אגם בלטון שבמרכז הונגריה, האגם הגדול ביותר במרכז אירופה ששטחו 592 קמ"ר, מהווה מוקד משיכה לנופשים מקומיים וגם ממדינות שכנות. מאז פרוץ המלחמה באוקראינה פועל ברציפות באחד מחופיו הדרומיים של האגם מחנה הפליטים "חב"ד", שהוקם בשיתוף פעולה בין "פדרציית הקהילות היהודיות באוקראינה" (FJCU) לבין "איגוד קהילות שומרי תורה בהונגריה" (EMIH).
עד היום עברו במקום למעלה מ-12 אלף פליטים יהודים מאוקראינה, והמקום יכול לאכלס עד 650 בני אדם בו זמנית, במתחם רחב ידיים מגודר ושמור, ששטחו 50 דונם. פרט לחוף הפרטי במחנה יש בו גם כרי דשא נרחבים ועצים. המקום שימש בעבר מתחם אירוח ממשלתי, שאירח במשך שנים את ראשי הממשלה ההונגרים ושרי ממשלותיהם בימי חופשת הקיץ. הוא ניתן לקהילה היהודית לצורך זה על ידי ראש ממשלת הונגריה ויקטור אורבן, בסיועו של הרב שלמה כובש, רבה הראשי של EMIH.
הסיפור העומד מאחורי העברת המחנה לשימוש הקהילה היהודית מעניין בפני עצמו. פרנץ גיורצ'אני, ראש ממשלת הונגריה מטעם המפלגה הסוציאלית ההונגרית, הוקלט במחנה כשהוא נושא דברים בנופש השנתי בפני חברי מפלגתו ובהם אמר בין היתר "ברור ששיקרנו (לעם ההונגרי) בשנה וחצי או השנתיים האחרונות". הדבר גרר זעם הציבורי והפגנות ובסופו של דבר ממשלתו של גיורצ'אני שנתפסה מאז כמושחתת, נפלה ב-2009.
עם נפילתו תם עידן השליטה של מפלגות השמאל בהונגריה וראש הממשלה המכהן ויקטור אורבן נבחר לתפקיד כעבור כשנה והוא מכהן בו עד היום. בשל ההקלטה הזו של ראש הממשלה, נחשב המקום מאז כמקום "מקולל" בעיני הונגרים רבים, ובשל כך הוא נותר בשממונו ובעזבונו שנים ארוכות.
עם פלישת רוסיה לאוקראינה השקיעו בו הקהילה היהודית באוקראינה והקהילה היהודית בהונגריה סכומים אדירים והפכו אותו לשמיש בחזרה ולכזה שיכול לארח מאות פליטים בו זמנית.
"מתארחים פה שלשה סוגים של יהודים", מספר שליח חב"ד ויו"ר הפדרציה הרב מאיר סטמבלר. "או יהודים אוקראינים שנחלצים מהמדינה וזאת אחרי ש'נשבר' להם בשל התקרבות הרוסים לעיירות שבהם הם מתגוררים או בשל הפצצות בקרבת מקומות מגוריהם שגרמו להם להבין שהם לא יכולים לחיות עוד במדינה. החלק השני הם פליטים יהודים מאוקראינה שעברו להתגורר באירופה ורוצים להגיע ולנפוש כאן עם יהודים שמגיעים מאותו מקום, שמדברים את שפתם ומבינים את מצוקתם. לאותם יהודים חסרה תחושת הקהילה המחבקת והמיוחדת שהייתה מנת חלקן של כל הקהילות היהודיות באוקראינה בניהול שלוחי חב"ד המקומיים, והמחנה מאפשר להם לחוות זאת שוב מחדש".
הוא הוסיף כי "החלק השלישי הוא יהודים מאוקראינה – כיום רק נשים, גברים מבוגרים, ילדים, נערים וצעירים מתחת לגיל גיוס שחיים במדינה מבחירה או מאילוצים כאלו ואחרים, ורוצים להיות כמה ימים במקום רגוע, ללא צל המלחמה המרחפת ברקע".
בשנה האחרונה למשל התארחו במקום כ-60 ראשי הקהילות היהודיות הקטנות באוקראינה לשבוע של גיבוש וימי עיון על שפת אגם בלטון בהונגריה. גם השנה אמור להתקיים שבוע אירוח לראשי הקהילות הללו, לשלוחים ורבני הערים ולעשרות מתנדבי הפדרציה.
בנוסף, עם פרוץ המלחמה בארץ כ-200 ישראלים מצאו מחסה במחנה. חלק מהם היו תושבים מעוטף עזה שביקשו להירגע אחרי הימים הטראומתיים שחוו, ואחרים היו ישראלים שנתקעו באירופה אחרי שטיסותיהם בוטלו ולא נותר להם כסף להוצאות בבתי מלון עד לחידוש הטיסות.
במסגרת המחנה, שמהווה כאמור מקום מנוחה ליהודי אוקראינה המותשים, מגיעים למקום הילדים ובני הנוער כדי לקבל עידוד. הם מחולקים לארבע מחנות קיץ שונים, שמתמשכים סך הכל על פני שישה שבועות. רובם מגיעים עם אמותיהם או עם מדריכים הישר מאוקראינה, וחוזרים אליה לאחר מכן, ומיעוטם הם בנים למשפחות פליטות שמתגוררות באירופה שרוצות לשלוח את ילדיהן לסביבה של ילדים יהודים-אוקראינים, שתזכיר להם את ילדותם שנגזלה מהם בגלל המלחמה.
במחנות הקיץ שמופעלים על ידי שלוחי חב"ד באוקראינה נהנים הילדים משלל פעילויות אתגריות וחווייתיות, לצד לימודי יהדות ומסורת ישראל.
בכיר בקהילה היהודית באוקראינה אמר: "המחנה מספק מקלט בטוח וחוויות מעשירות לילדים ולמשפחות תוך התמקדות בשמחה ובעזרה לזולת. אנו בטוחים כי השבועות שבהם ישהו הילדים במקום יתנו להם להשתחרר מהחוויות הקשות העוברות עליהם ויאפשרו להם להתחיל את שנת הלימודים הבאה בהצלחה וברגל ימין".
