה, שהייתה לי בעיה להחליט את מי מהם לבחור. נהניתי מאוד לעבוד עם השחקנים הישראלים".
גליקמן עצמו מעיד שהוא נהנה מאוד מהתפקיד המאתגר. "נולדתי אחרי השואה, אז אין לי קשר אישי לסיפור, אבל יש לי קשר רגשי לכל סיפור שנוגע ללב", הוא אומר. "היו לי סבא וסבתא שהוציאו אותם להורג בדיאטלובה בליטא, אבל לא הכרתי אותם מעולם. הוריי לא היו ניצולי שואה. אבל זה סיפור שדיבר מאוד אל ליבי ועניין אותי להשתתף בו".
6 צפייה בגלריה
דב גליקמן, מתוך הסרט. "הייתה לנו שפה משותפת למרות שהוא לא מדבר עברית או אנגלית ואני לא מדבר רוסית"
(צילום: באדיבות סרטי קינוראי)
לדבריו, "סרגיי הוא במאי נהדר, והייתה לי איתו שפה משותפת למרות שהוא לא מדבר עברית או אנגלית ואני לא מדבר רוסית. ידענו לתקשר אחד עם השני בצורה יוצאת מן הכלל, הרבה יותר טוב מאשר אנשים שמדברים באותה השפה, כי שידרנו על אותו תדר. אמנם היה מתורגמן, אבל גם בלעדיו אני הבנתי מה אומר אורסוליאק והוא הבין מצוין מה אני אומר. הוא אדם עם חוש הומור והיה וייב נהדר בצילומים. היו שם כמה סצנות שאהבתי מאוד להיות בהן. בשביל זה אנחנו שחקנים, כדי לדמיין את עצמנו בתוך מקום שאין לנו קשר ישיר אליו".
דב גליקמן: "נולדתי אחרי השואה, אז אין לי קשר אישי לסיפור, אבל יש לי קשר רגשי לכל סיפור שנוגע ללב. זהו סרט רחב יריעה, כמו שעשו פעם, עם סצנות גדולות מאוד של מלחמה"
גילמת תפקיד מורכב. האם היית שומר טינה במשך כל החיים למישהו שלקח חפץ יקר ולא החזיר, כפי שקורה בסרט?
"אני לא יודע אם הייתי שומר טינה. שמחתי לשמור טינה בתפקיד עצמו, כי תענוג לעשות תפקיד של מישהו שהוא מר, זועף ושומר טינה. יש הנאה בלשחק דברים טיפה קיצוניים, כמו בן אדם מריר. זהו סרט רחב יריעה, כמו שעשו פעם, עם סצנות גדולות מאוד של מלחמה. רוב הדברים שעשיתי בשנים האחרונות היו דברים דרמטיים, למשל 'שטיסל', 'המנצח' ו'שרוכים'".
"הרגנו גרמנים, אבל לא בכמויות האלה"
בימים אלה מוקרן הסרט בבתי הקולנוע בישראל. בין השאר, הוא מציג את גבורת הפרטיזנים היהודים באופן חסר תקדים בקולנוע הרוסי, מתובל ביידיש ואפילו משתף את הצופים בהתלבטות היהודית בין שמירת שבת לפיקוח נפש. הוא משלב הומור ועצב, ואפילו מגולל סיפור אהבה שמסתיים בחתונה ביער. העלילה נעה בין העבר ביערות לשנת 2005 בישראל, אז נעשה מאמץ כדי לקבל מ"יד ושם" הכרה רשמית בקיסליוב כחסיד אומות העולם.
ניצול השואה ליאון רובין, ישראלי בן 88, השתתף במסע שהוביל קיסליוב כאשר היה ילד בן שבע. "'צדיק' הוא סרט עלילתי שדברים רבים בו הם פרי דמיונו של היוצרים, אבל בסוף זהו סרט מרשים, משמעותי והיסטורי על מה שבאמת התרחש", הוא אומר ל-ynet. "כשהתחלנו את המסע היינו 270 איש. התקדמנו בלילות בלבד וכאשר חצינו את החזית הגרמנית-סובייטית היינו 218. הגרמנים התקיפו אותנו כמה פעמים, הרגנו גרמנים אבל לא בכמויות שמוצגות בסרט".
ומה לגבי ניקולאי קיסליוב? "בתור מי שהיה אז ילד בן שבע אני לא זוכר אותו, אבל לפי הסיפורים שסיפרו בבית, הוא היה באמת אדם בלתי רגיל. מנהיג אמיתי בעל אומץ יוצא דופן", אומר רובין. "הוא הוביל אותנו לא רק ביד חזקה, אלא בידע. הסרט מרגש מאוד ומבליט את ייחודיותו ואת צניעותו. כשאני חושב איך הוא לקח על עצמו את המשימה הזאת, אני מבין שהוא היה אדם משכמו ומעלה".
ניצול השואה ליאון רובין: "כשהתחלנו את המסע היינו 270 איש. התקדמנו בלילות בלבד וכאשר חצינו את החזית הגרמנית-סובייטית היינו 218. הגרמנים התקיפו אותנו כמה פעמים"
התסריטאי היהודי שמאחורי הסרט, גנאדי אוסטרובסקי, מסביר מה הוביל אותו לבחירה בחירוּת יצירתית מסוימת: "קראתי הרבה חומרים גם על קיסליוב וגם על קבוצות של פרטיזנים יהודים. היה סרט תיעודי על קיסליוב וכמה במאים ניסו לעשות סרט עלילתי החל מ-2014, אבל זה לא הצליח. הם פשוט סיפרו את הסיפור התיעודי וזה בלתי אפשרי עבור סרט עלילתי שחייב לגעת במיתרי הנשמה כמו בכתיבת רומן. אתה לא יכול לכתוב יפה על דמות היסטורית אם תתבסס רק על העובדות. חייבים לשמור על העובדות, אבל אפשר גם לפרש אותן.
6 צפייה בגלריה
"כשאני חושב איך הוא לקח על עצמו את המשימה הזאת, אני מבין שהוא היה אדם משכמו ומעלה". מתוך הסרט
(צילום: באדיבות סרטי קינוראי)
"לכן הלכתי בדרך אחרת, על סמך הידע שלי על קבוצות הפרטיזנים היהודים בבלארוס, ועל סמך האנשים שנהרגו או ניצלו שם. זה ממש חומר ענק. יש מעט מאוד סרטים על הפרטיזנים היהודים, ואצלנו ברוסיה לא היה כלום. לכן הלכתי לפי קריאת ליבי. הבנתי שקיסליוב הוא גיבור אמיתי, אבל לא רציתי להפוך אותו לאייקון, כי הוא היה בן אדם. לכן בחרתי להתבסס על עובדה מקורות חייו, שהוא היה כלכלן, ומכאן נבע האופי שלו כדמות קפדנית ואחראית. החלטתי לפתח אצל הגיבור את התכונה הזאת, שהוא יודע לחשב בצורה קרה כל דבר".
אוסטרובסקי גדל בברדיצ'ב, עיר עם עבר יהודי מפואר. בתסריט הוא שיבץ מושגים יהודיים ובדיחות שמבוססות על דברים ששמע בילדותו מאביו, שעלה ארצה וגר היום בגבעת שמואל. "הרבה תכונות שנתתי למשה טל הן תכונות של אבי, וגם דמויות נוספות בסרט כתבתי בהשראת היהודים בברדיצ'ב", הוא מגלה. "הדוד שלי נלחם בחזית, ואת רוב בני משפחתי רצחו הגרמנים ופוליצאים אוקראינים מקומיים".
לתסריטאי היה חשוב להראות את שני קווי הזמן ואת הקשר בין העבר להווה. "היה לי חשוב מאוד להראות את ישראל והיהודים ששרדו", הוא מסכם, "ולהראות את האנשים הרבים שניצלו בזכות קיסליוב".
